|   15:07:40
דלג
  מגזין אוונגרד  
המרכז הבינתחומי הרצליה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה כדאי לכלול בהסכם הגירושין שלכם?
קבוצת ירדן
השכרת רכב בדובאי - מעלים הילוך והופכים את החופשה לבלתי נשכחת

כוחה של שייכות מפלגתית חזקה

ככל שהשתייכותנו המפלגתית חזקה יותר, כך נהיה מושפעים פחות מניסיונות לערער על עמדותינו או לשנותן על שיקולים והתלבטויות לפני בחירות ואי-הרציונליות של הבוחר
16/03/2015  |   מגזין אוונגרד   |   מאמרים   |   אוונגרד   |   תגובות
שיקולים שונים בבחירה [צילום: פלאש 90]

יוליה אלעד-שטרנגר [צילום: יח"צ]

מתחפרים יותר
מחקרים מראים שכאשר תפיסת העולם שלנו מאוימת, אנו נוטים להתחפר אף יותר בעמדותינו המקוריות, כדי לשמר את תחושת הוודאות שמספקת לנו האמונה בעולם סדור ומאורגן המבוסס על אמיתות ברורות. במבט רחב יותר, זו גם הסיבה שאנו נוטים להצדיק מערכות חברתיות קיימות, ומפחדים מכל איום על הסטאטוס-קוו, גם אם השפעותיו עלינו שליליות בעליל

   רשימות קודמות
  אל תוותרי על השאיפות שלך
  על האקדמיה וסדקיה
  חשבונאות וטכנולוגיה בשוק המוניות החדש
  ההצגה חייבת להימשך
  10 טיפים לתקופת המבחנים

כולנו רוצים לראות את עצמנו כיצורים רציונאליים. כמי שלוקחים בחשבון את כל הגורמים הרלוונטיים לפני קבלת החלטה, כמי שעומדים בגבורה בפני מניפולציות של בעלי עניין, וכמי שמונעים משיקולים הגיוניים, מעשיים ותבוניים. רבות מדובר בשבחי הרציונאליות, כאילו אין המדובר בתיאוריה נורמטיבית של טבע האדם, אלא במעלה מוסרית של ממש. אך האומנם כך הוא?

באמצע המאה הקודמת התחוללה מהפכה קונספטואלית, אשר החלה במחקר וחלחלה לשיח הציבורי, שבבסיסה הטלת ספק בסברה כי בני האדם מבססים את החלטותיהם על שיקולים רציונאליים גרידא. הנחת היסוד של התיאוריות ההתנהגותיות החדשות, אשר איתגרו את תיאוריית ה"בחירה הרציונאלית" הקלאסית, לא הייתה שבני האדם אינם רוצים להיות "מחשבונים" רציונאליים, אלא שהם פשוט אינם מסוגלים לכך. המידע אליו אנו נחשפים רב לאין שיעור, ומורכב מכפי שאנו יכולים לעכל ולעבד באמצעות המשאבים הקוגניטיביים המוגבלים העומדים לרשותנו.

כדי להתמודד עם העולם, אין לנו ברירה אלא להשתמש בקיצורי דרך מנטאליים ולהסתפק בתפיסה חלקית ומוטה של המציאות. אלמלא קיצורי הדרך וההטיות המחשבתיות והרגשיות הללו, היינו ניצבים חסרי אונים מול הבחירות שאנו נאלצים לבצע מדי יום ביומו: החל בבחירת הקורנפלקס במכולת, עבור בבחירות בן או בת הזוג שלנו, וכלה בבחירת המנהיגים שייצגו אותנו בממשלה הבאה. אין להקל בכך ראש: גם בפוליטיקה, שהשפעתה על חיינו דרמטית מכפי שהשפעתו של הקורנפלקס תהיה אי-פעם, איננו פועלים אך ורק מתוך שאיפה למקסום רווחים ומזעור הפסדים פוטנציאליים. מהם אפוא השיקולים העומדים בבסיס דפוסי ההצבעה של הבוחר הממוצע?

בשנת 1960, פרסמו חוקרים מאוניברסיטת מישיגן מחקר מקיף אשר קבע כי מצביעים אמריקנים אינם מבססים את בחירתם על היכרות עם מצעי המפלגות או על אידיאולוגיה פוליטית סדורה ומבוססת, אלא על השתייכות מפלגתית ששורשיה היסטוריים-משפחתיים. אף שמחקר זה זכה לביקורת נוקבת לאורך השנים, ואף שהיכולת להכלילו למערכות פוליטיות מורכבות יותר מוטל בספק, המחקר העלה לתודעה את המרכיב הזהותי, או השבטי, שבהצבעה. במילים אחרות, מחקר זה ורבים נוספים העלו את האפשרות שלמידע שאליו אנו נחשפים תפקיד קטן משאנו חושבים בקביעת דפוסי ההצבעה שלנו.

