כולנו יואב יצחק

הסמן בראש המחנה, הרמטכ"ל של צבא הלוחמים בשחיתות, הקצין בראש הכח שצועק אחרי, עושה את עבודת הקודש הקשה כמעט בדד כנגד כל המערכת עבור כולנו. לא נפקיר אותו תחת אש. יואב יצחק נמצא בחזית עבורנו ובשליחותנו בדיוק כפי שכל חייל נשלח להגן עלינו. כולנו עומדים מאחריו כפי שכל העם (למעט השמאלנים) עומד מאחרי צה"ל.

הוא עושה את העבודה הקשה. הוא מסתכן בתביעות דיבה, הוא מסתכן בהטרדות, התנכלויות, חוקרים פרטיים, איומים. הוא מסתכן גם בהתנכלות פיזית. הוא עושה את העבודה שלנו למעננו. אם מישהו אשם במשהו, כולנו אשמים! כי יואב נמצא בחזית בשמנו, למעננו, מטעמנו, במקומנו.

יואב עושה עבודת קודש, ללא תחליף וללא מתחרים. הוא כלב השמירה של הדמוקרטיה! הוא רשות שלמה שהוקמה ביוזמתו כי המדינה "שכחה" להקים אותה. כאשר רבין נרצח באו השמאלנים והאשימו את כל הימין על המוניו ומנהיגיו. אבל אם אפילו השב"כ הופתע, מה באים בטענות אל ביבי או הציבור?

יואב לא אבא, לא סבתא וגם לא סופר נני של אף איש ציבור. הוא לא היחיד במדינה ולא הכל על כתפיו. מדוע מפקדיו לא לקחו ממנו את אקדחו? מדוע לא הצמידו לו שמירה צמודה לאחר שאיים בהתאבדות? מדוע קרוביו ובני משפחתו לא נצמדו אליו כדי שלא להשאירו לבד בתקופה קשה זו? רק יואב היה צריך לקחת על עצמו גם את הבעיות הנפשיות, המצוקות וכל הסיכונים המשוערים?

עזבו את ברנס, מה עם קצב? לינץ' על-ידי אספסוף נאור צמא דם המשולהב על-ידי התקשורת והמשפט זה לשון המעטה לסבל שעבר. בשעה שאפילו המיוחס לו הרבה פחות חמור מפלוגות השוטרות שצעדו בפקודה ללא מדים כביום היוולדן בשמאל ימין אל מיטות צמרת ניצבי משטרת ישראל המפוארת. צביעות על צביעות, אבסורד על אבסורד.

האם מדובר בחוסה חסר ישע שעיתונאי משועמם חסר מצפון נטפל אליו? ראש יחידת החקירות של מדינת ישראל מתאבד בגלל שהוא מפחד מעיתונאי אחד? אם זה לא היה כל כך טראגי אולי היינו מתרגשים מן הכח האדיר שמייחסים לעיתונאי אחד, אבל לא עשו אף אחד מאיתנו באצבע.

יואב עושה את עבודתו נאמנה, אולי היחיד במדינה, לפחות בתחום. ידע כל מושחת שאולי יצליח להסתדר עם היועץ המשפטי, להתחכם ולסבן, לבחוש שקשוקה, לשחד ולתחמן. למצוא עורך דין כמו פישר ופרקליטה כמו דוד, אך מיואב יצחק לא יצליח להתחמק.

מה עשה יואב שלא כראוי? הוא עשה בדיוק את המצופה מכל עיתונאי: כשהיה לו מידע חשוב הוא פרסם. כשהמערכת גררה רגליים הוא ניסה להפעיל לחץ. לו היה נוהג אחרת היה מועל בתפקידו (כפי שלצערנו עושים חבריו האחרים למקצוע)... כך הגענו לאבסורד שבמדינה רקובה ומושחתת מן המסד ועד הטפחות, באים בטענות אל הצדיק היחידי בסדום העושה את עבודתו כראוי.

יהי זכרו של המתאבד ברוך, האובדן כואב, אך יש לזכור: סוף מושחת לתליה. כאשר העניים יעלו לשלטון ויקימו טריבונאל לאומי לפשעי האליטות ועוזריהן ייתכן שיערפו כאן ראשים... השחיתות הגיעה לנו עד כאן, הגיעו מי הביוב עד גועל נפש, מושחת שנתפס ורוצה מחילה, שיציע עצמו כעד מדינה. יפתח את הפה וינקה האורווה. תודה.

לסיום הערה קטנה: צריך לשנות את המנהג ולחקור גם פרשיות של נפטרים. זאת משתי סיבות חשובות: 1. חשוב לדעת את האמת. 2. אם איש ציבור ידע שאין מפלט מן הבושה והיא תרדוף אחריו ואחרי משפחתו גם אם יתאבד, ייתכן שהדבר יציל את חייו!!! המצב היום ממש מפתה להתאבד, שהרי עם מותו היוצרות מתהפכות, הוא הופך לצדיק ומשפחתו למאשימה הזכאית לפיצויים. מי שצפוי להטיל קלון על משפחתו יכול להקריב עצמו למענה. אסור לעודד אנשים להתאבד!