באחת האינתיפאדות עלה על כתפי ההמונים רמקול צבעוני שהכריז בקול מחריד: "המתנחל היהודי מקלל אתכם, מרמה אתכם, שותה את דמכם... לא תמיד היה כדבר הזה. אז לא היו ערבים או יהודים... אבל היום, ברגע שהכפריים מתקוממים לשחרר עצמם מיד נחלץ הצבא להושיע את היהודים...".
התעוררתי משבילי חלום ביעותים מרוצפים בעיטות. מצאתי את עצמי בשנת 1881 מול קול קורא שפרסם הוועד המרכזי של נארודנאיה ווליה (
מפלגת 'רצון העם'). אלה הם פני הדברים: "היהודי מקלל אתכם, מרמה אתכם, שותה את דמכם... לא תמיד היה כדבר הזה. אז לא היו אצילים או יהודים... אבל היום, ברגע שהמוז'יקים מתקוממים לשחרר עצמם מיד נחלץ הצאר להושיע את היהודים. חיילי רוסיה נקראים ודמו של המוז'יק, דם נוצרי, זורם...".
את הפמפלט הזה פרסמה מפלגת העם המהפכנית שחרתה על דגלה מלחמה בשלטון הצאר המנוול והמושחת בשם כל הערכים הקדושים של האנושות. חרטה-בארטה. מתוך האופל הזה צמחו אישים רבי תבונה ומעש, רוצחים בקנה מידה שאותו אנושות, אליה הגיחו, לא העלתה על דעתה הפוגרומיסטית ביותר. כדי להבין, במושגים של היום, מי ומהי המפלגה הזאת – ראוי להצביע על תנועות עממיות ליברלי-סטיות כהוגן כגון פק"פ, מק"י, 'השומר הצעיר', מפ"ם, מר"ץ והלווינים שלה:
שלום עכשיו, בצלם, שוברים שתיקה, הקרן לישראל חדשה.
ראוי להבין ולהפנים: מפלגת העם לקחה חלק ראוי ונכבד בפוגרומים שיזמה ממשלת הצאר נגד היהודים. באחד במאי 1982 נהפכה החגיגה בזירת לודז' למרחץ דמים של יהודים בהשתתפות הפועלים הפולנים כגלדיאטורים פרולטרים. זה היה אות הפתיחה של אולימפיאדת הדם היהודי.
פוגרום בתוך המפלגה
חשוב להבין את המציאות על-רקע סרגל קנה מידה ראוי למאורעות שהתחוללו. בשנת 1904, ערב המהפכה הרוסית הראשונה, מנה ה'בונד' האידישאי כ 23000 חברים. באותו ערב מנו הסוציאל-דמוקרטים הרוסים המאורגנים, שהתפלגו לפני שנה לבולשביקים ומנשביקים כ-7500 חברים טובים. בקיץ 1917, ערב מהפכת אוקטובר לא מנתה המפלגה הבולשביקית יותר מ-25000 חברים. בנוסף לנתונים אלה יש לציין כי הבולשביקיות הייתה טעונה מנהיגים וחברים יהודים למכביר. יהודים רבים יותר מצאו את מקומם בשורות המנשביקים. בדיחה אנטישמית נפוצה, שסטאלין דאג לכלול אותה בזיכרונותיו כעבור 40 שנה, "המנשביקים הם סיעה יהודית ולכן יהיה זה רעיון טוב אם אנו הבולשביקים נערוך פוגרום בתוך המפלגה...".
ב-1903 העריכו שלטונות הצאר כי היהודים מהווים כ-40% מהמהפכנים במדינה ורוב בקרב הקושרים במחוזות המערביים. הם הזהירו שאם לא יחזור בו הנוער היהודי ממעשיו, יהיו היהודים צפויים לפורענות (האדומים – שמואל דותן, עמ' 527). דבר זה כשלעצמו, לדעת השלטונות, מצדיק את הפוגרומים שנערכו ביהודים, לא האנטישמיות, כמובן. אבל...
