המערכה הבאה תהיה באזורים צפופי אוכלוסין

אני לא איזה צמחוני חובב ערבים, אבל להגיד שפלשתיני בן 80, שזרק לפני 40 שנה רימון על סיור של צה"ל ונשפט ל-3 מאסרי עולם, הוא סיכון ביטחוני - זה שטויות. ברור שיש לו דם על הידיים. לכל מי שלחם במלחמה יש דם על הידיים - מה לעשות שלאנשים זורם דם בעורקים ולא מי ורדים...

ביום 22.10.09 סיירה שרת התרבות ח"כ לימור לבנת (ליכוד) בישובים שקף ואמציה. היא נפגשה עם מפוני גוש קטיף המתגוררים במקום ומאוד מאוד התאמצה לשאת חן בעיניהם.

אני מבקשת ומציעה לך, וזו לא הפעם הראשונה שאני כותבת את זה, ואני גם לא היחידה: פתח לעצמך בלוג. כתוב בו כאוות נפשך.

יו"ר הוועדה לבדיקת כשלי מלחמת לבנון השנייה, ד"ר אליהו וינוגרד, מביע צער על שהסכים לעמוד בראש הוועדה. הוא מאוכזב מאוד מהתייחסות הדרג המדיני לדוח ועדת הבדיקה ומתריע מפני שובם של מי שכשלו במלחמה.

המדינה לא יכולה להבטיח אפילו את חייך כשתהיה בצבא. מדינת ישראל היא מדינה שחיה באזור שבו אין חסד לחלשים, אין הזדמנות שנייה למי שלא יודע להגן על עצמו, וחברה שלא תהייה מסוגלת לסכן את החיים, וכשיש הכרח, גם כשזה לא רצוי, להקריב אותם, לא תעמוד ולא תשרוד. פה לא מערב אירופה ולא צפון אמריקה. זה מקום שבו באמת מי שלא חזק, בטוח בעצמו, לא ממצמץ - לא מול קסאמים ולא מול אש ולא מול חטיפות ולא מול בתי קברות צבאיים - לא יוכל להתקיים.