תרבות, צביעות ומה שביניהן

בא בן אדם, יושב מול המחשב, מקליד כמה עמודים במקלדת וקורא לזה תרבות.

בא בן אדם, מחזיק בידיו גיטרה, מלחין כמה אקורדים וקורא לזה תרבות.

בא בן אדם, עומד בסטודיו שלו, שופך קצת צבעים על קנבס וקורא לזה תרבות.

קמים אותם אנשים, מציגים לראווה את מעשה ידיהם, מסתכלים לאחיהם בעיניים, ואומרים:

עשינו תרבות. הכירו אותנו.
עשינו תרבות. הוקירו אותנו.
עשינו תרבות. שלמו לנו.
עשינו תרבות. בלעדינו, אין לכם תרבות.

כל הנוכחים במחסן 2 בנמל יפו, עד האחרון שבהם, היו יכולים לקחת כמה צעדים אחורה, לעלות על ספינה בנמל, להפליג לארץ רחוקה-רחוקה ולא לשוב לעולם. הם היו יכולים לעשות זאת, והתרבות הישראלית לא הייתה מפסידה אפילו קמצוץ מיופייה.

כי האמת היא שחבורה של אנשים - 90% מהם אנונימיים לחלוטין, והשאר רובם שחקנים - אינם עמוד התווך של התרבות הישראלית.

חיפוש בוויקיפדיה

התנ"ך זה תרבות ישראלית. שירת הים ושירת דבורה, ישעיהו ועמוס, מגילת רות ומשלי, זו תרבות. חז"ל הם תרבות ישראלית. המשנה והברייתות, הירושלמי והבבלי, זו תרבות.

רבי יהודה הלוי זו תרבות ישראלית. שלום עליכם זו תרבות ישראלית. ביאליק, טשרניחובסקי, ז'בוטינסקי, עגנון, נעמי שמר - זו תרבות ישראלית. אריק איינשטיין זו תרבות ישראלית, זוהר ארגוב זו תרבות ישראלית, והגששים זו תרבות ישראלית. גם אריאל זילבר ועמיר בניון זו תרבות ישראלית, וכנ"ל גם עידן רייכל, יוכי ברנדס, אורי זוהר, אהוד בנאי והדג נחש.

את כל אלה אני מכיר ואוהב, את כל אלה כולנו מכירים ואוהבים. אודה ולא אבוש - כדי להבין מי זה בדיוק עודד קוטלר הייתי צריך לחפש בוויקיפדיה. הוא פשוט לא חלק מסל התרבות שלי, ומעולם לא היה. כנ"ל לגבי יאיר גרבוז, יהושע סובול, אלונה קמחי ודומיהם. המעטים שאת שמותיהם הכרתי מבין הנוכחים במחסן 2 ביפו, הם שחקנים ומגישי טלוויזיה שאפשר בקלות להחליף אותם באחרים בלי שנרגיש בהבדל.

חלק זעיר

והאמת? זה כל כך מעבר לימין ושמאל. חיים נחמן ביאליק היה כופר וחוזר בשאלה, שכתב בגעגוע על ימיו בבית המדרש וסירב בתוקף לחלל שבת בפומבי, למרות שבחייו האישיים היה חילוני גמור. נתן אלתרמן היה מזוהה כל חייו עם השמאל, ובכל זאת נלחם בתוקף למען ארץ ישראל השלמה. כי זו מסימניה של תרבות אמיתית: היא מכירה מגוון של דעות ותרבויות, ומכילה את כולן בתוכה.

ה"תרבות" שהופגנה אתמול בנמל יפו איננה תרבותו של עם ישראל. היא תרבותו של חלק זעיר ממנו, חלק קנאי, חשוך, לא סובלני, אכול רגשי קנאה ונחיתות, שמבדיל עצמו בחומות של התנשאות מהרוב הישראלי, ומבצר עצמו בד' אמותיו. החלק הזה לא מבקש רק להתבדל, אלא גם לצוות; במילים אחרות, הוא מתנהג כאליטה. אבל הוא איננו אליטה. הוא איננו אליטה, מכיוון שהוא לא באמת מנהיג את השיח התרבותי בישראל, ובוודאי שלא כל שיח אחר. הוא מנהיג רק את עצמו.

מעטים מאיתנו אולי היו יכולים לסלוח לחלק הזה, כשכינה אותנו רמאים וגנבים המשתטחים על קברי צדיקים, לקול מחיאות הכפיים הרמות של הנוכחים. מעטים מאיתנו אולי היו יכולים לסלוח לחלק הזה, כשכינה אותנו בהמות מלחכות עשב, לקול מחיאות הכפיים הרמות של הנוכחים. מעטים מאיתנו היו אולי יכולים לסלוח לכל אותם המילים - ואני נמנה על המעטים הללו. אבל אף אחד מאיתנו, לעולם לא יסלח לכם על שהורדתם מן הבמה בקריאות בוז את אורטל תמם הדומעת, אחייניתו של חלל צה"ל משה תמם ז"ל. יש דברים שאין עליהם מחילה, ויסלחו לי הקוראים על הפאתוס. אני מתכוון לכל מילה.

אגב, החלק הזעיר הזה, איננו זהה עם השמאל הישראלי. מנהיגי העבודה התנערו בשאט נפש מהדברים שנאמרו אתמול, כמו גם מדברים דומים שנשמעו בחודשים האחרונים (במקרה של שלי יחימוביץ' ההתנערות אפילו נשמעת כנה). אנחנו מכירים את מצביעי העבודה - רובם אינם כאלו.

אני פונה כאן לחלק הזה, שישב אתמול במחסן 2 בנמל יפו, בבקשה פשוטה: לכו. לכו מכאן.

למה לא, בעצם? הרי הדמוקרטיה במדינות אירופה המערבית טובה יותר, הממשלה נוחה יותר. יש לימודים אוניברסיטאיים בחינם, יוקר המחיה נמוך יותר. התרבות מקבלת תקצוב גבוה יותר, ואין "צנזורה" ו"משטרים אפלים". אין "כפיה דתית", אין אינתיפאדות ומלחמות.

למה לטרוח לעצב את ישראל לפי רצונכם, אם יש מדינות שכבר בנויות כמו שאתם רוצים - חילוניות, דמוקרטיות, רב-לאומיות, סוציאליסטיות? הרי את החזון הציוני כבר זנחתם מזמן. אל הארץ אין לכם טיפת קשר רגשי - זו רק אדמה וסלעים והם אינם מקודשים. כל קשר דתי ליהדות נותק ונשכח לפני זמן רב, ונחשב לתועבה. הלאומיות היא פשע. אתם, שרואים עצמכם אליטה תרבותית מורמת מעם - עשו כמעשה חצרוני. מדובר באדם נחות ובזוי בכל מובן שהוא, חוץ מאחד: הוא היה נאמן לאידיאולוגיה שלו ויישם אותה הלכה למעשה כשירד מהארץ. למה שלא תלמדו ממנו כנות מהי?

לתרבות הישראלית יש עבר מפואר. מעטים יכולים להתגאות בעבר כזה. יש לה הווה נהדר, וצפוי לה עתיד מזהיר. הוא יהיה מזהיר אפילו יותר, אם לא תהיו חלק ממנו.