מה מסביר את השתתפותם הפעילה של פועלים רוסים סוציאליסטים וחוגים של הוגי דעות ואקדמיה ליברליים? למה גם האנושיים, ההומאניים אלה, טבלו בהנאה את ידיהם בשלוליות הדם היהודי? כתב אז בר בורוכוב: "לקלונה של הסוציאל-דמוקרטיה הרוסית, יש לומר, שפועלים אלה – מהפכנים הם, הכרוכים אחרי התעמולה הסוציאל-דמוקרטית...יש להוסיף שמפיצי הרעיונות המהפכנים בקרב אותם הפועלים, אשר נתגלו כפורעים עד אחד - היו יהודים..." (שם, עמ' 22).
ולסיום, שבעת-המופלאים שהקימו את הסטרט-אפ המהפכני (האנטישמי) ברוסיה והפכו אותו למעצמה החזקה בעולם בשמה ברית המועצות הם: לנין (עם דם יהודי זורם), סטלין ובוכארין הנחשבים גויים. שני האחרונים לא מילאו תפקיד ממשי בולט בגיבוש המדינה הסובייטית בשנותיה הראשונות. טרוצקי (מקים הצבא האדום), זינובייב (נשיא הקומינטרן), קאמנייב (ראש המפלגה עד שובו של לנין), סברדלוב (יו"ר הועד המרכזי) – כולם יהודים.
השלישיה זינובייב, קאמנייב וסטלין הדיחה של טרוצקי ושלחה אותו כפושט-יד לרחוב היהודי.
גם היום אנו רואים כיצד ההיסטוריה היהודית של ברית המועצות משתחזרת לאיטה בארץ ישראל. בכנסת עולים נציגיה המובהקים של ה'סוציאל-דמוקרטיה' ודורשים במפגיע, סילוק יהודים מנחלותיהם, הקמת מדינה ערבית נוספת בתחומי ארץ ישראל וביזוי צה"ל ב'עדויות' בלבדיות של שוברי שתיקה. חלק מהמחנה הזה מכנה עצמו בציניות בולשביקית - '
המחנה הציוני'. חבר'ה – כל הכבוד, תמשיכו, בבקשה, עם תהליך הדה-לגיטימציה לתפארת מדינת ישראל והעולם החופשי.
האם צה"ל מוסרי?
תנועת המהפכנים 'שוברים שתיקה' שוברת לדעתה 'שתיקה' ומעלה כמו שטיק מתוך האופל את השאלה, הס מלדבר בה בקול רם: האם צה"ל צבא מוסרי, האם הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם? התירוץ שבכותרת מאפשר לתנועה, כמו גם לתומכיה במר"ץ, שלום עכשיו, בצלם, נשות מחסום, הקרן לישראל חדשה, גרבוזי וסקטורים אנטי ציוניים במחנה הציוני – כולם יהודים – להמציא 'עדויות של חיילים' כדי להשחיר את כולנו. בחוסר שקט נפשי, כמובן, מתוך התלבטות מצפונית והתבלטות קורעת הגיגים.
מי שואל האם צה"ל הוא מוסרי? צבא, כל צבא, מוקם כדי להפעיל כוח ולנצח במלחמה. צבא מפעיל כלי נשק והוא צריך לעשות זאת בצורה האפקטיבית ביותר כדי לבצע משימות כוחניות שהוטלו עליו בהצלחה הכי גדולה שיש. לכן, המשימה שלשמה הוקם הצבא היא להכריע את האויב, והוא עושה זאת בשירות העם. הצבא הינו כוח - השולח הוא הריבון, אנחנו.
מה עושה תנועת 'שוברים שתיקה' (מה שתיקה, ואיפה?) למעננו? המאבק שלה אינו על טוהר צה"ל. לדעתי, המוסריות של צה"ל מעניינת את תנועות שוברי השתיקה כמו שלג דאשתקד. הכוונה לשלג שיורד באירופה כבר שנים ואינו מאפשר אלא ראות קלושה ומטושטשת ביותר. השאלה שהתנועה הזאת ותומכיה בכנסת מבקשים להעלות על סדר היום של העולם - האם אנחנו, היהודים, מוסריים ולא כלבים צמאי דם? האם מוצדק שניחשב (אנחנו היהודים) כעם או לאום ראוי בין כל העמים? האם תהליך הדה-לגיטימציה שכולנו חשים בו על בשרנו – לא מוצדק לחלוטין, בעצם, ויש לתגבר אותו ברגע זה?
בקיצור, החבר'ה האלה מנסים לשבור משהו שהוא הרבה יותר מסתם שתיקה.
