אל מול אורח החיים הבזבזני והראוותני במעון ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, ניתן רק להתרפק בערגה אחר אורח החיים הצנוע שאימצו אל ליבם אותם מנהיגים ישראלים שבחלו בכל מאודם במנעמי השררה, על-אף מעמדם הבכיר. הדברים אמורים, אומנם, רק בקומץ דמויות-מפתח בארץ, אבל שבהחלט אמורות לשמש דוגמה ומופת לכולנו.
למרבה הצער ניתן למנות אותם על אצבעות שתי ידיים בלבד והם גם הולכים ופסים מן העולם שלנו, שבו הכסף עונה על הכל. אחד שכזה, למשל, היה דוד בן-גוריון, שאת כל נכסיו מיצה ב...ספרים! להבדיל מהווילה של ביבי בקיסריה ומהפנטהאוז של
אהוד ברק באקירוב, בחר מי שהיה אדריכל המדינה וראש-ממשלתה הראשון, להתגורר בבית צנוע בתל אביב ובצריף מן השורה בשדה בוקר, לאכול מדי יום את הלבן והקוצ'מוץ - מעשה-ידי פולה אשתו. כמוהו גם ראש הממשלה,
גולדה מאיר, שהתגוררה בדירה צנועה ושבישלה במו-ידיה במטבחה את ארוחותיה ואת ארוחות אורחיה הנכבדים.
הנשיא כש.ג. החרה-החזיק אחריהם גם ראש הממשלה וראש הליכוד בדימוס,
מנחם בגין, שמצא את משכנו בדירת שני חדרים עלובים, ובעקבות אביו הלך גם בנו בני, שכחבר כנסת ויתר על מכונית משלו והעדיף במקומה לנסוע באוטובוס. ולא שכחנו את יצחק בן צבי, נשיאה השני של מדינת ישראל, שנאנס על-ידי דוד בן-גוריון לכהן כנשיא, חרף התנגדותו. זה האיש האציל שמעולם לא עטה על גופו בגד הדור, ושאפילו החליף בעצמו את הש.ג. בבודקה שלו כמאבטח, בעת שזה ביקש לתפוס תנומה קלה. ונזכיר גם את קדיש לוז, יו"ר הכנסת לשעבר, שאת סופי השבוע שלו העדיף לבלות כל העת במטבח הקיבוץ. ואיך אפשר לשכוח את לובה אליאב העניו, שהמיר את ראשות המפלגה שלו בהוראה בישוב-ספר, וכמוהו גם
יוסי שריד, שלא בחל לעבוד במשך שנים כמורה מן השורה בקריית-שמונה בשכר זעום.
לרשימת נבחרי העם הצנועים מצטרפת גם
שלי יחימוביץ, שויתרה על מכונית השרד הממומנת שהגיעה לה בעת היותה ראשת האופוזיציה. את עולמה קנתה גם חברת הכנסת לשעבר, אנסטסיה מיכאלי, כשהחליטה לבלות את לילותיה בימי ישיבות הכנסת על רצפת המשכן.
נישאה לרפתן לרשימה המצומצמת של צנועי ה"מי ומי" מצטרפת גם סוניה פרס, מי שהייתה אשת נשיא המדינה. בסניף קופת החולים שלה היא התעקשה תמיד לעמוד כמו כולם בתור, וב"סופר" שממול לביתה היא סירבה בתוקף שמישהו יסחוב את סל הקניות שלה הביתה. כדי להתרחק מאור הזרקורים היא דאגה, כאשת הנשיא, להסב את שם-משפחתה לשם-נעוריה, והיו אלה רק שכניה לבית שידעו את סוד העניין. כמי שנחבאה אל הכלים ושהתרחקה מפרסום כמו מאש, נהגה סוניה פרס להתוודות, באוזני מי שרק רצה לשמוע,שהיא נישאה לרפתן מבן שמן ולא לפוליטיקאי מירושלים. בכך תירצה את סירובה העיקש להעתיק את משכנה הצנוע שברמת אביב למשכן הנשיא המפואר בבירה. אבל עוד קודם לכן, כאשת ראש הממשלה, היא מיאנה לשתף פעולה עם אורחות-חייו של
שמעון פרס, ובקנאות יתרה הקפידה לשמור על פרטיותה.
נותרה בצל במקום לשחק את "הגברת הראשונה", הגלויה והבולטת, היא העדיפה להישאר בצל, מאחורי הקלעים. עולמה השתרע רק שם, אבל תמיד עם כר-פעולה נרחב: מנקה גן-ילדים מבולגן ושוטפת חדר-מדרגות מלוכלך; משמשת שמרטף לתינוקה של שכנה, בעת שזו הובהלה לבית-חולים; מעניקה בסתר תרומות לנזקקים ומבשלת צהריים לזקנים ערירים. בכל נפשה ומאודה היא בזה ל"שואו-אוף" ול"הוא-הא", שהיו תמיד ממנה והלאה. לא במקרה הייתה חברתה הראשונה במעלה דווקא הספרית שלה, שאצלה מעולם לא התפנקה מעבר לתספורת שגרתית.
כפי שהורתה עוד בחייה, נותר גם מותה הרחק מאור הזרקורים. כשהגיעה שעתה, היא הובאה למנוחות שלא בחלקת גדולי האומה, אלא בבן שמן, כור-מחצבתה, ומה שנותר הוא רק ללכת שבי אחריה ואחרי כל הצנועים שלעיל.
