ה
ממשלה החדשה בישראל לא הוקמה עדיין, אולם כלי התקשורת בישראל ובעולם כבר חוזים התנגשות בינה לבין הקהילה הבינלאומית, לרבות ארצות הברית. לנוכח האידיאולוגיה המשותפת לחברי הקואליציה העתידים וגישתם לסכסוך הישראלי-פלשתיני, תחזית זו אינה בלתי סבירה.
שלושת הנושאים המרכזיים הבאים ישלטו בסדר היום הבינלאומי של ישראל בשנים הקרובות, ובוודאות עד לעזיבתו של הנשיא אובמה את הבית הלבן בחודש ינואר 2017: הסכסוך הישראלי-פלשתיני, תוכנית הגרעין של אירן, ואי-יציבות נמשכת במזרח התיכון, על השלכותיה לביטחונה של מדינת ישראל.
הסכסוך הישראלי-פלשתיני על אף שראש הממשלה נתניהו נסוג מן ההצהרה, שבה נראה היה כי הוא חוזר בו מהתחייבותו לפתרון שתי המדינות, אין זה סביר כלל, כי הממשלה הבאה תפגין נכונות לנהל משא-ומתן על פתרון כולל לסכסוך. אחרי שנודעו תוצאות הבחירות בישראל נתן הנשיא אובמה ביטוי להעדפתו הברורה לפתרון שתי המדינות כשהזכיר את הסוגיה בשיחת הטלפון שלו עם נתניהו, שבה הוא בירך אותו על בחירתו מחדש.
הנשיא אובמה הוסיף, כי "עלינו להעריך אלו חלופות אחרות עומדות על הפרק, כדי להבטיח, כי לא נראה את האזור נגרר למצב של כאוס". הצהרה זו העלתה השערות, שלפיהן ארצות הברית שוקלת להציע את אימוצה של החלטה חדשה במועצת הביטחון, שתעסוק בכל סוגיות המפתח בסכסוך הישראלי-פלשתיני, או, לחלופין, פרסום גרסה חדשה של תוכנית קלינטון משנת 2000, שתתבסס על מאמציו של מזכיר המדינה קרי בשנים 2014-2013 להגיע לפתרון. אלה הם רעיונות שכבר נדונו בממשל האמריקני לנוכח התמוטטות המשא-ומתן בהנהגתו של קרי והם שבים ועולים כעת.
בין אם אחד הרעיונות האלה יאומץ ובין אם לאו, הוא לא ישיג את התוצאה המקווה שכן הן ישראל והן הפלשתינים אינם מוכנים בעת הזו לשוב לשולחן המשא-ומתן, להסכים על המסגרת ההולמת בעבור שיחות אלה, ובוודאי ששני הצדדים אינם מוכנים, ואף אינם מסוגלים, להגיע להסכמה מרחיקת לכת בכל נושאי הליבה של הסכסוך.
על בסיס הנחה זו, של התנגשות צפויה בין ישראל לבין הקהילה הבינלאומית תוך כישלון להביא לשינוי במצב הקיים, היה על ארצות הברית לבחון יחד עם הממשלה החדשה בישראל תוכנית פעולה, שתכלול שלוש קטגוריות שונות של צעדים בילטרליים, ישראלים ופלשתינים כלהלן:
1. צעדים מיידיים, הכוללים את חידוש העברת כספי המיסים הפלשתינים, הנגבים על-ידי ישראל, המשך שיתוף הפעולה הביטחוני, הסכמה לשיקומה של רצועת עזה, הימנעות ישראלית מבנייה בהתנחלויות וכמובן מחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים, לצד השהית הפעילות הפלשתינית החד-צדדית, הננקטת נגד ישראל במוסדות בינלאומיים;
2. קיום שיחות בילטרליות ישראליות-פלשתיניות על צעדים שיינקטו בטווחים הקצר והבינוני, כגון האצת הפעילות הכלכלית הפלשתינית בשטח;
3. ניהול דיונים במסלול נפרד על ניסוח נייר עמדה בין ארצות הברית - בשם הקוורטט, ישראל, והפלשתינים. תוכנית פעולה זו, אם תזכה להסכמתם של ישראל והפלשתינים, תוכל להיות מגובה על-ידי החלטה של מועצת הביטחון, שתקרא להקמת מדינה פלשתינית בהסכמה כחלק מפתרון שתי המדינות.
