רומסי הסף

פורסם שאגף החקירות במשטרה בליווי היועמ"ש של המשטרה קבעו שהיועצת המשפטית לממשלה לא נמצאת בניגוד עניינים בפרשת הפצ"רית מי הסמיך אותם? מי ביקש לשמוע את עמדתם בנושא? המשקל של עמדתם בנושא לא שונה ממשקל עמדתי בנושא, ואם הם רוצים להוציא קיטור, כמוני, אנא יואילו לכתוב מאמר לעיתון בנושא ולא לדרוך ברגל גסה על סמכויותיהם של אחרים

אפרים הלפרין יומני בלוגרים תגובות
מה תפקידה המרכזי של המשטרה בתחום הפלילי? היא אמורה לחקור ולגבש ראיות לביצוע עבירות פליליות, ועם הבשלת החקירה עליה להחליט, בד"כ יחד עם פרקליטות המדינה, אם נוצרה תשתית ראייתית להעמדה לדין. המשטרה לא עוסקת בניגודי עניינים, אלא אם הם מגיעים לרף הפלילי של הפרת אמונים, ולכן כל החלטה או המלצה של המשטרה בנושא ניגודי עניינים שאין בה תשתית ראייתית להפרת אמונים אינם בסמכותה של המשטרה, ולא נכללים בכישורים או בניסיון של המשטרה.

הגורמים המוסמכים לעסוק בנושא הם היועצים המשפטיים של המשרדים השונים, ובמקרה של משרד המשפטים, היועצת המשפטית של משרד המשפטים. מה שנראה מכאן הוא ששומרי הסף החפצים ביקרה של היועמ"שית לממשלה, רומסים את הסף במקום לשמור עליו. למי שאינו יודע, הגבלת עיסוק בשרות הציבורי עקב ניגוד עניינים היא בפועל הגבלת העיסוק עקב החשש לניגוד עניינים, סייג הצופה פני עתיד שעוסק במניעת ניגוד עניינים עקב הפוטנציאל להיווצרותו. דומה הדבר לגדר עם שלטי "הזהר מוקשים" שמטרתה למנוע כניסת עוברים ושבים לשדה המוקשים עצמו.

אם אני מטייל לתומי ברחוב, הפוטנציאל שיבוא אריה ויטרוף את ראשי הוא קטן ביותר, אך אם אני מכניס את ראשי פיזית ללוע הארי, נוצר חשש ממשי שראשי כבר לא ייצא משם כאשר הוא מחובר לגופי, לכן בחברה מתקדמת אנשים הולכים ברחוב ללא חשש ואך רק מיעוט מבוטל מהם יכניס את ראשו ללוע הארי, ולא בשל הוודאות שהלוע ייסגר עליו אלא בשל החשש שכך יקרה.

כך קבעה היועצת המשפטית בכבודה ובעצמה בחוות דעת שנתנה לראש הממשלה בשנת 2022 "6. הכלל האוסר על עובדי ציבור להימנע מניגוד עניינים הוא עיקרון יסוד במשפט המנהלי. הפסיקה הדגישה כי הכלל הוא צופה פני עתיד, ומטרתו "למנוע את הרע בטרם יארע". עוד הודגש כי אין צורך להוכיח קיומו של ניגוד עניינים בפועל בהפעלת שיקול הדעת, ודי בכך שקיים חשש סביר שיתקיים ניגוד עניינים. החשש לניגוד עניינים נבחן באמות מידה אובייקטיביות ולא על-פי חששותיו הסובייקטיביים של צד זה או אחר (ראו בג"ץ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקוה נ' מועצת עיריית פתח תקוה).

אז האם היועצת המשפטית לממשלה נמצאת בחשש סביר לניגוד עניינים בפרשת הפצ"רית? ודאי שכן!!! אין ספק שכן!!!, לצורך כך די לעיין בהסכם ניגוד עניינים של המדינה עם היועצת מיארה באתר "מידע לעם", שם נכתב למשל, שהיועצת מנועה לעסוק בכל הנשואים הקשורים לעירייה בה מועסקת אחותה כיועצת משפטית ולתאגידים הקשורים לאותה עירייה, כמו-כן היא מנועה מלעסוק בכל הנושאים הקשורים למשרד עורכי הדין בה מועסק גיסה, ואם היא מנועה מלעסוק בסביבת התעסוקה של בני משפחתה המורחבת, אחות, גיס היא ודאי מנועה מלעסוק בסביבת התעסוקה המאד לא מורחבת שלה עצמה, והפצ"רית ודאי נכללת במעגל הצמוד של עבודה עם היועצת המשפטית לממשלה.

ואצל מיארה יש נדבך מרכזי נוסף והוא הקשר הישיר של מיארה לפרשה שכולנו מכנים פרשת הפצר"ית, לפחות על-פי הדיווחים לבג"ץ טרם התפוצצה הפרשה, על-פי חוות הדעת של היועמת המשפטית של משרד המשפטים ולפי החלטת בג"צ.

לסיכום, חוקרי המשטרה ויועציה המשפטיים לא מוסמכים לקבוע דבר וחצי דבר בנוגע לניגודי עניינים אלא אם מדובר בחשד להפרת אמונים פלילית. ללא הנופך הפלילי המשקל של עמדתם לא שונה מעמדתי בנושא, ואם הם רוצים להוציא קיטור, אנא יואילו כמוני לכתוב מאמר לעיתון, ולא לדרוך ברגל גסה על סמכויות של אחרים. מיארה נמצאת ללא כל ספק בחשש לניגוד עניינים בפרשת הפצ"רית משני טעמים, הטעם האחד הוא סביבת העבודה הצמודה עם הפצרי"ת והטעם השני הוא מעורבותה האישית של היועצת בפרשה.

