מבחינה מאקרו-אסטרטגית, יש לאירן כל הסיבות בעולם לפתח נשק גרעיני, ואין לה שום סיבה רציונאלית להטילו על ישראל. זה כנראה מה שחושבים נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, ויועציו הקרובים המתאמצים לפתח תקשורת טובה עם הציוויליזציה המוסלמית המאיימת על המערב הנוצרי. לכן הנאום הצפוי של בנימין נתניהו דווקא יסייע לאובמה.

דוד בן-גוריון הורה לפיסיקאים הישראלים לפתח יכולת גרעינית ונשק גרעיני, למטרות הרתעה, עוד לפני הקמת המדינה, משום שסבר שבלעדי יכולת כזאת לא נוכל למנוע מן הערבים לחסל את ישראל. "המוסד" בגלגולו הראשון במסגרת משרד החוץ, אחרי מלחמת העצמאות, כשבראשו עמד ברוך גוריאל (בוריס גורביץ), עסק בשוד חומרים רדיו-אקטיביים בכל העולם, שמהם, כך סברו אז בישראל, ניתן לפתח פצצות אטום. זה היה בעידן הרומנטיקה התמימה של ישראל.

בסדרת ראיונות איתו, בסוף שנות השבעים, סיפר לי גוריאל, שהתגורר בודד בחדר קטן ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, כי המשימה בוצעה בהצלחה, אך מן החומרים הרדיו-אקטיביים שהביאו לישראל לא יצא כלום. קיבלתי על כך אישור מאחד מפקודיו אז, שלהבת פריאר - לימים מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית - שאותו ראיינתי בשנות השמונים.

גם לאירן יש סיבות טובות לפתח נשק גרעיני למטרות הרתעה, בייחוד תחת שלטון אייתולות שיעיות, שאינו רק מרתיע, אלא גם סימן היכר למעצמה. הפיתוח התחיל עוד בימי השח, וישראל סייעה לאירן. היו לכך טעמים אחדים:

א. רצונם של הערבים לגזול מאירן את שדות הנפט של מחוז ח'וזיסטן שברשותה, כפי שניסה לעשות נשיא עירק הסוני, סדאם חוסיין, במהלך רוב שנות השמונים.

ב. העוינות החריפה בין האיסלאם השיעי, הרווח באירן, לאיסלאם הסוני, הרווח ברוב מדינות ערב ומדינות מוסלמיות אחרות. לאחת מהן, פקיסטן, שרוב תושביה סונים, ושלה גבול משותף עם אירן, יש נשק גרעיני. אירן של האייתולות פוחדת מפקיסטן יותר משהיא פוחדת מישראל, שהרי אבן יסוד באמונה השיעית היא שהסונים מבקשים להשמידם.

ג. פחד ממעצמות-העל: במלחמת העולם השנייה השתלטו כוחות בריטים וסובייטים על אירן, כדי להבטיח אספקת נפט שהיה חיוני למלחמה בגרמניה. אחרי המלחמה, סרבו הסובייטים בתחילה לפנות את שטחי הכיבוש, ורק איום אמריקני לשלוח צבא לאירן, גרם להם לפנות את השטחים הכבושים.

ד. פחד מארצות הברית, שתמכה בשלטון השח וסולקה בבושת פנים מאירן, לאחר מהפכת חומייני. בתרבות המוסלמית, נקמה היא עיקרון מקודש שאסור לוותר עליו אפילו אחרי עשרה דורות.

עוינותה של אירן החומייניסטית לישראל נובעת מן הטעמים הבאים:

א. הסיוע שהגישה ישראל לשאה לדכא את התנועה החומייניסטית. אחדים ממנהיגי אירן עברו עינויים קשים בבתי הסוהר, בשיטות ישראליות, ועד מותם לא יסלחו לנו בגלל עיקרון הנקמה הנ"ל. מידע מפורט על כך קיבלתי בסדרת ראיונות מנציג ישראל שתכנן את דיכוי החומייניסטים.

ב. רצונם של מנהיגי אירן להנהיג את המאבק המוסלמי נגד ישראל ובכך תהפוך אירן להיות מנהיגת הציוויליזציה המוסלמית המתעוררת וקובעת הסדר העולמי.

