עליית מדרגה בדרך אל התהום

"רצחת את הבן שלך, בוגד" קראו לאחרונה מי שנחשבים בני אדם על-פי השלב האבולוציוני שבו הם נמצאים, אבל ברור כי מדובר באנשים חסרי צלם אנוש. אני לא רוצה לכנותם תתי-אדם כי הם לא תת-סוג של בני אדם. למרבה הפלצות והזוועה הם בני אדם, כשם שאת השואה חוללו בני אדם ואת טבח שבעה באוקטובר 2023 חוללו בני אדם. לא מדובר גם בחיות אדם, לא בבעלי חיים. מדובר בבני אדם, ולכן הקריאה כה מזוויעה, כה מזעזעת.

על פניו ועל-פי הצעקה ברור כי מדובר בפירות באושים, בתפוחים רקובים. אבל אלה דימויים וגם בהם יש משום הקהיית חריפותו של מעשה המילים שלהם. השאלה המתבקשת היא לא מי חינך אותם, כי אני מתאר לעצמי שמי מהורי המנאצים חינך אותם להידרש כך אל אב שכול שהקריב את היקר לו מכול. אולי השאלה היא מי השפיע ומי משפיע עליהם. צריך לומר ביושר, כמו שפותח הכתב ניר דבורי את תחילת פרשנותו, כי יש לי השערה מושכלת על גורמי ההשפעה. צריך ואפשר לעצור את הפורעים, את הקוראים, מדגדג לי לכתוב - את הפושעים, ולחקור אותם ביסודיות, כדי לברר ולוודא מהיכן שאבו את התעוזה, החוצפה, הרשעות והזדון לקרוא לאיזנקוט בוגד. לבד מהעובדה שיש כאן מצג מובהק של לשון הרע, של דיבה, של האשמת שווא מופרכת וכוזבת, ורק בשל כך צריך למצות עם אנשים אלה את כל חומרת הדין, יש כאן עליית מדרגה בהידרדרות ישראל אל התהום.

מערכת הבחירות בכלל והאווירה הטעונה, "רחש חשדות ודבר אשם", כמאמר המשורר, המורעלת והמרעילה, גורמת לי - ואני ודאי לא היחיד - להרגיש כי הפרהסיה, רשות הרבים, הפכה זה מכבר לבית מטבחיים של פרות קדושות. במקום שאין בו דבר קדוש וטהור מושלים הזיהום והטומאה. הכל יודעים מה דינו של בוגד, ולכן מעבר ללשון הרע הדיבתית יש בקריאה "בוגד" לאיזנקוט משום התרת דמו. אף שהוא מאובטח באחרונה על-ידי מאבטחים משירות הביטחון הכללי, אבטחה לעולם אינה הרמטית, כפי שלמדנו מההיסטוריה הקרובה והפחות קרובה שבה התנקשו במנהיגים. וזה קורה ימים אחדים לאחר ציון יום השנה ה-31 להירצחו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל.

אסור להקל ראש בנאצה הנבזית והמנוולת הזאת. צריך לראות בה עליית מדרגה של האיומים על גדי איזנקוט. ולא פחות חשוב - נדרשת אמירה ברורה, חריפה, שלא חוסה תחת לשון מאזניים בשם ההדדיות, של נשיא המדינה, יצחק הרצוג. עליו לגנות בחריפות חסרת תקדים את כינויו של גדי איזנקוט כבוגד. כל הערכים הקדושים תלויים כפיסות בשר מדממות של בהמות שנשחטו על אנקול וירטואלי באטליז דיגיטלי, ודמו של גל ז"ל, בנם של חנה וגדי איזנקוט שנפל במלחמת 'חרבות ברזל', זועק מן האדמה ומושתק כאן על פניה.