כיצד נחשוף עבירות שוחד

למרות הנזקים הכבדים שנגרמים לגופים עסקיים וציבוריים עקב עבירות שוחד, בתי המשפט בעולם המערבי גוזרים בדרך כלל עונשים קלים על עבריינים המורשעים בעבירות שוחד. ברוב המדינות מתייחס החוק בעיקר לקבלת שוחד בידי אנשי ציבור, ואינו מתייחס ישירות לעבירות שוחד בגופים עסקיים. חשוב להדגיש כי עבירת שוחד מתייחסת רק לעובדי ציבור ולעובדים בגופים הנותנים שירותים לציבור. אם זאת בפרק זה ההתייחסות היא במובן הרחב ומתייחסת גם לעובדים בארגונים פרטיים. בישראל נדונות עבירות שוחד בחוק הבחירות (לעניין שוחד בחירות), וכן בחוק העונשין, תשל"ז 1977, שבו קיימים סעיפים הדנים בעבירות שוחד של עובדי ציבור (ראו גם פרק 10).

בעת בחינת תופעת השוחד בסביבה העסקית ניתן להבחין בין שימוש בשוחד הפוגע בארגון, לבין תשלום שוחד על-ידי הארגון לקידום ענייניו. להלן כמה דוגמאות:

שוחד לאנשי רכש

מתן הטבות לעובדים העוסקים ברכש, באמצעות ספק המעוניין בהעדפת מרכולתו. במקרים רבים מעמיס הספק את תשלום השוחד למחיר המוצר או השירות.

תשלום תמורת מידע

בעולם העסקים המודרני מידע הוא נכס בעל חשיבות רבה. לא פעם גורמים מתחרים או בעלי עניין במידע, מוכנים לשלם סכומי כסף נכבדים תמורת מידע המגיע מגופים ממשלתיים או מארגונים אחרים.

תשלום תמורת זיוף נתונים

במקרים רבים ניתן שוחד לגורמים שונים בארגון, כדי שיבצעו שינויים בנתונים חשבונאיים, כגון ניפוח יתרות ספקים, או מחיקת חובות של לקוחות. בעידן שבו כל המערכות החשבונאיות ממוחשבות, ביצוע שינויים כאלה פשוט ביותר.

תשלום תמורת קידום וזירוז הליכים

תשלום עבור קיצור הליכים ביורוקרטיים נפוץ מאוד במדינות שבהן קיים מנגנון מנופח של פקידים. תופעה זו מכונה לעתים "שימון". בניגוד לעבירות השוחד שתוארו קודם לכן, עבירה זו בדרך כלל אינה פוגעת באופן ישיר בארגון. עם זאת בגופים שבהם קיימת נורמה כזו, סביר להניח כי יימצאו גם אי סדרים ושחיתות.

מתן תרומות פוליטיות

מתן תרומות לגופים פוליטיים, בין שנמצאים בשלטון ובין שמועמדים להיות, נפוצה בקרב בעלי הון בישראל ובעולם. המחויבות של הפוליטיקאים מתורגמת לעתים לקידום עסקיהם הפרטיים של התורמים. בהכירו בעייתיות זו הגביל המחוקק את גובה התרומות הניתנות לגורמים פוליטיים. עם זאת הצורך של שני הצדדים בהמשך קיום ההסדר, הביא לעקיפת ההגבלות בדרכים שונות. בין השאר הכוונה למתן תרומה לעמותות או גופים הקשורים למתמודד, וכן לתשלומים ישירים לספקי השירותים של המתמודד.

השוחד ניתן לרוב בחדרי חדרים, כאשר כל המעורבים במעשה אינם מעוניינים בחשיפתו. עובדה זו מקשה על איתור והוכחת קבלת השוחד. עם זאת יש כמה בדיקות שניתן לבצע כאשר חוקרים חשדות לעבירות שוחד.

להלן כמה דוגמאות:

הימנעות ממכרז

אירגונים רבים מאמצים את שיטת המכרז כדרך להקטנת הסיכון למעשי שוחד. עם זאת במרבית הארגונים נקבע רף שמתחתיו אין חובה לערוך מכרז, במטרה להימנע מסירבול תהליך העבודה בארגון. בדיקת התקשרויות עם ספקים בסכומים הנמוכים במעט מהרף שקבע הארגון לחובת קיום מכרזים, יכולה להצביע על מגמה של הימנעות ממכרז מסיבות פסולות.

בדיקת רמת החיים של העובד

מקרים שבהם רמת החיים של עובד אינה מתאימה לרמת שכרו, יכולים להצביע על מצב של קבלת שוחד. עם זאת ייתכן כי המקור לרמת החיים הגבוהה הוא קבלת ירושה, זכייה בהגרלות, או קבלת סיוע מקרובים. במקרים שבהם מתעורר חשד ניתן לבקש מהעובד לספק הסברים לפערים שהתגלו.

בדיקת חשבוניות ספקים

מקרים שבהם מתגלים מספרי חשבוניות רציפים המתקבלים מאותו ספק (מעיד על ביצוע עבודה רק עם הגוף שמשלם את החשבונית), חוסר התאמה בין הסכום המופיע בחשבונית לבין הסכום המופיע בהסכם, חשבוניות ללא כתובות או ללא טלפון קבוע וכדומה, עשוים להעיד על מעשי שוחד.

בדיקת צילומי שקים

לעתים משלם הספק את כספי השוחד באמצעות הסבת שקים שנמסרו לו מהארגון. בחינת צילומי השקים וגב השקים, אותם ניתן לקבל מהבנק, מאפשרת לבדוק מי הגורם שפדה את השק ולאיזה חשבון הופקד הכסף.