ג. רצונם של מנהיגי אירן להרחיק את הערבים ממנה, על-ידי ליבוי הסכסוך שלהם עם ישראל. מכאן שקיומה של ישראל דווקא חיוני למאקרו-אסטרטגיה האירנית.


הדרך של בגין או האסטרטגיה האמריקנית


כל הגורמים המאקרו-אסטרטגיים הנ"ל ידועים היטב לאובמה וליועציו. לאחר הכישלונות הצבאיים האמריקניים בווייטנאם, באפגניסטן ובעירק, נבחר אובמה פעמיים לנשיאות, עם אג'נדה, שאת המשברים בעולם יש לנהל בדרכים דיפלומטיות ולא במלחמות ועם משימת-על ליצור ברית עם הציוויליזציה המוסלמית שהיא תבנית נוף מולדתו. תהליך דומה, עם כל ההבדלים, עבר גם על ישראל, אחרי מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. זאת לא רק תפיסתו של אובמה, אלא של רוב האמריקנים, שמאז ומתמיד תפיסתם היסודית בדלנית ומה קורה ב"עולם הישן" לא באמת מעניין אותם. וכן זוהי גם תפיסתם של ישראלים רבים. אומנם רובם מתייחסים לישראל באהדה, אך לא עד כדי סיכון והקרבת חיים למענה.

אירן לא מאיימת על ארה"ב, בכל אופן בטווח הקרוב. רוסיה וסין, בעלות נשק גרעיני רב ומתוחכם בהרבה מזה שיש או יהיה לאירן, מאיימות עליה הרבה שנים, וגם היום. ארה"ב הרתיעה אותן עד היום, ומעריכה שתרתיע אותן גם בעתיד. לכן אובמה נמנע מלהשמיד את היכולת הגרעינית האירנית, והוא עושה הכל למנוע מישראל לעשות זאת, שכן פעולה כזאת של בת-בריתה הקרובה של ארה"ב עלולה לסבך אותו עם המוסלמים ולפגוע במטרות-העל שלו.

לנתניהו היום, ולראש הממשלה שייבחר בעוד שבועיים, נותר: או לנקוט בדרך שנקט מנחם בגין ולנסות להשמיד, ללא גיבוי אמריקני או אחר, את היכולת הגרעינית של אירן; או לנקוט באסטרטגיה האמריקנית (מאז מלחמת העולם השנייה) ולהרתיע את אירן על-ידי שכלול יכולת המכה השנייה ומיגון אנטי-גרעיני מכל הסוגים: ניטרול הפצצה בדרך לישראל וצמצום הנפגעים אם תוטל עלינו פצצה על-ידי מיקלוט מתחת לאדמה.

נאומו של נתניהו בקונגרס, בעוד שבועיים, לא ישנה את המאקרו-אסטרטגיה האמריקנית, לפחות עד סיום הקדנציה של אובמה, בעוד כשנתיים. סביר להניח שכבר היום יש לאירן נשק גרעיני בכמות קטנה, ובעוד שנתיים ההנחה תהיה מבוססת יותר.

לפיכך, בניגוד למה שמשדר אובמה, נאום נתניהו דווקא יניע לחצים שיסייעו לנשיא ארצות הברית להשיג הסכם טוב יותר עם אירן, שכן הוא יסביר לאירנים שעליהם לבוא לקראתו, שאחרת הוא יצליח לעמוד בלחציה של ישראל ובעלות בריתה מבית. מכאן, שאם לא היה מתעורר הסכסוך בין השניים, צריך היה להמציאו, לא רק מאינטרס ישראלי אלא גם אמריקני. אך עד כמה שההסכם יהיה משופר, עלינו להניח שהוא בכל זאת לא יוכל למנוע מאירן לפתח נשק גרעיני, כי השד יצא מן הבקבוק ב"תוכנית מנהטן" במלחמת העולם השנייה. ואם תרצו, זאת הסיבה שלאונרדו דה-וינצ'י נמנע מלפתח צוללות, אף שהטכנולוגיה הייתה ידועה לו, כי סבר שנשק הצוללות עלול לפגוע קשה בבני אדם.