|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
חיילים לצד קבר של חלל צה"ל בהר הרצל, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשע"ה [צילום: יונתן סינדל/פלאש 90]
|
|
|
מיגון עמוק לשמחה גדולה
|
|
המעבר מיגון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לשמחת יום העצמאות אינו קל לכולנו. החברים הרבים שאיבדנו חסרים לכולנו. ובכל זאת - 12 המשואות שיודלקו יוצאות מנרות הנשמה...
|
|
ביום רביעי, עם רדת החשיכה על מדינת ישראל, היא תעטוף את בתינו, גם את הר הרצל, המקום בו מונחים גיבורי האומה לצד גדולי האומה. מגיניה לצד בוניה.
עדיין ייוותר חלב בנרות הנשמה שהודלקו ביום הזיכרון בבתים רבים. עדיין ניתן יהיה לראות שארית אש בפתיל העומד להתכלות. נרות זיכרון שהפכו לאבוקת תקווה.
אנו נעמוד בתחילתן של חגיגות העצמאות.
ישנן משפחות רבות שהמעבר הזה הוא בלתי אפשרי עבורן. הן שקועות ביגון עמוק שאינו חולף עם הזמן. משפחות שרק הבוקר ביקרו את יקיריהן. בהר הרצל, בקריית שאול ובעשרות חלקות צבאיות ברחבי הארץ. משפחות המייחלות רק לעוד חיבוק אחד. לראות שוב רק חיוך קטן אחד.
המעבר מיגון לשמחה אינו קל לכולנו. איבדנו חברים רבים. הם חסרים לכולנו.
אינני רואה הפרדה בין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לבין יום העצמאות. עבורי, שני אלו - חד הם.
מדינה פורצת דרך
12 המשואות שיודלקו יוצאות מנרות הנשמה. הנרות הם לכבודם של מגיני מדינת ישראל. המשואות הן לכבודה של מדינת ישראל.
מדינת ישראל היא ארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות. מדינה שבה כל אחת וכל אחד יכולים לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם. ישראל היא רומן מופלא על אנשים נפלאים. על מי שידעו במשך 67 שנות עצמאותנו המחודשת להפוך כל סיכון לסיכוי. כל איום לאתגר. כל בלתי אפשרי לאפשרי.
השנה, הוחלט להקדיש את טקס הדלקת המשואות לישראלים פורצי דרך.
מדליקי המשואות, היום, הם קומץ המעיד על הכלל.
מדינת ישראל כולה היא פורצת דרך. מדינה פורצת דרך בקליטת עלייה. מדינה פורצת דרך במאבק לחברה צודקת. מדינה פורצת דרך במדע ובטכנולוגיה. מדינה פורצת דרך בביטחון. מדינה פורצת דרך במאמץ להשיג שלום.
משואות של תקווה
בפרוס השנה ה-67 לתקומת ישראל אנו ניצבים בפני אתגרים רבים ומורכבים. ההישגים עצומים ומותר לנו ביום חג זה להיות גאים בעצמנו. נכון יש מה לתקן. יש עם מה להתמודד. כגודל האתגרים כך גודל ההזדמנויות.
אני משוכנע בכוחנו להתמודד עם כל איום ועם כל סכנה. אני משוכנע שנמגר את הגזענות מקרבנו. את הבוז לאחר. את שנאת השונה. אני משוכנע שנגביר שוויון בתוכנו. בין בני דתות שונות ובני לאומים שונים. בין תושבי הפריפריה למרכז הארץ.
אני משוכנע שנמצא דרך להבטיח קורת גג לצעירינו, חינוך נאות לילדינו ובריאות לחולינו. הכל במחיר שווה לכל נפש. אני משוכנע שלא נזניח את ותיקינו.
אני משוכנע שהדמוקרטיה שלנו תעלה ותפרח ותדע להתגבר על כל עשב שוטה ולסלק מדרכה כל מרעיל בארות. אני משוכנע שנדע להסיר כל מכשול ולפרוץ כל דרך להשגת ייעודנו - מדינת מופת שתהיה אור לגויים. אני משוכנע כי השלום בוא יבוא.
הנרות והמשואות אינם רק ציון דרך לעבר אלא מחויבות לעתיד. הם כעמוד האש ההולך לפני המחנה. עליהם להאיר את דרכנו ולשמש כמצפן וכמורה דרך. עלינו לעשות הכל כדי שנרות הזיכרון יהיו משואות תקווה לילדינו.
|
| תאריך:
|
22/04/2015
|
|
|
עודכן:
|
22/04/2015
|
|
יורם דורי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דוידי מראש הנקרה
|
22/04/15 15:38
|
|
|
|
2
|
|
דני מקרית אונו
|
24/04/15 09:45
|
|
ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר (יום ד', 22.4.15) בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים, לזכר 23,320 חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, וציין כי חגיגת העצמאות של ישראל ביום רביעי בערב, מגיעה תודות לחיילים של ישראל, שהקריבו את חייהם בעבורה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ביום 16.4.15 כתבתי על אימי בתקופה שבכותרת. הדברים שהעליתי על אימי ז"ל רלוונטיים ליום השואה. הדברים שאני מבקש להעלות על אבי ז"ל נכונים ונוגעים דווקא ליום העצמאות של המדינה, למרות שהתרחשו הרחק בברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה.
|
|
|
|
|
לאחרונה פרסמתי ביקורת (ב"עיתון 77" גליון 377, יולי אוגוסט 2014) על הספר, "שלישיית בית הכרם" (2014) - רומן ביכורים של הסופר אביחי אורן. רומן גדוש דילמות, תסכולים, מתחים ומורכבויות חברתיות שהן מנת חלקם של דור מלחמת יום הכיפורים והדורות שאחריו. מורכבויות, שחלק נכבד מהן קשור לשבר שחוותה ישראל בעקבות מלחמת יום הכיפורים (1973). רומן החותר לערטול האידיאלים של מייסדי המדינה מהשכבות המיתיות העוטפות אותם, והמציגות את המציאות בישראל כ"מצב מלחמה" דטרמיניסטי.
|
|
|
|
|
לא, זו לא טעות הקלדה: לא "שני מזרחיים למופת" (כפי שהיה נכון לכתוב אילו שניהם היו בני עדות המזרח) אלה שני מזרחים, כפי שמופיע בכותרת. אומנם שניהם גם מזרחיים, בני עדות מזרח, אבל השם של שניהם היה "מזרחי", וליתר דיוק - ברוך מזרחי. האחד נולד ערבי מוסלמי שנקרא במקום חמודה אבו-לעיניין, התגייר, שינה את שמו לברוך מזרחי והצטרף ללוחמי האצ"ל. השני יהודי ששירת במשטרה. שניהם נרצחו על-ידי מחבלים ערבים בהבדל של 67 שנים, אבל כמעט באותו תאריך. חיים מזרחי, לוחם האצ"ל, חברו הטוב של ברוך מזרחי האצ"לניק, החליט לקרוא לבנו הבכור שנולד ב-1967 בשם ברוך, כדי להנציח את זכר חברו הגיבור. לתשומת ליבם של יאיר גרבוז, ענת וקסמן וכל אלה שמייחסים למזרחיים כינויים כמו "קשי יום", "בורים", "חסרי יכולת חשיבה רציונאלית", ועוד כהנה וכהנה כינויים מזלזלים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה  ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
