חברי ה"ועד האנרכיסטי לזיכרון מושכח" פשטו בלילה שלפני יום הזיכרון על רחובות תל אביב ותלו כרזות "מבוקשים: ילדים פלשתינים", זאת כדי להעביר מסר לפיו עלינו לזכור גם את הילדים הפלשתינים.
ראשית, כדאי להזכיר להם: המאבק הוא מאבק לאומי, והסכסוך הוא סכסוך בין עמים. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הינו יום זיכרון ללאום שלנו ולכן עם נורמאלי אמור להתיחד עם כאבו ולא עם כאב אויבו. שנית, במלחמה בכלל ובמלחמת טרור בפרט, חפים מפשע משני הצדדים נפגעים. אין מנוס מכך, זו טיבה של מלחמה. לכן השאלה כאן היא לא: האם צריך להזדהות עם סבל החפים מפשע (זה ברור), אלא: מי האחראי הישיר למלחמה?
בנוגע לשאלה זו העובדות ברורות לחלוטין: הפלשתינים רוצים במלחמה, הם מתעקשים על "זכותם הלגיטימית" לשלוח את הטרור לטבוח בנו ובילדינו. הם מסרבים לוותר עליה עד כדי כך שהם מוכנים לספוג את כל הסבל שהיא גורמת. הם הטילו אפילו עונש מוות על משתפי פעולה (המסייעים למאבק בטרור). הם היחידים שיכולים להפסיק אותה. זו המלחמה שלהם!
הפלשתינים הם יוזמי המלחמה, הם אלו המסרבים לכל פשרה, הם רוצים הכל (פלוס), הם האחראים לכל תוצאותיה! גישתם של "משמרות המוסר המודרניות" התופסת את הפלשתינים ככאלו שאינם אחראים למעשיהם היא גישה מתנשאת וגזענית. הפלשתינים אינם ילדים קטנים, הבחירה בטרור היא שלהם והם בהחלט יכולים לשאת באחריות למעשיהם.
האמת היא שהמסר של האנרכיסטים הוא בעצם מסר פוליטי ערמומי, אשר רק מוסווה כביכול מאחרי הזדהות אנושית תמימה עם חפים מפשע. המסר האמיתי אותו הם מנסים להעביר הוא בדיוק אותו מסר שגור לפיו הכל בגלל "הכיבוש". זו כמובן דעה פוליטית וכל קשר בינה ובין מוסר מקרי בהחלט.
מטרתם האמיתית שקופה לגמרי: הם מעוניינים להטיל את האשמה עלינו ("הכובשים"). וכדי להיראות יפי נפש, הם עושים זאת בצורה סמויה ומתחכמת. ובכן, כדאי להזכיר להם: אם ברצונם להביע מסר פוליטי, אל להם להתבייש. יתכבדו נא ויאמרו את דברם בקול רם, מבלי להסתתר מאחרי גישה מוסרית כביכול. חפצים הם להאשימנו הן בטבח ילדינו (הטרור), והן בהרג ילדי אויבינו (השלכות המאבק בטרור)? אין אנו צריכים לנחש זאת, יתכבדו ויאמרו את דברם בגלוי.
לו היו רוצים למחות באמת על סבל החפים מפשע, הרי שהיו יכולים להתכבד ולהפיץ את מחאתם בחוצות עזה או רמאללה, ושם למחות כנגד התמיכה הפלשתינית בטרור. עצם הפניית טענותיהם כלפינו, ורק כלפינו, מעידה בצורה בהירה כשמש שיעדם האמיתי הוא ירי של חיצי אשמה כלפינו. מעשה כזה ביום כה עצוב הינו כמובן מעשה מכוער מאוד, ולמרבה הצער האבסורד רק מתחדד כאשר עושים זאת תוך התחזות לנציגי הטוהר והמוסר כביכול.
לסיום: צריך לחשוף את טעותם של האנרכיסטים במלוא עליבותה: זו מלחמה בה הפלשתינים מאפשרים לטרור להסתתר ביניהם וכך מאלצים את ילדיהם להיות בחזית. זו מלחמה בה טרוריסטים רבים עוטפים עצמם ב"חגורת" אזרחים וילדים כמגן אנושי. זו מלחמה בה הרשות הפלשתינית עוסקת בהסתת ילדים ובעידודם להיות שהידים. זו מלחמה בה פלשתינים רבים, לרבות אימהות, שולחים את ילדיהם לפיגועים כדי להיפגע וכך לזכות בדעת קהל בינלאומית (יש לכך עדויות). במלחמה שכזו, מי שמסיר מהם את האחריות ומטיל את כולה עלינו (כלומר מתגמל אותם על הפגיעה בילדיהם), בעצם מבצע פשע מוסרי נורא. זאת משום שהוא מעודד אותם להמשיך ולחשוף את ילדיהם לפגיעה!
חברה נורמאלית צריכה להוציא תנועות אנרכיסטיות אל מעבר לגדר (תרתי משמע), שם הם כבר יוכלו להצטרף אל אויבינו ולהפגין נגדנו ככל שיחפצו.