עיתונות מושחזת-משוחדת

אחת השאלות שנשאלה בעבר הרחוק ההוא, מדוע היו היהודים שנואים כל כך על שאר באי עולם ומדוע הם שנואים גם עתה? כן, גם עתה, באופן אישי כל כך? מדוע הר סיני הפך להר געש מפעפע שנאה?

עמדתי על אחת הסיבות במקרה בשעה שקראתי פרק בספר מאת ג'ון גונתר שיצא לאור בשנת 1936 "בתוככי אירופה". קראתי את המהדורה התשיעית של הספר, שהופיעה מיד לאחר פלישת הגרמנים לחבל הריין. בסיום פרק העוסק במדיניותה של צרפת, בעמוד 142, מופיעה 'הערת שולים' רבת משמעות. הערת השולים עוסקת בעיתונות הצרפתית, אבל למעשה חובקת עולם. באותם ימים צרפת היא פני העולם החופשי, המודרני, התרבותי. גרמניה כבר נטרפה בדעתו של היטלר, נעשתה מוקצה מחמת מיאוס. גרינג כבר שרף את בית-הנבחרים וחטף כאב לב כי לא אפשרו לו לשרוף גם את הנבחרים. פניה של גרמניה למלחמה עולמית קומפקטית, בזאת נוכחו כל מנהיגי אירופה והעולם הציני. היורה מתחממת ועוד מעט תרתח ותותך - ותותח.

ישנם לא פחות מ-102 עיתונים יומיים בפריז. מרבית העיתונים משמרים טורים שלמים של 'חדשות למכירה'. העורכים משמשים סוכני מכירות של מרכולתם והם משדלים ממשלות וארגונים ציבוריים ופרטיים להתפרסם באורח חיובי ביותר בעמודים הראשיים של העיתונים המכובדים והמשפיעים ביותר של העולם החופשי. פנייה שכזו נעשתה גם אל השגריר האמריקני החדש וולטר אדג' בתחילת כהונתו בפאריס. הסופר מעיד שאחד ממנהיגי התנועה הקטלונית סיפר לו בברצלונה כי נדרש לשלם סכומי כסף גדולים כדי שתתפרסם סידרת מאמרים המתארת באופן אוהד את השאיפות הקטלוניות. לעתים נתמכים העיתונים בפריז על-ידי ממשלות זרות כגון אלו של יפן ואיטליה. במשך מלחמת יפן במנצ'וריה הייתה העיתונות הצרפתית אוהדת באופן בולט את היפנים. איטליה, לדבריו, שילמה בשנת 1935 כ-65 מיליון פרנקים צרפתיים לעיתונים צרפתיים. גם הממשלה הצרפתית 'תומכת' מעת לעת בעיתונות שלה למען עיתונות 'טובה' ו'אמיצה' יותר. למשרדי החוץ והפנים בצרפת ישנן קרנות סודיות המאפשרות בזבוזים שכאלה. כסף צרפתי מימן, לשם שינוי, גם את עיתונו החדש של מוסוליני 'פופולו דה-איטליה'. מוסוליני תמך בהצטרפותה של איטליה ל'מלחמה הגדולה' כבת ברית לצרפת.

לכן אין הצבר הישראלי הרגיש צריך להיות מופתע בראותו אלפי מאמרים מתעופפים כעטלפים סומים במערת העיתונות העולמית, מבטאים שנאה עזה ותוססת לישראל. יותר משזו אידיאולוגיה ייתכן שזו כלכלה ופרנסה. ממשלות נפט זרות ושליטים מוסלמיים קונים לעצמם את שעתם היפה ביותר.

וגם פה בארצנו היפה אולי אין מה להתפלא עם ריבוים של ארגוני שמאל פריכים ומופרכים המשלמים כספים גדולים לבג"ץ ולפרסומים נאותים בעיתונות היומית ה'חושפנית'. יותר משזו אידיאולוגיה ייתכן שזו פרנסה טובה המכבדת את בעליה. כן, זה בהחלט מעיד גם על טיבה של העיתונות.

אמר לי פעם אחד האנשים המעודכנים בלשון סתומה: ראית כיצד עורך דין מוכר את זמנו ורוחו בבית המשפט וערכאותיו, הכל למען הצדק? כיצד הוא צד לקוחות מכל עבר וצד? כיצד הוא דוחף עצמו לעבר כל דיכפין? האם כל זה קשור לתפיסת עולמו, לאידיאולוגיה שלו? חברות פרסום מהוגנות לחלוטין, המקפידות על כל קוצו של יוד בענייניי 'פוליטיקלי-קורקט', מפרסמות ללא הרף זני וזנבי סיגריות ומשקאות משכרים וממכרים ללא עיון בסוגיה המוסרית. עסק זה עסק. חברות ייצור ממשלתיות מוכרות נשק מתוחכם לארגונים מפוקפקים שמגנים על קווי אספקה של סמים נרקוטיים. גם לארגוני טרור המאיימים לכאורה אך ורק על הצד השני. פעם היה לטרור צביון בינלאומי כשל תיבת נוח – והיה נוח. היום הוא נעשה גילדה מוסלמית, אבל ההתעלמות משאלות מוסר למען כותרת גדולה יותר אינה אופיינית אך רק לרשעים שבתוכנו.