אדם אשר בנו היה זקוק להלוואות מהבנק פנה לגיסו בכדי שיירתם לעזרה ויחתום על ערבות לטובת אחיינו. הגיס הסכים למהלך, אך כאשר הבנק ביקש להפעיל את הערבות הוא טען שאין לחייבו בסכומים המדוברים.
במסגרת ההליך המשפטי, הערב העלה שתי טענות עיקריות. ראשית טען, שכתב הערבות נחתם מבלי שפקיד הבנק הסביר לו את המשמעות המלאה של התחייבויותיו. שנית טען, כי הבנק לא גילה לו את מטרת ההלוואות (חוב קיים לבנק) כפי שהיה מחויב לעשות. בית המשפט בחן את המקרה על-פי ההגנות אשר חלות על ערב מוגן בהתאם לפרק ב' לחוק הערבות וההתנגדות התקבלה בחלקה.
ערב מוגן הוא ערב יחיד אשר חותם על חוזה ערבות עבור סכום שאיננו עולה על 90,000 שקל להלוואה רגילה או כ-750,000 שקל לטובת הלוואת דיור עבור החייב ו/או בני משפחתו (סכומים אלה מתעדכנים מעת לעת והם נכונים כאן למאי 2015). חוק הערבות מעניק מספר הגנות לערב מוגן כדי לוודא, שחוזה ערבות יבוצע בפועל רק כאשר מוצו עד תום ההליכים נגד החייב. החוק קובע שניתן לפעול כנגד ערב מוגן כאשר הלווה נפטר, ניתן כנגדו צו כינוס נכסים, הוא הוכרז פסול דין או יצא לצמיתות מהארץ.
חובה מוגברת
אחת ההגנות אשר חלות על ערב מוגן היא חובת הגילוי. על-פי סעיף 22 לחוק הערבות, לפני כריתת חוזה ערבות מול ערב מוגן, הנושה חייב לגלות לאחרון שורה ארוכה של פרטים רלוונטיים: הסכום המדובר, שיעור הריבית ו/או ההצמדה, תשלומים שונים בגין אי-קיום החוב ועוד. חובת הגילוי נועדה לאפשר לערב לשקול היטב את חתימתו לאור הסיכונים שעל הפרק.
למשל: אם הערבות מתבקשת לסגירת חוב קיים לאותו הנושה, הנושה חייב לעדכן את הערב בעניין זה (שכן אין דין חייב אשר צובר חובות שונים, כדין אדם ללא רבב אשר נוטל הלוואה בהעדר חובות קיימים). על-פי חוק הערבות, הפרתה של חובת הגילוי שומטת את הקרקע תחת חוזה הערבות ויכולה להביא לפטור מלא.
במרבית המקרים, הלוואה ניטלת מהבנק ובתי המשפט קבעו זה מכבר, שחובת הגילוי החלה על תאגידים בנקאיים היא רחבה במיוחד. זאת, בעיקר נוכח האמון הרב שהציבור רוחש לבנקים ובשל היותם בעלי מידע רלוונטי לגבי הלווה הזקוק לערבות.
השופט ליאור ברינגר התייחס לכך בפסק דין שנתן בשנה שעברה (תא"מ 24398-07-11): "לפני ימים ספורים קראנו שוב את ההגדה של פסח, בה לימדונו אבותינו כי זה שאינו יודע לשאול - את פתח לו. אחרי הכל, המטרה החברתית היא לאפשר קיומן של הלוואות ולשם כך לאפשר חתימה של ערבים להלוואות, אולם הכוונה היא שהדברים ייעשו מתוך הבנה ושיקול דעת, ולא אגב חתימה סתמית על טפסים כאשר הערב אינו מודע למשמעות חתימתו".
הבנקים חוששים
במקרה בו פתחנו, בית המשפט נדרש לבחון את ערבותו של הדוד לשתי הלוואות שונות. לגבי ההלוואה הראשונה נמצא, כי הבנק הפר את חובתו כלפי הערב כשהסתיר מידע קריטי אודות מצבו הכלכלי הבעייתי של האחיין. בפועל, ההלוואה הראשונה ניטלה לטובת כיסוי חובות קיימים והלוואות קודמות (לבנק). הבנק, אשר ניסה לטעון אחרת, לא שכנע את בית המשפט. הדין היה שונה לגבי ההלוואה השנייה, שם נקבע שהבנק השכיל לפרט את מלוא המידע והוא רשאי להיפרע מהערב.
ערבות מוגנת איננה עניין של מה בכך. אומנם חוזה ערבות יכול להביא לחיובו של הערב בבוא העת, אך ישנן לא מעט הגנות אשר מסייעות לערבים במצבים אלה. בכל חתימה על חוזה ערבות, וגם כאשר החתימה נעשית עבור בני משפחה ומקורבים, מומלץ לבחון היטב את מלוא הפרמטרים והסיכונים. כדאי כמובן להתייעץ עם עורך דין ולזכור שנותן ההלוואה מצוי בניגוד אינטרסים. הערב, ורק הוא, אחראי לחתימתו. אומנם הבנק מחויב לנקוט בשקיפות והוגנות כלפי הערב המוגן, אך מומלץ בהחלט שלא להשאיר את העניין ל"מזל". כידוע, כאשר הסוגיה מונחת לפתחו של בית המשפט, אין לדעת כיצד התיק יסתיים.
החוק והפסיקה אינם מקילים ראש בעניין חובת היידוע לערב על אופי ההלוואה. ניתן להיזכר בעשרות מקרים בהם בתחילת ההליך המשפטי התנהג הבנק כאילו הניצחון מונח בכיסו. אולם, בהמשך ההליך ראו נציגי הבנק שבית המשפט לא עושה להם חיים קלים, ולכן הגיעו לפשרה.
החשש העיקרי של נציגי הבנקים הוא פסק דין בעניינם. כל פסק דין גורר אחריו תביעות דומות ומאלץ אותם לסגור תיקים או לבוא בפשרה עם הערבים. לכן חשוב מאוד לעמוד על זכויות הערב, וככל שהוא סבור שהבנק שגה בהתנהלותו - להגיש תביעה או התנגדות.
זה יפה מאוד מצידו, אך מי לידנו יתקע שהוא לא כופה עלינו את ערכיו?
מעין שקיעה לתוך אפתיה