החשש הזה לא מבטא בהכרח חשד לפלילים על-ידי היועצת, וייתכן שהמשטרה שללה בשלב זה חשש לפלילים, אך מרגע שאין חשש לפלילים פקעה סמכות המשטרה, אנו חוזרים מן הדין הפלילי לדין המנהלי, והדין המנהלי מצביע ללא ספק על קיום חשש סביר לניגוד עניינים של היועצת מיארה כהגדרתו על-ידי היועצת המשפטית עצמה ועל-פי פסקי הדין של בית המשפט העליון, למעט כמובן אם בעלת הסמכות, היועצת המשפטית של משרד המשפטים, תקבע אחרת.
Author
מהנדס חשמל בוגר הטכניון. עסק ועוסק לאורך השנים בפיתוח אלקטרוניקה ותוכנה, הן כשכיר והן כעצמאי.
תאריך: 18/02/2026 | עודכן: 18/02/2026
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
רומסי הסף
תגובות  [ 14 ] מוצגות   [ 14 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שלמה המגיב
18/02/26 14:25
 
שלמה המגיב
18/02/26 17:18
 
ה.א
18/02/26 18:25
 
שלמה המגיב
18/02/26 21:31
 
ה.א
19/02/26 14:59
 
שלמה המגיב
19/02/26 19:59
 
ה.א
19/02/26 22:27
 
שלמה המגיב
20/02/26 18:25
 
ה.א
22/02/26 09:43
 
שלמה המגיב
23/02/26 09:54
 
ה.א
24/02/26 13:43
 
שלמה המגיב
24/02/26 18:41
 
הא
1/03/26 14:04
2
ה.א
25/02/26 14:50
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בעולם שבו תשומת הלב של הצרכן הממוצע קצרה יותר מהזמן שלוקח לכם להתחרט על רכישה ב-AliExpress, בעלי עסקים עדיין תקועים בצומת דרכים מוזר: האם להשקיע באתר איקומרס משוכלל או להמר על קטלוג דיגיטלי? התשובה המפתיעה היא שהשאלה "או זה או זה" כבר מזמן אינה רלוונטית. בשנת 2026, הצרכנים לא מחפשים רק פלטפורמה קרה לרכישה; הם מחפשים חוויה רגשית, ויזואלית ונגישה, כזו שמשלבת את היעילות הטכנית של חנות מקוונת עם הקסם הממכר והמניע של דפדוף במגזין יוקרתי.

הבוקר, אני מדבר כי אין לי זכות לשתוק. אני מדבר כי הכעס שאני חש איננו מצב רוח, הוא תגובה מוסרית, רעד של כבוד לאומי מול תמונות שפוצעות את הנשמה הציבורית. אני מדבר כי מה שראיתי אתמול אינו "עוד אירוע", אינו עוד סערה חולפת, אלא פגיעה בלב הבית המשותף שלנו, בהגדרה של ישראל כריבונות, כאחריות, כגורל משותף. ואני אומר זאת כבר בפתיחה, ללא עקיפות, מה שאירע אתמול התרחש בבני-ברק, כן, בני-ברק, אותה מובלעת דתית חרדית, עיר שנבנתה כמבצר זהות בשם אמונה הנחשבת קפדנית. דווקא זה מחריף את חומרת הדברים, כי ממקום המתכנס סביב תורה הייתי מצפה למידה, לריסון, לתודעה, ולא להתפרקות, לאלימות של חבורה, ולשנאה כלפי הסמכות המשותפת.

נמצאו האשמים במאות הנרצחים במגזר הערבי, אם כי שני הפשיסטים העיקריים בממשלה חלוקים ביניהם על זהותם המדויקת. לפי בצלאל סמוטריץ, אלה הם הערבים עצמם כקבוצה. לפי איתמר בן-גביר, זוהי גלי מיארה. שתי אמירות שהושמעו תוך שעות אחדות (17.2.26), ושבימים כתיקונם ובמדינות כתיקונן היו גורמות לזעזוע ציבורי. לא בישראל של 2026.

ב-16 ביולי 2023, משרד ראש הממשלה פרסם את "ספר עיקרי תוכניות העבודה לשנת 2023" המציג את תוכניות העבודה הממשלתיות. להלן יובאו פרק ההקדמה שנכתב בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, וקטע מפרק "מטרות ויעדים" של משרד החוץ:

לפני שנות דור הם כונו "הפורשים". זה היה שם הגנאי שבו כונו לוחמי המחתרות, אצ'ל ולח'י, שנאבקו לסיום שלטון המנדט בארץ ישראל. בניגוד לארגון "ההגנה", הרי "הפורשים", בפי מתנגדיהם, היה הכינוי שסימל את המגמה שנועדה לסלק את חברי המחתרות אל "מחוץ לגדר". מנהיגים פוליטיים מן השמאל ניצלו כינוי זה כי חתרו לנדות מן המחנה את לוחמי המחתרות מן הימין.
+ כיתבו בפורומים של News1 + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: New@News1.co.il