כישלונו של השמאל הישראלי

זו תקופה שהשמאל הישראלי בראשות מפלגת "העבודה" פוזל לכיוון החזרה לראשות הממשלה. זו תקופה שהשמאל הישראלי מנסה לזכות מחדש באמון רוב הציבור ללא כל הצלחה.

ישנן מספר סיבות עיקריות לכך שלשמאל הישראלי אין סיכוי גדול לחזור לשילטון בתקופה הקרובה:

• השמאל הישראלי איננו מצליח למכור רעיונות חדשים/חלומות טריים. הרעיון שהשמאל מנסה למכור לנו בדמות "שתי מדינות" ו"שטחים תמורת שלום" הוא רעיון ישן שיותר ויותר אנשים מתרחקים ממנו במיוחד מאז הניסוי האחרון בדרום הארץ (עקירת גוש-קטיף לפני כעשור, עקירה שהביאה לנו ביטחון לקוי, התעצמות חסרת תקדים של האויב, הרס שגרת חיים ומבצע בממוצע כל שנה וחצי).

• הסיבה השנייה והקריטית ביותר היא הבועה שחלק מהשמאל חי בתוכה, בועה שהחיים בתוכה מאמינים כי הם הצודקים ומי שלא מסכים איתם במקרה הטוב פרימיטיבי, חסר שכל ולא מפותח ובמקרה הרע רובוט שהולך אחרי הזרם, חושב ועושה מה שאומרים לו וזאת בגלל שאין לו יכולת חשיבה עצמאית (דוגמאות לאמירות הללו ניתן למצוא בדבריהם של ענת וקסמן, גרבוז וכו'). אמרות אלו הם תסמין של גישה שלמה, גישה של התנשאות מעל אנשים בעלי דעות שונות, גישה של הרגשה של סוג א' על חשבון אנשים אחרים, גישה של אנשים שמסתכלים מעל גובה העיניים ולא בגובה העיניים. גישה שהיא הסיבה לכך שהשמאל מתרחק מלחזור לשלטון. הזאת של אותם האנשים היא גישה מתנשאת, גישה של אנשים שלא מסוגלים להסתכל לאחרים בגובה העיניים אלא רק מעליהם וזאת בדיוק הגישה שמרחיקה את השמאל מהשלטון. איך השמאל רוצה שיבחרו בו כאשר אנשים רבים שומעים את דברי הלעג והבוז של הבועתיים כלפיהם? איך רוצים שבן אדם יצביע לאנשים שהוא מזהה אותם כחבריהם של הלועגים או כהלועגים עצמם?

• הסיבה השלישית(שגם מתכתבת עם השנייה) היא שהשמאל מבין מצוקות של עמים אחרים יותר טוב ממצוקות של עמו שלו. לדוגמא: השמאל נלחם רבות למען המסתננים האפריקנים, אם זאת- לעיתים קרובות הוא מסרב לתת את הדעת לסבלם של תושבי השכונות בדרום תל אביב אשר נפגעו ונפגעים שמאז שהמסתננים עברו לגור בכמויות באזור.

לסיכום, דרכו של השמאל אל ניצחון צריכה לעבור קודם כל בלבבות האנשים, לבבות האנשים שחיים מחוץ לבועת תל אביב, ובשביל שזה יקרה הוא צריך לעשות מספר דברים:

1) להוקיע מקרבו את הווקסמנים והגרבוזים למיניהם.

2) להציג נוכחות יום-יומית בפריפריה, להראות לאנשים אכפתיות, להראות לאנשים עד כמה הם חשובים להם ולא רק בתקופת בחירות וללא כל קשר להשקפה פוליטית.

3) לנסות להבין ואף לעזור לתושבי השכונות אשר נפגעו ממסתנני העבודה, להבין שלא הגזענות מדברת מגרונם אלא הייאוש והתסכול מהמצב שהם נכלאו לתוכו בבתיהם שלהם, לנסות ולמצוא פתרון לסוגיה הקשה שהם נמצאים בתוכה.

4) לקבל את רצון הבוחר גם אם הוא לא תמיד נוח, לא להחליט שהבוחר בחר את מה שבחר בגלל היותו "רובוט" או "לא רציונל", להבין מה לא נעשה נכון ולתקן אותו לפעם הבאה.