מאגרי מידע בישראל (חלק ב')

בהמשך לסיפור של בעניין מאגרי המידע וחברות הביטוח הראל ודקלה: יש לי אמון במינהל הישראלי, זה אומנם לא המינהל הגרמני שם הכול מתקתק, אך עם התקתוק הזה הם תקתקו 6 מיליון מאחי ואחיותיי, אך זה גם לא המינהל ההודי והפקיסטני שם הכול מתחרבק. אנחנו באמצע, אנחנו כאן, לא באוסטריה ולא בבנגלדש.

ובתוך האמון הזה יש כמה דרגות, את האמון הרב ביותר אני נותן לכנסת ולחוקים, הם ודאי לא מושלמים אך הם סבירים ומעלה, רוב עבודת החקיקה מתבצעת לשמה ולכן רוב התוצאות הן לשמה, אחרי כן אני נותן אמוני בבתי המשפט ובסוף אני מאמין לפקידים, מאמין מאמין, ולא מאמין-לא מאמין.

וכאשר הפקידים מאכזבים הולכים לכנסת, לוקחים את החוק והולכים אתו לבית המשפט על-מנת לתקן את דרכם של הפקידים. בסוף לוחצים כולם ידיים כי מול החיזבאללה והחמאס כולנו אותו דרעק.

אז בואו התחיל בחוק, ולעניין מאגרי המידע החוק העיקרי הישים הוא חוק הגנת הפרטיות:

על-פי סעיף 13 לחוק כל אדם רשאי לדרוש מבעל מאגר מידע לעיין במידע האגור עליו במאגר וחובתו של בעל מאגר להציג לו את המידע הנ"ל, ולכן מיד התקשרתי, הקשתי ת"ז שלי על-מנת לשחרר לכאורה את המידע ואז הוצאתי מיידית בקשה לעיון במידע, ומכאן שכל אחד מאתנו אשר קיומו של מידע במאגר כלשהו עליו לא נראה לו, זכאי לתרופה, חובת הצגת המידע על-ידי בעל המאגר, ואז כמובן ניתן לדעת באיזה מידע בדיוק מדובר האם המידע למשל כולל את מספר חשבון הבנק ממנו משולמות הפרמיות אם לאו, מספר הנעליים, והאם מפורט התאריך של השבר (קִילֶה).האחרון ועוד.

על-פי הנאמר בהודעה הקולית, מטרת השימוש בנתונים היא "ליהנות משרות מיטבי ולקבל הצעות לרכישת מוצרי חברת דקלה והחברות מקבוצת הראל" - כלומר זהו מאגר שנועד לקידום מכירות של החברות הנ"ל לדוגמה אם קיבלתי סטיפות ברמות על תביעת ביטוח, מיד יתקשרו אלי מהראל על-מנת שאחזיר להם את הכסף לאיזו השקעה בורסאית, האם זה לטובתי? - אני בספק, זה הרי מגביל תחרות מפזר את המידע על ההון שקיבלתי רק בקבוצת הראל ובמטרה שהם יציעו לי לפני האחרים, וכאשר יש שימש במידע פנים לפני האחרים זו בפועל הגבלת תחרות והגבלת תחרות היא לטובת הלקוח? מסופקני.

ברור שהמידע המקורי הגיע לדקלה והראל למטרות שלשמן הגיע, כלומר חיסכון, ביטוח, גמל, השקעה. וחוק הגנת הפרטים על-פי סעיף 8 ב' מתיר שימוש במידע רק ליעוד המקורי, ואין לטעמי אף באישור לקוח על-מנת לשנות את הייעוד, ולכן גם אם לקוח מאשר ואפילו בכתב, וודאי לא אישור צ'וקו מוקו באמצעות הקשת ת"ז על-ידי מן דהוא במענה קולי, חל להבנתי איסור מוחלט להשתמש במידע אלא לייעוד המקורי שלו כלומר ניהול תיק ביטוח למבוטחים, ניהול תיק חסכון לחוסכים, וניהול קופת גמל לגמלאים לעתיד ותו לא.

תמהני אם בהראל / דקלה פנו למשרד המשפטים בבקשה לרשום את המאגר החדש, ואם פנו מסופקני אם משרד המשפטים אישר, האם ייתכן שמשרד המשפטים יאשר מאגר מידע המאפשר שימוש במידע של מבוטחים/חוסכים/גמלאים (או גמלאים לעתיד) לצורך קידום מכירות?

כפי שאמרתי לכם אני מאמין במינהל הישראלי ולכן אני נוטה להאמין שמאגר כזה לא אושר על-ידי משרד המשפטים, ואם אתאכזב, ומשרד המשפטים לא יתקן דרכו, אנו כבר מכירים את השיטה, מגייסים את החוק למילואים בבית המשפט, ואז מניעים את הכוחות הכחולים, הפקידים, אל עבר המטרה - וכאשר כובשים את הגבעה תוקעים דגל, לוחצים ידיים כי כאמור מול החיזבאללה והחמאס כולנו אותו דרעק, לדידים כולנו תלויים בדיוק על אותו עץ.