צדק הנשיא, ראובן ריבלין, בביקורתו הנוקבת והנועזת, שהשמיע בוועידת ישראל לדמוקרטיה, ביום ג' (17.2.15) בתל אביב, לפיה קיימת מגמה לראות את השלטון הדמוקרטי כתקף רק לתושבים היהודים.
אני יכול להצביע על משרד החינוך, כמי שחייב להקשיב היטב לחלק זה בנאומו של הנשיא: "יש התפתחות קשה במובן זה שמדינה יהודית דמוקרטית אומרת דמוקרטית ליהודים. זה דבר שאני לא מוכן לחיות איתו". ובמשרד החינוך הדמוקרטיה בשיעורי ספרות היא רק ליהודים.
אני תוחם את רשימתי הקצרה בהתכתבות עם דברי הנשיא, כשאני תוחם עצמי אך ורק ב-ד' אמות של כיתת לימוד בבית ספר תיכון.
מורה יהודי בתל אביב ומורה ערבי בנצרת בשיעור ספרות על שירת בית המדרש של ביאליק, כשיתייחסו למקור הכוח היהודי בגולה, יביאו את המובאה "אם יש את נפשך לדעת את המעיין ממנו שאבו אחיך המומתים עוז ותעצומות נפש לסבול חיי סחי ומאוס, בלי קץ, בלי גבול, בלי אחרית - סור אל בית המדרש הישר והנושן".
אני מזדהה בהחלט שתלמיד ישראלי - יהודי וערבי - במדינת ישראל נחשף בשיעורי ספרות למקור כוח קיומי של העם היהודי. אך כאן נעצרת הדמוקרטיה.
המישוריות הספרותית היא דמוקרטית רק כלפי התלמיד היהודי. התלמיד היהודי נחשף לשירת המשורר הלאומי של עם ישראל. מחסום נערם בפני מורה ערבי, שיבקש לפתוח בפני תלמידיו בשיעור ספרות את השירה הערבית המתכתבת עם משורר לאומי ערבי.
מורה יהודי בתל אביב ומורה ערבי בנצרת בשיעור ספרות על שירת אהבה של ביאליק, יקריאו בפני תלמידיהם את השיר "הכניסיני תחת כנפך" - שיר המבכה את אובדן האהבה, מבקש להיאסף אל מתחת לכנפיה ומייחל לקבלת חסות והגנה.
שניהם יקריאו את השורות משירת המשורר ח.נ. ביאליק המבקש מהאהבה להתייחס אליו כאם וכאחות, שחיקה החם יעניק מקלט לראשו, לתפילותיו הנידחות. כן, הוא זקוק לאוזן קשבת.
המורה היהודי, שיבקש להרחיב את היריעה ויעשיר עולמם של תלמידיו במקבילות משירת
דוד אבידן, זלדה והשירה העברית הצעירה יתקבל בברכה.
לא כן דינו של המורה הערבי, שיבקש להרחיב את היריעה ויקריא בפני תלמידיו את השורות - "מִן הָאַהֲבָה אֲנִי רוֹצֶה רַק אֶת רֵאשִׁיתָהּ. יוֹנִים מַטְלִיאוֹת אֶת בִּגְדּו... בַּשִּׁירִים דֵּי חַלּוֹנוֹת שֶׁיָּנֵץ פֶּרַח רִמּוֹן...".
כאן נעצרה הדמוקרטיה. המורה הביא שורות אסורות להישמע בין כותלי בית הספר, כי לפי תפיסת הדמוקרטיה במשרד החינוך הן חגורות במטען של חומר נפץ. ומי שלא הבחין, המורה ציטט שתי שורות מהשיר "מן האהבה אני רוצה רק את ראשיתה". המורה ציטט ממה שאסור שיצוטט, הוא ציטט משירתו של המשורר
מחמוד דרוויש.
