הצעת חוק: איסור זילות מעשה החקיקה

בבחירות האחרונות נחמץ לבי, על-אף שאני תומך במפלגת הליכוד, ועל אף שאני אוהב שוקולד, ועל אף שאני מתעב דיילים שמפלים לרעה נוסעים מסיבות השמורות אתם, היה לי חבל מאוד לאבד את מרצ. מפלגה שנראתה לי עם אידיאולוגיה, אחת האחרונות שיש לנו, מעין מוצר מוזאוני שחייבים לשמר אותו בין אם מסכימים לדעתו ובין אם לאו.

לכן לכל שמאלני ששאל לדעתי (ורבים כאלה בסביבת השמנת בה אני מסתובב), אני המלצתי על מרצ, העיקר שתעבור את אחוז החסימה. ואני לגמרי לא בטוח שלא טעיתי. הביטו בח"כ תמר זנדברג, שלוקחת את האידיאולוגיה והופכת אותה לטרמפולוגיה, לוקחת את השמאל ועושה ממנו SMALL.

נושא תחבורה ציבורית בשבת הוא נושא שנוי במחלוקת, נושא פוליטי מיום הקמת המדינה. הייתה אז החלטה על סטטוס קוו מוזר ומשונה כך שבחיפה יש תחבורה ציבורית ובתל אביב אין. מידי פעם יש כרסומים בסטטוס קוו, אך כל הממשלות כולל ממשלות שמרצ ישבה בהם לא נגעו בסיפור הזה. והנה על סף הקמתה של ממשלה עם דתיים וחרדים קופצת הח"כית הנכבדה עם הסיפור הזה כאשר ברור שאין לו כל סיכוי, כאשר ברור שכל המטרה היא כותרות בעיתונים וניגוח הממשלה טרם נולדה. כאילו אין לנו כבר בעיות במדינה הזו.

והיא לא רק מוחה ומפגינה, אלא מגישה הצעת חוק למניעת נסיעת שרים ברכבי שרד בשבת, כל עוד אין תחבורה ציבורית בשבת. ואם זו לא זילות הכנסת וזילות מעשה החקיקה אינני יודע זילות מהי?

ומה עם חברי הכנסת? הם כן ייסעו עם רכבם בשבת? האם חברי הכנסת עדיפים על השרים? ומה עם השתתפות המדינה בלינת ח"כים בבתי מלון בירושלים, עד אשר כל תושבי במדינה יגורו בבתי מלון? ומה עם קטנת השכר של חברי הכנסת לשכר מינימום עד אשר שכר המינימום יגיע לשכר חברי הכנסת?

לא ידעתי שיש ח"כ"ם המזלזלים כל כך באינטליגנציה של הציבור, מילא מזלזלים אבל עד כדי כך?

מקום לחשבון נפש

מפלגת מר"צ שקיומה בבחירות האחרונות היה כעלה נידף חייבת לעשות חשבון נפש, האם הפופוליזם הזול הוא במוקד העשייה שלה, ואז חבל על הכסף וחבל על הזמן אפשר לסגור את הבאסטה, ואם חפצת חיים היא, אנא תשוב למקורות, תשוב לתכלית קיומה, ואז ותזכה לגיבוי מוסרי מרבים רבים שלא יצביעו עבורה לעולם.

וככל שההצעה הזו לא תוסר לאלתר על מנהיגות המפלגה שבשמה היא הוגשה, רצוי מאוד לחוקק חוק שיאסור את זילות מעשה החקיקה בקדנציה הקרובה, כלומר כל עוד מרצ עוברת את אחוז החסימה.