זו הדרך, והשקפת עולם שכשלה

בן כספית, ניסה בכתבה לאחר הבחירות בגלובס, להסביר את ניצחון הליכוד והפסד המחנה הציוני בכך שמול נתניהו לא עמד ביטחוניסט כמו גבי אשכנזי, מאיר דגן או יובל דיסקין. זוהי דוגמה מופתית על איך המדיה פשוט לא מסוגלת לנתח את המציאות, כתוצאה מהטיה אידיאולוגית מובנית ועמוקה.

מאיר דגן ויובל דיסקין הרי תמכו במלוא כובד משקלם הביטחוני באופוזיציית "רק לא ביבי" יחד עם עוד 200 ביטחוניסטים - והעם לא קנה את זה. כי מה שבן כספית, המדיה, והמרכז-שמאל לא מבינים הוא - שמה שפשט את הרגל, זוהי השקפת עולמם המדינית, פוליטית וכלכלית. בפרפרזה של משפטו המפורסם של ביל קלינטון --״זו הכלכלה טמבל!״ - זו הדרך טמבל!

האינתיפאדה השנייה, גבתה מחיר דמים נוראי של כמעט 1,500 אזרחים ישראלים שנרצחו, בפיגועים ברוטליים ונוראים. לאורך כל תקופת הפיגועים, שלאחר הסכמי אוסלו, השמאל, והמרכז-שמאל, ברוח גבית מונוליטית של תקשורת המיינסטרים הישראלי, עשו הכל על-מנת להציג לעם ישראל, שלמרות זאת, אש״ף והרשות הפלשתינית הם ״פרטנרים לֹשלום״. זו הייתה מצגת שווא, שאמנם הם בעצמם האמינו בה, אבל האמת והמציאות הייתה ונשארה שאש״ף והרשות הפלשתינית הם זורעי שנאה אנטישמית, מחוללי טרור ורצח, מבית-סיפרם של האיסלאם הרדיקלי, שלעולם לא יכירו במדינה יהודית בארץ ישראל. לא בכדי, בינמין נתניהו, בחוכמה ובצדק, דרש הכרה ״במדינה יהודית״, ביודעו שזוהי מבחן הלקמוס, לרצינות המנהיגות הפלשתינית להגיע להסדר היסטורי, וגם על זה המרכז-שמאל, והמדיה ביקרו אותו בזמנו. אבל העם ראה, והבין את המבחן, וגם ראה שהפלשתינים, יחד עם השמאל, המרכז-שמאל והמדיה הישראלית, נכשלו במבחן!.

מכל מקום שלא נסוגנו, קיבלנו טרור, המקושר או לאירן, או לג׳יהאד העולמי, או לשניהם גם יחד. בבחירות דמוקרטיות העם הפלשתיני בעזה בחר במשטר טרור של החמאס, שהאמנה שלה, היא רסיטל אנטישמי אחד ארוך, שקוראת לחיסול המדינה היהודית, הריגת כל היהודים, והקמת חליפות איסלאמית.

דרך אוסלו היא כשלון קולוסאלי, ועד שהשמאל לא יבין זאת, גם לא ישתנו תוצאות הבחירות, כי עם ישראל ואזרחי ישראל הם חפצי חיים!. כי ברגע שנפנה את יהודה ושומרון, נקבל את החמאס, דאעש והג׳יהד עולמי, קילומטרים ספורים מנמל התעופה בן-גוריון, ממרכזי האוכלוסייה הגדולים של ישראל, ומהמרכז הכלכלי של מדינת ישראל -- מה שיביא לחיסול מדינת ישראל. ולכן לא ניתן לפנות את השטחים הללו.

