לאחר שבמפתיע הוסר האיפול מעל שיטת עבודת הוועדה לבחירת שופטים, התכנסו כמה אזרחים מודאגים ותאבי איכות שלטון וסדר ציבורי, וטענו בתוקף ש"לא יתכן שעניין הדילים לא יתנהל באופן תקין ומסודר". לאחר דיון קצר, הם ערכו טיוטת סדרי עבודה שייקלו על מלאכת חברי הוועדה כדלקמן:
א. הציבור הנאור מברך על שיטת הדילים, שהיא עדיפה מכל בחינה, על מו"מ פרוע. ללא דילים, עלולה הוועדה להגיע לתוצאה שלא מבטיחה חלוקה נכונה של השלל.
ב. רצוי להעסיק שדלן (לוביסט) מנוסה שינהל את המגעים בין נציגי הסקטורים השונים בוועדה עוד לפני התכנסותה, כך שכל הצדדים יגיעו מגובשים בדעתם. על השדלן להיות בקי בכללי ניהול המו"מ ומסוגל להעריך את יחסי הכוחות בין הקבוצות בוועדה, כך שהתוצאה תהיה מיטבית.
ג. רצוי שהשדלן יהיה אובייקטיבי. על כל פנים, לא כדאי שהוא יהיה חבר מרכז מפלגה, המקורב לח"כים. מאידך, שגם לא יהיה עורך דין, בעלה של שופטת בבית משפט עליון, בתו של מנהל בתי המשפט לשעבר, אשתו של שר בממשלה וכיוצ"ב. אפשר לחשוב על שופט בדימוס, כי אלה תמיד אובייקטיביים.
ד. דילים מסוג רב"ר (ראש בראש), כלומר תן לי את המועמד הזה ואני אצביע בעד שלך, פוגמים לעתים ביעילות הכללית של עבודת הוועדה ואינם מספקים תמיד את הסחורה. במיוחד השיטה חשופה לתקלות כאשר שאר הסקטורים פועלים ללא תיאום. אשר על כן, רצוי שהוועדה תאמץ שיטה של "דילים סיבוביים", כגון שהשופטים יצביעו בעד המועמד של השרים, השרים בעד המועמד של העו"דים, העו"דים בעד המועמד של הח"כים ואלה בוחרים למבקר המדינה את המועמד של השופטים.
ה. שוב נדגיש, ברור שרק הסכמים מוקדמים חתומים מראש ואמון גבוה בין חברי הוועדה עשויים להבטיח הצלחה.
ו. יש לקבוע כללים קבוצתיים מחייבים, וזאת לנוכח פאשלה מסויימת כדלקמן: במקרה מסויים שר המשפטים תמך במועמדת מסויימת של השופטים. כדי לסייע, הוא עשה דיל מסויים עם ח"כ מסויים והבטיח לו הצבעה לטובת מועמדת מסויימת בבחירות הבאות. בינתיים, ארע אסון פוליטי והשר המסויים נאלץ להתחלף, אך מי שבא/ה במקומו מסרב/ת לכבד את ההסכם. המקרה גרם להתמרמרות ציבורית גדולה: "מה רוצים מאיתנו, האזרחים, אם אפילו חברי הוועדה הנכבדים לבחירת שופטים אינם מסוגלים להבטיח שהסכמים יכובדו?"
ז. שיטת דילים ממוסדת מייתרת את הצורך במבחני התאמה למועמדים וחוסכת כספים רבים (שאפשר להפנות להגדלת מספר השופטים), אך מומלץ בכל זאת להציג כלפי הציבור איזושהי "בדיקה".
ח. מומלץ להיכנע ללחץ חברי הוועדה ולבטל את סעיף החיסיון על הדיונים והפרוטוקולים. החיסיון, מונע מנציגי הסקטורים השונים בוועדה, להציג בפני שולחיהם את הישגיהם ומעמדם הציבורי נפגם.
ולסיום, עצה אישית לשרים ולח"כים שבוועדה: הורידו פרופיל!! הרושם הוא שאתם פועלים בכוחנות רבה מדי. מחר השופטים עוד יוציאו פסק דין, ולפיו, תכלית החקיקה היא שרק הם מצביעים ואתם משקיפים בלבד. למה לכם להסתבך?
