20 שנות כהונה בכנסת וסיכום שתי פסגות החקיקה

השבוע סיימתי פרק ב' בחיי הבוגרים:

פרק א' היה לאורך 34 שנים בביטחון המדינה כלוחם בסיירת מטכ"ל וכאיש שב"כ וראש שב"כ בתקופת האינתיפאדה השנייה.

פרק ב' החל ב-17 באפריל 2006 עת הושבעתי לראשונה כחבר כנסת.

בעשרים השנים הללו כיהנתי בכנסת כחבר ועדת החוץ והביטחון ועמדתי בראש הוועדה במשך שלוש שנים. זכיתי להקים את ועדת קרן העושר שמתחילה לתת כיום פירות של מיליארדי שקלים לצרכים לאומיים שאינם מתוקצבים דיים.
במחצית מהתקופה, הייתי גם שר בממשלה ועדיין מכהן כשר החקלאות וביטחון המזון.

כלל הברזל הראשון שלמדתי הוא שבפוליטיקה אין התקדמות ליניארית כמו במערכת הצבאית והביטחונית ותמיד צריך להיות מכוילים עם המצפן שהביא אותך להיבחר. יום אחד אתה שר, אחרי זה ח"כ ואחרי זה שוב שר, פעם בקואליציה ופעם באופוזיציה. פעם בראש משרד ממשלתי מול הוועדה בכנסת ופעם בוועדה שמול השר... לכן חשוב לשמר את הדברים איתם באת ובשמם נבחרת.

שתי הפסגות בהליכי חקיקה בכנסת שבהן אני גאה, הן חוק-היסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, שהעברתי אחרי עבודה של שמונה שנים, וחוק קיזוז משכורות מחבלים מכספי הרש"פ שהעברתי יחד עם ח"כ שטרן מהאופוזיציה.

שני החוקים עברו בשנת 2018:

• חוק-יסוד: הלאום ברוב של 62 ח"כים.

• חוק קיזוז כספי מחבלים ברוב של 87 ח"כים (15 התנגדו: הרשימה המשותפת הערבית ומרצ שהיום חלק מהדמוקרטים).

חוק הלאום עבורי הוא נקודת מפנה. כמי שגדל בבית גלותי, כבן לניצולי שואה, ראיתי ואני עדיין רואה בו את היציאה האישית שלי מהגלות. 11 סעיפים בסך-הכל, חוק קצר וברור שבניגוד למבקריו לא גרע כהוא זה ממעמדו של איש בישראל, יהודי ושאינו יהודי, אלא להפך. הוא רק קבע ש"מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי". ישראל לא תהיה מדינה דו-לאומית!

חוק קיזוז משכורות מחבלים, הוא פסגה נוספת בחקיקה מבחינתי. כמי שנלחם בטרור שנים ארוכות, הבנתי שאנחנו לא יכולים להסכין עם מציאות בה הרשות הפלשתינית הופכת למפעל המְמַמֵּן טרור, הודות לתשלום משכורות למחבלים רוצחי ישראלים היושבים בכלא בישראל! 650 מיליון ש"ח מקוזזים מדי שנה מכספי הרש"פ ומוקפאים בישראל עד שישולמו כפיצויים למשפחות נפגעי הטרור.

הכנסת מקום מתעתע. אפשר להעביר שנים ארוכות בהרמת יד בעד ונגד, עם השפעה קטנה על המציאות, אבל היא מקום שאפשר להוביל בו גם לדברים גדולים. כך האמנתי וכך עשיתי לאורך כל שנותיי בכנסת ישראל. זו גם קריאת כיוון לח"כים החדשים. תמיד תזכרו שיש לנו מדינה אחת, מוקפת באוקיינוס של אויבים. תפקידנו לשמור עליה, על העוגן של העם היהודי. תמיד תשמעו את האדם בקצה, את בקשותיו. בל יגבה לבבכם. תזכרו שאתם כחברי כנסת שליחי ציבור ותהיו שליחים נאמנים. זה אולי המתכון הטוב ביותר לבנייתה של חברת מופת בארץ הזו. הפרט שדואג לכלל, ושליח הציבור שבא מתוך הציבור ולמען הציבור.
אני אמשיך לשרת אתכם כשר.

מאחל לכולנו כנסת מוצלחת, אחדות בינינו ובתוכנו.
שבת שלום.