אינספור מחקרים השואבים את השראתם מהפסיכולוגיה החברתית והקוגניטיבית מצביעים על הנטייה האנושית האוניברסאלית להתעלם ממידע שסותר את מה שאנו מאמינים בו ממילא, ולפרש מידע שאנו נחשפים אליו באופן שעולה בקנה אחד עם אמונותינו ומחשבותינו. ככל שהשתייכותנו המפלגתית חזקה יותר, בין אם מסיבות היסטוריות-משפחתיות ובין אם מסיבות אחרות, כך נהיה מושפעים פחות מניסיונות לערער על עמדותינו או לשנותן. נוסף על כך, מחקרים מראים שכאשר תפיסת העולם שלנו מאוימת, אנו נוטים להתחפר אף יותר בעמדותינו המקוריות, כדי לשמר את תחושת הוודאות שמספקת לנו האמונה בעולם סדור ומאורגן המבוסס על אמיתות ברורות. במבט רחב יותר, זו גם הסיבה שאנו נוטים להצדיק מערכות חברתיות קיימות, ומפחדים מכל איום על הסטאטוס-קוו, גם אם השפעותיו עלינו שליליות בעליל.

יעילות רטוריקת האיום וההפחדה

הנטייה הזו מסבירה גם מדוע לאידיאולוגיות מסוימות השפעה חזקה במיוחד על הבוחר. היות שכולנו מתקשים לשאת עמימות, לפחות במידה מסוימת, אידיאולוגיות אשר מספקות לנו תחושה של סדר וודאות, וחלוקה ברורה לטוב ורע ול"אנחנו" ו"הם", מספקות לנו נחמה קיומית. זו גם הסיבה לכך שהשימוש ברטוריקה של הפחדה ואיום, והצעת פתרונות לפחדים אלה בדמות מדיניות או אידיאולוגיה מסוימת, יעילה הרבה יותר מהשימוש ברטוריקה של אופטימיות ותקווה לעתיד. לצד הפחד האוניברסאלי מאי-ודאות, יעילותה של רטוריקת האיום טמונה גם ברתיעה האנושית מהפסד: בני האדם יסכימו להסתכן יותר כדי להימנע מלהפסיד דבר-מה שכבר יש להם מאשר כדי להרוויח דבר-מה שאין להם. במונחים פוליטיים, אנשים יסכימו לסכן פחות כדי להשיג הישגים מדיניים, לאומיים או צבאיים עתידיים, מאשר כדי לשמר את ההישגים והסטאטוס-קוו הקיימים. כל מדיניות, אפוא, ניתן "למסגר", או לנסח, במונחים של איום ופחד מהפסד (מה נפסיד אם לא נתמוך במדיניות) או במונחים של תקווה לרווח עתידי (מה נרוויח אם נתמוך בה).

אולם, יש הטוענים כי דפוסי בחירה פוליטיים אינם חפים לגמרי ממרכיבים רציונאליים. על-פי מודל ה"הצבעה הרטרוספקטיבית", מצביעים מבססים את בחירתם על סקירה של ביצועי העבר של המועמדים, ומשתמשים בהצבעה כאמצעי ענישה או תגמול על תפקודם. אין ספק שבחירה רטרוספקטיבית נשענת על אלמנטים רציונאליים: שהרי, בחירה על בסיס ביצועי עבר מגלמת בתוכה ידע בסיסי על סיכוייו של כל מועמד להשיג רווחים עתידיים לבוחריו. ואף על-פי כן, הצבעה פרוספקטיבית אינה חפה מהטיות: למשל, הנטייה האנושית להיחשף למידע באופן סלקטיבי ולפרשו באופן סלקטיבי, מקשה על שיפוט אוביקטיבי ושיטתי של המציאות. יתר על כן, מרחב השיקולים שלנו מורכב על-פי רוב מאירועים שזמינותם בזיכרוננו גבוהה, ולא בהכרח מאירועים שחשיבותם היא הרבה ביותר. על כן, ביצועי העבר עליהם אנו נוטים לבסס את החלטותינו חלקיים באופן בלתי נמנע.

כמו-כן, אנו נוטים לייחס אירועי עבר פוליטיים לגורמים הקשורים לתכונותיו של המנהיג, ולהפחית בחשיבותם של גורמים מקריים ושל הקשרים רחבים יותר בקביעת השתלשלותם של אירועים היסטוריים. למעשה, התופעה הופכת מורכבת יותר כאשר מביאים בחשבון את תוצאות האירוע המדובר: אנו נוטים לייחס כישלונות של המפלגה או המועמד המועדפים עלינו לגורמים חיצוניים או נסיבתיים, ואת הצלחותיהם לגורמים הקשורים בהם עצמם. על כן, הן תהליך בחירת אירועי העבר הרלוונטיים להצבעה, והן תהליך שיפוטם, מבוססים במידה רבה על הטיות מחשבתיות ורגשיות לא מודעות.

