היכן האופוזיציה?

אופוזיציה - יוק: מערכת הבחירות האחרונה שבה ולימדה את כולנו (רובנו - כי כנראה היו כאלו שהבריזו מהשיעור) כי בראש סולם העדיפויות של הבוחר הישראלי עומד, ובצדק, הנושא הביטחוני- מדיני. ביטחון אישי במקום הראשון ואחריו הביטחון הלאומי. בימים האחרונים אנו עדים לגל פיגועי טרור עם תוצאות קשות ואף טרגיות בחלקן. מפלגות האופוזיציה דחקו לקרן זווית עניין רציני זה ועסוקים כולן, כל היום, בספור הגז הטבעי. כאילו אימת מונופול הגז גדולה מסכנת הדקירה והירי. לאופוזיציה כנראה חשובה יותר השאלה האם הגז הטבעי יישאר קבור באדמה מאשר אנשים צעירים שיקברו, חלילה, באדמה. במקום להכתיב סדר יום הן נגררות אחרי סדר היום של התקשורת הממוסדת.

אילו הליכוד היה באופוזיציה כל מאמציו ודובריו היו מתרכזים בהצפת השאלה: למה אין ביטחון בכבישים? למה לא פועלים נגד הטרור? למה לא נותנים לצה"ל לנצח ומשתמשים ב"מכבסת מילים" של "מפגע בודד" (כאילו את משפחת רוזנפלד מעניין אם הרוצח היה בודד, חלק מחוליה או מרכיב בהתארגנות), "יש תיאום ביטחוני עם הפלשתינים (לאן נעלם התיאום ליד שבות רחל?)" ועוד כהנה וכהנה גיבובי מילים שכל מטרתם לגמד את משמעות גל היריות הרצחניות והדקירות המסכנות חיים. ואילו דוברי האופוזיציה נאלמו. מעניין לאן נעלם ונאלם מועמד האופוזיציה לשר ביטחון, עמוס ידלין? איפה נמצא בדיוק יצחק הרצוג? היכן ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי? ואיה מתבודד יאיר לפיד? את כולם נשאה הרוח לעבר שדה הגז תמר או אולי נאכלו על-ידי "לוויתן".

אירועי הטרור האחרונים והתייחסות מערכת הביטחון אליהם מעלים גם שאלות נוספות שאינן נשאלו בשיח הציבורי והתקשורתי: פעם, בימי שלטון העבודה כל יום היינו שומעים ברדיו על 50 או יותר התרעות לפיגועים. ידיעות שיצאו מגורמי הביטחון הישראלים שנועדו להעצים את יכולת הסיכול שלנו ואולי לכסת"ח אבל בוודאות ערערו את תחושת הביטחון של אזרחי ישראל ואת אמונם ביכולת הממשלה למנעם (גם אם שלא במתכוון). אם אכן צודק רה"מ בציינו כי סוכלו עשרות ניסיונות פיגוע לאן נעלמו הידיעות על ההתרעות.

בנוסף, אחרי כל פיגוע, מקבלי ההחלטות ודוברים שונים בשם צה"ל מגיבים במטבע לשון זו: "..במוקדם או במאוחר צה"ל יאתר את מבצעי הפיגוע ויביאם על עונשם" משל הצבא הפך להיות משטרה שתופסת פושעים. לצבא יש תפקיד מניעתי או הרתעתי ולא שיטורי של תפיסת פושעים. זה BY PRODUCT של פעילותו ולא עיקרה. בטרור נלחמים בכל מקום ובכל דרך בכוח המוח ובכוח הנשק ולא ביכולת הדברת.

בלי הערה אחת על עניין הגז אי-אפשר. בימים האחרונים שמעתי את ראש הממשלה מסביר שוב ושוב שאם הכנסת לא תצביע ביום שני בעד העברת הסמכויות נהפוך ליוון. טוב אז אנחנו כבר ביום רביעי. עד שהפרשה תסתיים ייקח לפחות עוד חודש ופרט לתוכניתו של ירון אנוש על מוזיקה יוונית נשארנו ישראל.