מהפכה בשוק התרופות, למי זה טוב?

"תן לי בבקשה קילו מלפפונים, לחם לבן, ושתי חפיסות כדורי אקמול", "מלא לי בבקשה דלק אוקטן 95 ותן לי גם טיפות אף", אלו יהיו מן הסתם משפטים שכיחים שנשמע לא מעט החל
מ-10 במאי כאשר תיקון מס' 10 לפקודת הרוקחים המתיר מכירת תרופות ללא מרשם מחוץ לבתי המרקחת יכנס לתוקפו. פירושו של החוק: כל אחד יוכל לרכוש תרופות ללא מרשם מחוץ לבית המרקחת, בתחנות דלק, חנויות ספרים מרכולים ועוד.

מסתבר שהמניע שעומד מאחורי תיקון חוק זה הוא מניע מסחרי גרדה, שהמרוויחים הגדולים יהיו מן הסתם יצרני התרופות, אנשי שיווק, משרדי פרסום ואמצעי המדיה השונים והמפסידים הצרכנים. כולם יעשו כסף נוסף על גב הצרכנים, שהרי אחרי קמפיניים גדולים, יצירת אריזות חדשות, ועלונים בשפות נוספות, מחירי התרופות לא ירדו מה עוד שחברות התרופות דורשות להעלות את מחירי התרופות ב-30 עד 50 אחוז.

שאלת הפיקוח ומתן הסבר על התרופות עדין לא ברורים לחלוטין אבל, מה שבטוח שכולנו יודעים שתרופה היא לא מוצר צריכה כמו לחם וחלב. תרופה היא קודם כל רעל שבמנה מסוימת מעל המינון המותר, או תאריך תפוגה שהסתיים עלולה לגרום להרעלה ומוות. רוקח יכול לייעוץ לחולה מה טוב ומה יכול להזיק וגם לשאול על תרופות נוספות הנלקחות על-ידי החולה וזאת כדי למזער נזקים שנגרמים על-ידי שלוב של תרופות לא נכונות, השאלה הגדולה מי יעשה את העבודה הזו עכשיו? כשהתרופות יהיו נגישות לכולם. התשובה כנראה תישאר פתוחה, עד מקרה המוות הראשון.

בארצות הברית, דנמרק ואנגליה תרופות ללא מרשם כבר נמצאות זמן רב מחוץ לבתי-המרקחת. אחוז האנשים שמתו והתמכרו לתרופות ללא מרשם במדינות אלו הוא לא קטן אבל, כנראה שבמשרד הבריאות נתונים ממדינות אחרות לא רלוונטיים. בישראל תמיד רוצים להראות חדשנות והחדשנות הזו תבוא, ככל הנראה, על חשבון הצרכן במחיר ואולי גם בחיים.

לשאלה האם המהפכה הזו טובה ומועילה למישהו? התשובה קצת מורכבת, ואת תוצאותיה נראה מן הסתם רק בעוד שנים. בינתיים, המתלוננים הגדולים הם הרוקחים שמבעים כבר זמן רב את מורת רוחם והתנגדותם ליציאת התרופות מתחום שליטתם. לטענתם, המהפכה תביא לפגיעה כלכלית בבתי המרקחת וגם תגרום לעלייה לא מבוקרת של צריכת תרופות, דבר שיגרום לבלגאן וגם כנראה לאסונות. הצרכנים עדין לא אמרו את מילתם אבל נראה שהם יהיו המפסידים הגדולים, כי על גבם ירכבו כולם. המרוויחים הגדולים, כנראה, הן החברות ויצרניות התרופות. אבל כדי להיווכח בזה נחכה עוד שנה.

_______________________

הכותבת היא מנכ"לית משרד יחסי ציבור ולמען גלוי נאות לא מייחצנת בתי מרקחת.