תוכנית הגרעין של אירן ההתנגשות בין ישראל לבין ארצות הברית בנושא אירן פרצה עוד בטרם נודעו התוצאות הסופיות של הבחירות בישראל, וקיימת סבירות לכך, כי זו תפגום באופן משמעותי ביחסי שתי המדינות, שנבנו במהלך יותר מחמישים שנה. ראש הממשלה נתניהו הרגיז ביודעין, גם אם לא במתכוון, את הנשיא אובמה כאשר ביקר בגלוי במליאת הקונגרס את ההסכם שבגינו מנהלת ארצות הברית משא-ומתן עם אירן, והוא מתכוון ככל הנראה להמשיך לבטא את ביקורתו באשר להסכם המתגבש בין הצדדים.
על שתי הממשלות לנהל דיונים חשאיים, אם הן עדיין לא החלו בהם, כדי לדון בהתפתחויות אלה ואחרות, כדוגמת הפרות אירניות עתידיות. דיונים אלה לא יסתמו את הגולל על הביקורת הישראלית על הסכם עם אירן, אם יושג, אך הם יסייעו לשמר את שיתוף הפעולה וההבנות בין השתיים. היבטים מסוימים של ההבנות בין הממשל האמריקני לבין ממשלת ישראל עשויים לחייב חקיקה של הקונגרס, תהליך שיסייע להשיב על-כנו את הדפוס הנכון יותר, שלפיו ביטחונה של ישראל לטווח הארוך נתון לדאגתן של שתי המפלגות בבית המחוקקים האמריקני, כמו גם של הבית הלבן יחד עם הקונגרס.
אי-יציבות נמשכת במזה"ת התפרקותו של המבנה המסורתי של המזרח התיכון מציבה אתגרים חשובים ליציבותה של ישראל בטווח הארוך ככל שהיא פוגעת ביציבותן של המדינות השכנות לה, ומאפשרת לשטחים נרחבים באזור להפוך למולדתן של תנועות איסלאמיות פונדמנטליסטיות, שמטרתן המוצהרת, היא להחליף את רעיון המדינה ברעיון החליפות, שחלף מן העולם. תנועה איסלאמית זו מהווה איום גם בעבור בני ברית אחרים של ארצות הברית באזור זה, וסכנה להרס הסדר הכלכלי העולמי, משום שהיא מסכנת את זרימת האנרגיה מאזור זה של העולם ואף עלולה לגרום לקריסתן של מדינות בעלות עתודות פיננסיות ענקיות.
זה המקום שבו שיתוף פעולה אסטרטגי בין ארצות הברית, בעיקר, כמו גם אירופה ושחקנים גלובליים אחרים, מחד-גיסא, לבין מדינת ישראל, מאידך-גיסא, הוא חשוב במיוחד. ברור הוא, כי בנסיבות השוררות בעת הזאת ישראל אינה יכולה, ואל לה, להיות חלק מן הקואליציה, המנסה לגרש את דאעש. עם זאת, במצב שבו היציבות באזורנו תהיה מאוימת, יהיה על ישראל להפגין מעורבות במאמץ זה. מצב העניינים המתואר כאן תומך בקיום דו-שיח אסטרטגי שוטף, עצמאי ואולי אף מנותק לחלוטין מהסוגיה הישראלית-פלשתינית ומזו האירנית.
על ראש הממשלה נתניהו יהיה להעמיד את יציבותה של ממשלתו העתידית אל מול הסיכונים הכרוכים בעמידה בהבטחות מתקופת מערכת הבחירות, שניתנו הן על-ידי מפלגתו והן על-ידי שותפים קואליציוניים אחרים. מומלץ, כי כאשר הקואליציה תנסח את סדר יומה הבינלאומי העתידי של הממשלה, תיכלל בו תוכנית שבה ראש הממשלה יבקש לפגוש את המנהיגות המדינית של שחקני המפתח בזירה הבינלאומית במטרה לקיים דיון כן על הציפיות, המגבלות והאפשרויות, כאשר תחנתו הראשונה תהיה הפעם העיר וושינגטון, אך לא בהכרח בית הקונגרס.
תחנה חשובה, הנזנחת לעיתים קרובות מדי, תצטרך להיות בריסל, עיר הבירה של
האיחוד האירופי ושל ברית נאטו. לא זו בלבד שהאיחוד האירופי מהווה שותף הסחר הבכיר של ישראל, אלא שהוא מייצג חזית של מדינות, הגדולה מן הסיכום של חבריה. רוחות רעות בנושאים כמו חרמות, סנקציות ואנטישמיות טהורה, מנשבות מכיוונו של מה שאמור להיות העורף התרבותי והכלכלי של ישראל. אירופה מצויה בעת הזאת בחיפוש אחר פתרונות לכמה סוגיות ליבה של זהות, מהות ושל דפוס חדש ביחסיה עם שכניה, ועל ישראל להיות חלק מתהליך זה. תחנה חשובה נוספת נמצאת כמובן בשתי ערי הבירה השכנות - רבת-עמון וקהיר.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