האם פירוש הדבר שעלינו למשוך את ידינו מהמשחק הדמוקרטי? לא ולא. הפסיכולוגיה אינה קוראת לשפוט את האדם בחומרה, אלא להפך - אף שאיננו מסוגלים לבסס את בחירתנו על עיבוד שיטתי ומדוקדק של כל המידע הרלוונטי, עומדת לרשותנו האפשרות להבין ולקבל את מורכבותו של הטבע האנושי, על הטיותיו ויכולותיו המוגבלות. אם נהיה מודעים יותר להטיות הפועלות עלינו ולאי-רציונאליות הטבועה בנו, נוכל לפעול על-מנת להפחית את אחיזתן בנו. כך, נוכל לממש באמת את זכות הבחירה, במובן הפוליטי ובמובן האנושי גם יחד.

פורסם במקור: אוונגרד - מגזין המרכז הבינתחומי הרצליה
הכותבת היא מרצה לפסיכולוגיה פוליטית בבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה ובבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, המרכז הבינתחומי הרצליה.
תאריך:  16/03/2015   |   עודכן:  16/03/2015
יוליה אלעד-שטרנגר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כוחה של שייכות מפלגתית חזקה
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אהרון שחר
16/03/15 15:59
2
מסעודה משדרות
18/03/15 09:25
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  בחירות 2015
בגינת הקסמים של שובך יונים
16/03/2015  |  אסתר שניאורסון גרי  |   מאמרים
את, המועמדת לכנסת ישראל מטעם מפלגה כזו או אחרת; את, שהיית ח"כית, את בעד נשים? אני מסתכל על הפעילות שלכן בכנסת, פעילות שמוכנסת תחת אצטלה של פמיניזם, ואני לא מבין... ואיך לומר זאת בעדינות? אני לא ממש הטיפוס עליו ניתן לומר קשה-הבנה או בעל לקות בהבנת הנקרא... איך שאני לא הופך את זה, למעט ח"כית אחת, גילה גמליאל מהליכוד, אתן כולכן לא בעד נשים. ואני תוהה...
16/03/2015  |  סתיו אדם  |   מאמרים
רגע לפני סיום מערכת הבחירות ובהסתמך על הסקרים האחרונים כך אפשר לסכם את מה שהתרחש כאן בחודשים האחרונים:
16/03/2015  |  בצלאל לביא  |   מאמרים
מה ישתנה? שום דבר פרט לתקווה.
ניסיון רב-שנים הוכיח שדמוקרטיה אנרכיסטית שבה איש הישר בעיניו יעשה אינה מתאימה לנו ומדרדרת את המדינה כמעט בכל תחומי החיים למציאות עגומה ומייאשת. לכן, המשימה הראשונה והחשובה ביותר של הממשלה החדשה שתקום, צריכה להיות פשוטה בתכלית: החזרת התקווה. לשם כך תצטרך הממשלה להפעיל מערכת שלטונית חדת-שיניים ובעלת כללים ברורים, הדומה באופייה לתקנות ההגנה לשעת חרום בכל הנוגע לקיצור תהליכים, צמצום ביורוקרטיה ומיקוד העשייה בביצוע תוכניות בלוחות זמנים ותקציב מוגדרים.
רשימות נוספות   /   בחירות 2015  /  מי ומי    / 
אל תוותרי על השאיפות שלך  /  אוקסנה סופלין
על האקדמיה וסדקיה  /  מאורי הירש
חשבונאות וטכנולוגיה בשוק המוניות החדש  /  מור רפאל שבתאי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
העסקה חייבת לכלול את כל החטופים ולא לאפשר לחמאס לבצע סלקציה מי לחיים ומי למוות       תמורת כל החטופים מוכנה ישראל לקבל במלואה את כל תוכנית ההסדר האמריקנית
דרור אידר
דרור אידר
חמש הערות על סוגיית גיוס חרדים (וחלום לקראת הסוף)    מה יקרה אם יתגייסו לצבא עשרות אלפי חרדים? האם הצבא באמת ערוך לכך?
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
שמיר דיבר על נוסחת "שלום תמורת שלום" ודחה מכל וכל את הנוסחה "שטחים תמורת שלום"    הוא שידר נחישות, עוצמה, אמונה שלמה וגם אם נחשב ל"קיצוני", בוודאי בחוגי השמאל בישראל, כיבדוהו כאיש א...
רונן שובל
רונן שובל
מדוע לא קמה מדינה פלשתינית בין 1948 לבין 1967? זאת משום שאין עם פלשתיני    הלאום הפלשתיני הומצא באמצע המאה-20 כתגובה להקמת מדינת ישראל והוקם למען מטרה אחת - חיסולה
זלמן שובל
זלמן שובל
מה שבולט במיוחד ברעיונות המועלים עכשיו הוא הפרת הגישה של ממשלי ארה"ב בעבר להתנות כל הסדר במו"מ ישיר בין הצדדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il