עוד לא יבשה הדיו, עוד לא החליפו את הרשת והם כבר מתגרים איש ברעהו, מקניטים אחד את השני. איזו אימפריה? איזו שושלת? איזה מנגנון? חלומות! מכבי תל אביב בכדור-סל, לא בכדור-רגל, זכתה פעמיים ברציפות באליפות אירופה. באמת כל הכבוד, אבל מכאן להגזמות בהערכות לגבי יכולתה של מכבי להיות כמו ריאל מדריד של פעם, אולי חיקוי לספליט או להשוות אותם לקבוצה ב-NBA, באמת יש גבול לדמיון.
תראו, פיני גרשון כבר נוגח במעסיקו, מרגיז אותו וטוען שלא הוא, המעסיק שלו, עשה אותו. הרי כולנו כבר מכירים את הקדוש ברוך הוא וגם את האימא של פיני והרב ממוסקבה. פיני גרשון טוען שרק בזכותו שאראס עדיין פה. בלעדיו, הוא היה שורד פה רק חודשיים. הוא גם אומר ששאראס הוא חצי מאמן, אז באמת לא צריך את פיני יותר.
הפרשנים מרעיפים תשבחות. מכונה מיובאת משומנת אחד אומר, מקצוענות זרה לדוגמא השני צועק והשלישי מדקלם שאין יותר עתיד לכדור-סל באירופה ורק מכבי תל אביב עם פיני יצילו את אירופה כולה. יצילו אותה מאסון, מנזק בלתי הפיך. רק המועדון הזה והקבוצה הזאת שבנויה לתפארת יצילו את אירופה הקורסת.
אבל כמו לכל דבר טוב, אני מניח שיהיה סוף גם לזה. אולי מישהו יציע משהו לפנאן, אולי מזרחי יתלה את הנעליים. מי יחליף אותם? פיני גרשון, אין אחר מלבדו. ברחוב הוא המלך ובפנים הוא עוד שכיר רועש במנגנון של מכבי. לכן, הוא אולי יעבור לאירופה ואולי הפעם גרשון יפסיד. הוא לא סובל את השחקנים בארץ הקודש ולכן הקדוש ברוך הוא לא יהיה כאן בכדי לנחם אותו. הוא, הקב"ה, מנסה אותו, מעמיד את פיני גרשון למבחן. שאראס לא יהיה כך בשנה הבאה, שאראס לא יטעה כמו בלות'נטאל, הוא ינסה מאוד, בכל כוחו להצליח בארה"ב. ופיני יחפש, כפי שאמר, קבוצה שתשלם לו הרבה, אבל הרבה מאוד, כדי שיוכל להחזיר כסף להנהלת מכבי שבנתה אותו. אולי הוא בכלל ישאר עם אמא שלו. ידוע לכל כי ישראל קטנה עליו, אין כאן את מי לספור. ההוא לא קולע, השני מכדרר יותר מידי והשלישי לא קופץ בכלל. באסטון כבר ציין בפומבי כי הוא לא מתכונן למכור המבורגרים במק-דונלד ואם לא יהיה מספיק כסף בכדור-סל הוא יהיה דוגמן, יעסוק בדוגמנות. את כולם כולנו אוהבים, גם את אנטוני פארקר. פארקר יחזור הביתה, הבית הוא היכן שהלב נמצא, הבית הוא בארה"ב.
למרות זאת, למרות האימפריה התל אביבית, למרות שההוא לא מסוגל לקפוץ, והאחר לא יכול לקלוע, למרות כל זאת, בעוד עשר שנים יחזרו המאמנים והשחקנים הישראלים שעובדים ומשחקים באירופה ויספרו לנו איך הם רוממו את הכדור-סל האירופי, איך בזכותם הוא עדיין חיי, בועט ונושם. המאמנים הישראלים יפארו את עצמם ויספרו לנו אודות הצלחותיהם ובעיקר יזכירו לכולנו את כמויות הכסף שעשו שם. הם ביחד עם השחקנים יכתבו לנו ספרי זכרונות המתארים את המסורת, השושלת, והדרך המקצוענית שהשאירו אחריהם, עבור המקצוענים המקומיים.
ובעוד עשר שנים, גם השחקנים הזרים של מכבי תל אביב יבואו לארץ, אולי יזמינו אותם לביקור מולדת בכדי שיספרו לכולנו אודות השנתיים הנפלאות שהיו כאן. הם יספרו לנו שוב ושוב את הבדיחות של פיני, הם יתארו לנו איך דיון תומאס הפך לציון תומאס, איך גור שלף וגרין התייבשו על הספסל ואיך הילד חשב שהוא שאראס הבא. הם יתארו לנו את מסיבות השמחה וישבעו בכל היקר להם, שהם היו יותר טובים מהקבוצה של טל ברודי, מוטי ארואסטי, אולסי פרי ומיקי ברקוביץ, הם יספרו לנו איך חלמו להיות שושלת, לבנות מסורת, להשאיר חותם.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