ניתוח יעדי שיחות טלפון

כאשר הטלפונים רשומים על שם הארגון, חוקר ההונאות יכול לבדוק באופן חוקי את יעדי השיחות שביצעו העובדים החשודים. ממצאים כגון ריבוי שיחות בין העובד לספק, ריבוי שיחות לביתו הפרטי של קבלן העובד עם הארגון, קיומן של שיחות בשעות לא מקובלות, או שיחות הסמוכות למועד סגירת מכרז, הם בבחינת דגלים אדומים שכדאי לבדוק.

השוואת מחירים

ברוב המקרים שבהם הספק משלם שוחד, הוא מעמיס את העלויות האלה על הארגון. בדיקת המחיר, איכות המוצר או תנאי התשלום של הספק בהשוואה לספקים אחרים, עשויה להצביע על אי סדרים בקשר עם הספק.

שינויים ברווח הגולמי

גידול או צמצום ברווח הגולמי לאחר החלפת ספקים, או עובדים העוסקים ברכש בארגון, מצביע לעתים על מצב של קבלת שוחד.

בדיקת נתוני מכרזים

אחת הדרכים להעדיף ספק אחד על פני משנהו במקרים שבהם מתקיים מכרז, היא לחשוף בפניו נתונים מהצעות מתחרות. בדיקת מועדי הגשת ההצעות של כל המתמודדים יכולה להצביע על תבנית שבה הזוכה מגיש את הצעתו אחרון. במקרים אחרים ניתן למצוא תבנית קבועה של מתמודדים ששמם מופיע רק לצורך עמידה בתנאי הסף שנקבעו במכרז באשר למספר המתמודדים.

קשרים אישיים

יש מקרים שבהם השוחד ניתן בשווה כסף, כגון טיסות לחו"ל, אירוח במלון, או בילוי בקזינו. לעתים מצטרף נותן השוחד לבילוי משותף עם מקבל השוחד. הצלבת מועדי נסיעות לחו"ל וליעדים אחרים, בדיקת מקומות עבודה קודמים וקיומם של קשרים משותפים אחרים, יכולים להצביע על קשר חריג בין נותן השוחד לבין מקבל השוחד.

דוגמה

‏מנהל משק בארגון היה אחראי על ההתקשרויות של הארגון עם הספקים. כחלק מעבודתו הוא הגיש לוועדת הרכישות את ההצעות שהגישו הספקים. בעקבות מידע אנונימי שהתקבל בארגון על קבלת שוחד הוחלט לפתוח בחקירה סמויה. החקירה העלתה כי המנהל לא הציג בפני הוועדה את מלוא המידע שהתקבל מהספקים. לדוגמה, הנחות כמות והטבות שונות שהציעו חלק מהספקים לא קיבלו ביטוי בריכוז ההצעות שהגיש. כמו כן אותרו בקלסרים של המנהל מסמכים המעידים על כך שבשני מקרים הגיש הספק הזוכה הצעות בתאריכים שונים. באחת ההצעות המחיר האחרון שהוגש לוועדה עודכן כלפי מעלה, ובמקרה שני ההצעה עודכנה כלפי מטה והיתה נמוכה במעט מההצעה שהגיש ספק אחר. בנוסף, ספקים שהצעותיהם לא התקבלו אמרו בשיחות שהתקיימו עמם כי התרשמו שהצעותיהם התבקשו רק "לפרוטוקול".

בחקירתו הודה מנהל המשק בקבלת שוחד בסכומים של עשרות אלפי שקלים. בעקבות הודאתו פוטר מנהל המשק מעבודתו ללא פיצוים. לא הוגשה תלונה למשטרה.

במקרים רבים עבירות שוחד מבוצעות בארגונים שבהם קיים חוסר סדר, שיטות עבודה של "עיגול פינות", וכן בקרות רופפות. לאור הנזקים הכבדים העלולים להיגרם כתוצאה מעבירות שוחד מומלץ לנקוט כמה פעולות מנע:

- ביצוע בדיקות לאבחון אמינות, כחלק מתהליך קבלת קניינים ועובדים העוסקים בתחומים רגישים.

- ביצוע בדיקות פוליגרף תקופתיות לעובדים העוסקים בתחום הרכש. עצם הידיעה על ביצוע הבדיקות באופן שוטף, מהווה גורם הרתעתי (חשוב לקבל את הסכמת העובד לביצוע בדיקות אלה לפני תחילת העסקתו. סירובו של העובד לבצע בדיקות פוליגרף, כאשר לא חתם על הסכמה מוקדמת לבצען, אינו מהווה עילה מוצדקת לפיטורים).

- הפרדת סמכויות בין אנשי הרכש לבין גורמים המאשרים את התשלומים.

- שימוש במכרזים לשם ביצוע רכישות בהיקפים מהותיים.

- ביצוע רכישות בסכומים מהותיים באמצעות ועדת רכש הכוללת אנשי הכספים, אנשים טכניים וגורמים מהנהלת הארגון.

- ביצוע רוטציה בין אנשי מפתח במחלקת הרכש.

- ביצוע בדיקות סבירות אחת לתקופה, של מחירי הרכש בארגון.

- הפצת מזכר המנחה את עובדים מה מותר ומה אסור בקשרים עם ספקים, בכלל זה התייחסות לקבלת מתנות מספק, ארוחות ובילויים משותפים וכדומה.

- אבטחת מידע ארגוני חיוני, תוך שימת דגש על המערכות הממוחשבות.

- הפצת שאלון בין העובדים, אחת לתקופה, כדי לעודד את אלה היודעים על עבירות שוחד בארגון לדווח עליהן.

- טיפול תקיף בעבירות וחשדות לשוחד, כולל פיטורים, הגשת תלונה במשטרה והגשת תביעות אזרחיות

____________________________

• רו"ח עופר אלקלעי, מתמחה בחקירות חשבונאיות