מצפון לישראל מתפתח אזור סחר חופשי שיכול להפוך לחלון הזדמנויות למשק הישראלי אולם משום מה מדינת ישראל ממעטת בחשיבותו וההזדמנות חומקת מבין ידיה.
בשנה החולפת הוקם אזור סחר חופשי יורו-אסיה, הכולל את רוסיה, בילרוסיה, קזחסטן וארמניה שמספר תושביו - כמחצית מ
האיחוד האירופי (EU). בהתחשב בפערי התפוקה הלאומית וברמת החיים, מדובר בשוק שערכו הכלכלי הינו כרבע מזה של האיחוד האירופי. עם זאת, מדובר בשוק גדול (שהיקפו דומה לשוק הגרמני) אשר צפוי להתרחב עוד יותר שכן בקרוב יצטרפו לגוש יורו-אסיה מדינות נוספות מברית המועצות לשעבר (CIS) כמו קירגיסטן טורקמניסטן ואחרות.
גיוון השווקים הכלכליים והידוק שיתוף הפעולה של ישראל עם מדינות גוש היורו אסיה תפתח חלון הזדמנויות עבור כלכלת ישראל שעשויה למצוא את עצמה בפתחו של משבר כלכלי נוכח התעצמות תנועת ה- BDS. מדינות הגוש יורו-אסיה מאופיינות כבעלות כושר יצור מקומי נמוך של מוצרים מתקדמים, דבר אשר יוצר דרישה הולכת וגוברת לייבוא סחורות ושירותים. מבחינת המשק הישראלי, אזור הסחר טומן פוטנציאל כלכלי גדול ובלתי מנוצל ליזמים, במיוחד לאור העלייה בתנועת החרם באיחוד הארופי נגד מוצרים מההתנחלויות ומישראל.
בנוסף, החברות בישראל, בניגוד לאמריקניות והאירופיות, יכולות לפעול באזור זה מבלי שמגבלות החרם הכלכלי נגד רוסיה יצרו את צעדיהן. עצם קיום החרם גורם לחברות בינלאומיות לצמצם את השקעותיהן באזור היורו אסיה ולבטח לא לקדם השקעות חדשות - מצב אשר מהווה יתרון משמעותי ביותר לחברות וליצואנים הישראלים.
יצואן ישראלי שמעוניין לבסס את עסקיו בגוש יורו-אסיה, צריך להישיר מבט למשל לעבר ארמניה שצורפה אליו לאחרונה. המדינה מונה כ-3 מיליון תושבים ומאופיינת כיציבה מבחינה פוליטית וכלכלית עם מדיניות של שוק חופשי, לצד כוח אדם מיומן, זול, זמין ודובר רוסית. יתרונות אלו מהווים הזדמנות בלתי רגילה להקמת מפעלים, מתקני אריזה ומערכות לוגיסטיות אשר ישרתו את גוש היורו אסיה. אומנם, מדובר על מדינה קטנה, ששטחה דומה לשטחה של מדינת ישראל, אולם בשל הדמיון בין המדינות בשורה של פרמטרים, אין מתאימה מישראל לסייע בהתפתחותה של המדינה שמהווה אי-של דמוקרטיה באזור ומשמשת שער לרוסיה, כל שכן לאחר כניסתו לתוקף של הסכם הסחר החופשי יורו-אסיה.
מעבר לכך, המדינה צמאה לידע ישראלי בקשת רחבה מאוד של תחומים כגון בענפי הפרמצבטיקה והמכשור הרפואי, היהלומים, ההייטק והאלקטרוניקה. בנוסף, המשק הארמני יקבל בזרועות פתוחות יזמים ומומחים ישראלים בתחומי אנרגיה ירוקה, מזון, מים, חקלאות תשתיות חקלאיות, משק החי הכולל פרות לחלב, כבשים, עיזים ועופות, בתחומי חממות הירקות והפרחים, ובתחום תשומות לנשירים. כמו-כן קיימות בארמניה הזדמנויות עסקיות משמעויות ביותר לישראלים בתחומי היהלומים, אותם ניתן לשווק מארמניה לרוסיה, תוך ניצול אזור הסחר החופשי וכן לחברות שנותנות שירותים לתעשיות ה-IT וההיי-טק.
בניגוד לשווקים רבים אחרים, החברות בישראל יכולות לפעול שם באופן חופשי בלא שהסכם העדפה יצר את צעדיהם ולצאת נשכרים מיצוא חופשי ממיסים ומרגולציה לרוסיה קזחסטאן ובלרוס.
אולם חרף היתרון המשמעותי שגלום בהסכם יורו אסיה על השלכותיו הכלכליות המרחיקות לכת מבחינת התעשיה הישראלית, הוא חמק במידה רבה מתחת "לראדאר" הציבורי והתקשורתי בישראל ולטעמי שלא בצדק. לפיכך, הוקמו לאחרונה לשכות מסחר הדדיות בין ישראל וארמניה, שמעניקות ליזמים מטרייה רחבה של תמיכה ושירותים. מהיכרותי האישית אני יכול לומר בבטחה כי היזמים הישראלים יתקבלו בארמניה בזרועות פתוחות.
העובדה כי אין לישראל יחסים דיפלומטיים עם כל מדינות הגוש הסובייטי, אינה רלוונטית או מקטינה את היקף הפוטנציאל והאפשרות לממשו. ישראלים שמעדיפים לסחור עם אירופה וארה"ב, מפספסים כאן הזדמנות עסקית משמעותית ביותר שטמונה בסחר עם גוש יורו-אסיה.
חיזוק הקשרים הכלכליים בין המדינות יגדילו את דריסת הרגל של חברות מאזור הסחר החופשי יורו -אסיה במשק הישראלי ויחזקו את האינטרס שלהן בישראל. בכך ישראל תרוויח חברה קבועה נוספת בזירה הבינלאומית אשר תתמוך בה ללא קשר להחלטותיה הפוליטיות. שיתוף הפעולה בין המדינות יפתח את המשק הישראלי בצורה משמעותית, יגדיל את הצמיחה ויוריד את יוקר המחיה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