העולם הערבי מתפורר לנגד עינינו, ומתדרדר לכאוס ברברי, כשממשל אובמה כמעט בכל פנייה, בצורה פאסיבית או אקטיבית, תמך כמעט תמיד בגורמים האיסלאמיסטים הרדיקלים. ממשל אובמהשתק כנגד הדיכוי האלים של מחאות הדמוקרטיות באירן ב-2009, ותמך באחים המוסלמים במצרים ב-2012. נסיגת ארה״ב מעירק הביאה את דאע״ש. הממשל היה פאסיבי כשלוב נפלה, וגם עכשיו כשתימן נכנעת לאיסלאם הרדיקלי. אך המרכז-שמאל והתקשורת הישראלית לרוב החניפו לאובמה, למרות שלא היה מסוגל אפילו להגיד את המילים ״איסלאם רדיקלי״, ובו-זמנית לעגו לנתניהו, כל פעם שעמד על האינטריסים של מדינת ישראל, כשאלו היו בניגוד לשביעות רצונה של הממשל האמריקני. וגם את זה העם ראה.

העם גם ראה את האנטישמיות החדשה -- אנטי-ציונות, שעושה דלגטימציה, דימוניזציה, ומפלה במוסר כפול נגד מדינת ישראל. היא נתמכת ומונעת ע״י הפלשתינים, ומרבית מדינות ערב ואיסלאם כולל ״המתונים״ מבינהם. אך המרכז-שמאל והמדיה ישראלית, העדיפו לסוכך על הקשר הזה, כי זה הרי פוגם בתפיסת עולמם שאלו הם פרטנרים. במקום, הם העדיפו להפחיד את אזרחי ישראל שהחרם כנגד ישראל, הינו תגובה לגטימית של אירופה ושל האו״ם למדיניות נתניהו.

העם ראה איך המיינסטרים במדיה והמרכז-שמאל התגייסו יחד כדי להשתיק את עיתון ישראל היום, היחידי עם פופולריות רחבה, שנותן במה לכותביםשלא ניתן להם קול, כמו דרור אידר, בועז ביסמוט, דורי גולד, זלמן שובל, ד"ר ראובן ברקו, והרשימה הינה חלקית . המרכז-שמאל לא אוהב את הדיעות וידיעות שמביא העיתון -- אך לא בגלל זה, צריך להגביל את חופש הביטוי במדינה דמוקרטית. יש לזה שם, וזה נקרא משטרת החשיבה - וזה בדיוק מה שהמדיה והמרכז-שמאל עושים מזה שנים.

גם בנושא הכלכלי, לממשלות נתניהו יש קשת רחבה של הישגים מכובדים. במסגרת הזאת חשוב לציין שרק נתניהו ידע והיה יכול להביא נגיד בנק ישראל, בעל שם עולמי, מבין הטובים בעולם בזמן המודרני, כמו סטנלי פישר, שעזר למדינת ישראל לנווט בשלום את ספינת הכלכלה הישראלית באחת מהסופות הכלכליות הסוערות של התקופה המודרנית. ועדת ששינסקי, שהוקמה בידי שר האוצר יובל שטייניץ, היא אחת מרפורמות המס החשובות בתולדות המדינה, בנושא משאבי נפט וגז בישראל. גם בקדנציה הנוכחית יש מספר הישגים ראויים, החל מאבטלה נמוכה, ומהנמוכות בעולם המערבי ובמדינות ה-OECD ועד רפורמת השמיים פתוחים, ותוכניות לשילוב חרדים וערבים למעגל העבודה. גם רפורמת הסלולר בקדנציה הקודמת שהנהיג כחלון, נעשתה הרי בממשלת הליכוד, ולא פחות חשוב, זוהי רפורמה של שוק חופשי, שהורידה את יוקר המחיה, עבור כל משפחה בארץ. וגם בזה העם בחר, בשוק חופשי, עם רגישות חברתית. שוק של שמיים פתוחים, של תחרות הוגנת. כלכלה שיוצרת הזדמנויות, וחירות, לכל אזרחי מדינת ישראל ללא הבדל דת, גזע ומין.

בסופו של דבר, חכמת ההמונים ניצחה, ונתנה רוב למפלגת הליכוד - מפלגה לאומית וליברלית, שזהו שילוב, שבעת הזאת, מייצג את רוב המרכז-ימין הישראלי.