ואז הגיע חיל הפרשים

שבוע מתוח עבר על חלק נכבד מאוכלוסיית העולם.
שוטי הנבואה מילאו את אולפני העולם בתחזיות מדעיות להפליא על מרוץ שלא היה כמוהו. מלומדים אחרים הסבירו אילו אסונות יתרגשו על העולם אם ייבחר אדם לא צפוי, נרקיסיסט, מיזוגן וכו' וכו' (מחק את המיותר) להנהיג את העולם המערבי.
גם לאחר היוודע תוצאות האמת, נאומה של המפסידה היה כמעט בסגנון בני אור הובסו ע"י בני החושך. אבל אל דאגה, המאבק יימשך.

אז מה בעצם קרה, והאם אפשרי להשליך מהבחירות בארה"ב על הנעשה במקומותינו?

לדעת כותב שורות אלו, בעולם בו אנו חיים - דמוקרטיה לגלגוליה במובן ההגדרתי מאז אריסטו ואפלטון, דרך המגנא כרטא ועד רוסו ורבים אחרים, תלויה כל עוד קימות בחירות חודשיות בנושא אחד בלבד: רווחתו ושגשוגו של המעמד הבינוני.

המהפכות למיניהן מהמהפכה הצרפתית, האמריקנית ואחרות לא נוצרו וקודמו ע"י המוני פרולטרים עניים כמו שאוהבים מיני רומנטיקנים ומרקסיסטים חסרי תקנה לספר, אלא אך ורק ע"י המעמד הבינוני ולרוב החלק המשכיל בו.

ומדוע שיעשו כך - התשובה לכך נעוצה בכך שהחרדה הקיומית האמיתית של אנשי המעמד הבינוני היא לרדת לעוני. למצב בו הפכת מבעל נכס להומלס לדוגמא.
זהו הכוח המניע ועל נימיו מי שפורט נכונה - ינצח.

כשאתה מקשיב למלל ולהסברי פרשנים שונים ביחוד מהצד השמאלי של המפה מדוע ההיספנים תמכו בטראמפ, אוחז בך הבלבול. התשובה לכך פשוטה: המשפחה ההיספנית שהגיעה כחוק לארה"ב ועמלה קשות לטפס בסולם ולהגיע למעמדה והשקיעה את מאמצי חייה וכספיה, נאלצת להתמודד עם 10 מיליון מהגרים בלתי חוקיים שנכנסו בתקופת ג'ו ביידן וקאמלה האריס וללא כל מאמץ מקבלים מעמד זהה לשלהם ומתחרים עימם על אותן משרות.
ומי אפשר זאת? - הדמוקרטים, בגדלות נפש מדומה ובאחיזה בעקרונות שלהם ולמציאות החיים אין שום קשר.

כך אפשר למנות עוד ועוד קבוצות כאשר העיקרון המנחה את הבוחר האיכפתי מהמעמד הבינוני הוא פשוט: דעותיך עלולות להוריד אותי בסולם הקיום - אז לך לעזאזל!

לכך נוסף הקינוח בדמות ה-Woke וה-Dei שהודות להם אנשים מוכשרים נפלטו מהמערכות השונות כמו השירות הציבורי, האקדמיה ואף חברות פרטיות לא מעטות או לא הצליחו להיכנס אליהן. כאשר אנשים קיבלו משרות נחשקות רק בגין היותם בעלי זהות מינית לא שגרתית, צבע עור וכו'/ ומי יכול להיות דוגמה טובה יותר מהנשיאה לשעבר של אוניברסיטת הרווארד? שאפשר לומר עליה כל דבר' למעט שיש לה איזשהו כישרון או יכולות אקדמאיות יוצאות דופן.

ואז' כשהמצור על האדם שנקרא לו "נורמטיבי" מגיע לכלל מחנק' הוא מצפה שחיל הפרשים יגיע במה שקרוי באנגלית "Blazing Guns"/ ואכן, חיל הפרשים הגיע ובתפקיד ג'ון ווין הפעם דונלד טראמפ.

המדהים בסיפור זה שהמפסידים' במקום לחפש את האשמה בהתנהלותם, תולים אותה בכל העולם ואשתו. ואם רוצים דוגמה משעשעת במיוחד, כדאי לקרוא את מאמרו של האינטליגנט תומס פרידמן שנמכר לעם היושב בציון כעיתונאי החשוב באמריקה והלוחש על אוזנו של ביידן ושאר מיני תארים שהודבקו לו.

האשמה אליבא פרידמן תלויה בעיקר באשתו של ביידן "שתצטרך לתת הרבה הסברים להרבה אנשים"/ קרי: מי שמנע את הכהונה הווירטואלית הרביעית של ברק אובמה כפי שבחירות אלו כונו ע"י מיני פרשנים, היא לא פחות ולא יותר אשתו של ביידן. והלוחש הידוע במערב הפרוע כמובן לא אחראי על מאומה ולא הבחין במאומה או הייתכן שמא לא לחש מספיק?

הלקח הנדרש לקברניטנו הוא פשוט וברור:
עם ישראל מדהים בנכונותו להקריב קורבנות פיזיים וכלכליים. אבל גם בעתות מלחמה וגם לעת שבה זקוקים "תותחים במקום גרביים", אין בשום פנים ואופן לשכוח את המעמד הבינוני (וכמובן את שאר העם) ולדאוג שדאגות הקיום שלהם התלויות בהחלטות השלטון יטופלו בחוכמה, ברגישות ובצדק.