הם ירדו מהפסים

לא נדבר על הביטויים הגסים של עודד קוטלר נגד המפלגה שניצחה בבחירות דמוקרטיות, נגד הממשלה שנבחרה כחוק ונגד שרת התרבות שמינויה אושר בכנסת. כבר התרגלנו שיש אנשים שמותר להם להגיד הכל. המאפיין אותם: הם שייכים לצד השמאלי של המפה הפוליטית, נהנים זה מגיבויו של זה, וגם מתקשורת חד-צדדית התומכת בהם.

לא נעסוק בביטויים הגסים הללו, משום שהם אינם הראשונים (ע"ע יאיר גרבוז על שומרי המסורת, ע"ע יוסי פריצקי על איילת שקד, ע"ע עוד הרבה מקרים קודמים). לא נעסוק בהם, משום שהגסות הזאת לא ראויה שיתייחסו אליה.

כן נעסוק בשאלה העקרונית: האם השרים נפתלי בנט ומירי רגב היו רשאים לפעול נגד ההצגה "הזמן המקביל"? למי שאינו יודע או שכבר איבד את הקשר, את ההצגה כתב המחבל ואליד דקה, שהורשע ברצח החייל משה תמם ומרצה מאסר עולם. משפחתו של החייל יצאה נגד התקציב הציבורי שניתן להצגה, ובנט ורגב החליטו להפסיק את המימון הזה.

זוהי נקודה חשובה ביותר, שנעלמת - ומועלמת - במכוון בדבריהם של המוחים. איש לא הוריד את ההצגה מעל הבמה, איש לא מונע להציג אותה. כל מה שנעשה הוא, שהמדינה לא תסייע לממן אותה. אם לאנשי השמאל כל כך חשוב שהיא תוצג - שיקנו כרטיסים. נורא פשוט. בדיוק כשם שצריך לקנות כרטיסים למאות ואלפי אירועי תרבות ואמנות אחרים, שלא נהנים מסיוע ממשלתי. או שיארגנו התרמות לטובת ההצגה, בדיוק כשם שעשרות ומאות מופעים נהנים מתמיכתו של ציבור שרוצה לתמוך בהם.

המדינה אינה חייבת לתמוך בשום מופע תרבות ואמנות. חשוב שהיא תעשה זאת, אפילו חשוב מאוד - אבל לא חובה. על אחת כמה וכמה, שהמדינה אינה חייבת להעניק סיוע לפושעים. בארה"ב, למשל - מדינה די דמוקרטית, לפי השמועה - אם פושע מפיק רווחים ממעשיו, אפשר לקבוע שהם יועברו למשפחותיהם של קורבנותיו. כך נעשה כאשר א"ג סימפסון כתב ספר בו כמעט הודה ברצח ממנו זוכה: בית המשפט הורה להעביר את ההכנסות למשפחות שני הקורבנות.

עוד יותר על אחת כמה וכמה, שהמדינה אינה צריכה לסייע למי שנלחם בה. נזכיר שוב: את המחזה הזה כתב מי שרצח חייל. שלומם של חיילי צה"ל אמור להוות קונצנזוס שאין עליו חולק. ובכל זאת, אנשי תרבות (או שמא אנשי "תרבות") חושבים שמותר לרוצח של חייל לקבל מהמדינה סיוע. ליתר דיוק: הם חושבים שהמדינה חייבת לסייע לרוצח של חייל.

חופש ביטוי, כמו כל חופש, אינו מוחלט. אסור להוציא לשון הרע, אסור לפגוע בפרטיות, אסור לגלות סודות ביטחוניים. וכאן, כאמור, אפילו לא נפגע חופש הביטוי - למרות שיש בהחלט מקום למחשבה על כך שמחזה כזה אסור שייצא מבין כותלי הכלא (תזכורת: בית המשפט העליון אישר לפני מספר חודשים את המדיניות שמנעה מאסירים ביטחוניים השכלה אקדמית).

האמנים ההזויים הללו רוצים שאתם תתנו כסף כדי להפיק מחזה שכתב רוצח של חייל. תקראו שוב את המשפט הזה, ותגידו לי אם משהו בו נראה לכם סביר. שוב: שאתם, אזרחי ישראל, תוציאו כסף כדי שמחבל שרצח חייל יזכה לפרסום ואולי גם להכנסות. הדבר הכי עדין שאני יכול לומר עליהם, זה שהם ירדו מהפסים.