שקר הפרסומת והבל הרגולציה

אנחנו נמצאים בתקופה בה מחד יש שוק פתוח, מאידך יש רגולציה שאמורה לשמור עלינו מפני התנהגות חריגה של בעלי הרשתות בטלוויזיה, אבל זה לא עומד במבחן המציאות.

כאשר יש תוכניות שהן מאוד אטרקטיביות וצופים בהם רבים, משנים בעלי התחנות את ההתנהגות, הם נותנים פרסומות מעטות בתחילת התוכנית ולקראת הסוף הם כל שתי דקות מרביצים 10 עד 15 דקות פרסומת, דבר שמוציא את כל החשק לראות את הסוף.

לדוגמה, הייתה תוכנית בוס בהסוואה שלימדה אותנו שצריכה להיות תוכנית טלוויזיה על-מנת שהבוס יתוודע לעובדיו. זוהי תעודת עניות לבוסים האלה. אוקיי, הם כבר מצאו מישהו עם רקע מזיל דמעות ואז לקראת המפגש עם הבוס, מתחיל מסע יסורים של פרסומות שממאיס את הצפייה בתוכנית. אותו דבר מאסטר שף, מרוץ למיליון. כל התחנות נוהגות באותה דרך.

שיטה שניה, מאחר שכפי הנראה לתחנות יש מגבלת זמן של פרסומות(מהן הן חורגות חופשי), אז הן נותנות את הלוגו של התחנה, לדוגמה, ערוץ 2 ואז כאשר אתה חושב כי חוזרים לצפות בתוכנית, הם מרביצים עוד שורה של פרסומות.

שיטה נוספת היא חמש פרסומות וחזרנו וכשאתה סופר, יש יותר ושוב במשולב עם הלוגו הן נותנות יותר. שיטה נוספת היא ההבדל בין פרסומת לבין חסות, כאילו חסות אינה פרסומת.

אז היכן הרגולטורים, למה בכל תוכנית אין את מספר הטלפון או כתובת המייל להתקשר אליהם על חם ולהתריע ומה הם דרכי ההתקשרות עם הרגולציה להפסיק זאת ומעל זה מאחר שזה שוק חופשי ואם איני רוצה לראות את הפרסומות, מדוע לא יונהג מכשיר שמעביר את הפרסומות למסך אחר בזמן שאני אראה מה שאני רוצה או חניית ביניים כגון שירים או הופעה להעברת הזמן כפי שנהוג בגלי צה"ל כשהם מעבירים את החדשות בשמונה בערב.