בניין עיריית תל אביב, יום שלישי, ארבע אחרי הצהריים.
קבוצת צעירים מתקדמת בין הקומות האפורות תוך נגינה בחליל, גיטרות ודרבוקות, חלקם תולים שלטים קטנים בנייר דבק שקוף שיתקלף בקלות ולא ישאיר סימנים. תוף-מרים מגן ילדים, מפוחית אחת, קצת משרוקיות חורקות וצפצפות שנותרו מחגיגות יום העצמאות.
כל "מפגין" שני מצויד בכלי נשק מאיים - מצלמה, משקיע יותר בזווית הצילום האמנותית מאשר במחאה קולנית. סטודנטים מ"קמרה אובסקורה" שבית הספר שלהם עומד להסגר, מנסים להיאחז בתקווה האחרונה למשוך תשומת לב ולערב את העירייה, שבלי להניד עפעף מוכנה לראות את הגולל נסתם על בית הספר לקולנוע היחיד בשטח השיפוט המוניציפאלי שלה.
אז נכון ששריקת המשרוקיות נשמעה צורמנית במיוחד במסדרון הצר מול לשכת ראש העיר בקומה ה-12, והפלאשים סינוורו את פקידי העירייה שרצו להמשיך בעבודת-קודשם. וכאשר מול שורה של ילדים בסנדלים וגופיות נעמדה שורה של ענקים בבגדים אפורים, כמה מהם לבושים במעיל אופנוע שחור עם ריפודים, מגני ברכיים ומבט רצחני בעיניים, היה ברור לכולם שזה לא הולך להיגמר בהבטחת תמיכה למטה המאבק ולחיצת ידיים.
אבל המרחק בין הכוח שנדרש להרגעת הרוחות לבין פרץ האלימות בו התנפלו הרי-האדם האלו על קבוצת המפגינים, קורעים בגדים, מסובבים ידיים ומפליאים במכות ובעיטות, רחוק כרחוק תושבי גוש קטיף ממוכנות ליום ההינתקות.
"איפה הבושה?" זועקות המדבקות של מעריב, 'הלאה האלימות' לא איחרו בידיעות להתחיל בקמפיין משל עצמם. מדי יום מתפרסמות כתבות על מעשים איומים ונוראים שקורים כאן - ילדים במועדונים, מפגינים בצמתים, בעלים מכים נשים, פסיכופטים סתם רוצחים, ושארי-משפחה בוכים ברדיו ובטלוויזיה - מאיפה זה הגיע? איך הפכנו לכזה מקום? פעם זה לא היה ככה בישראל.
סמים ואלכוהול, אומרים המומחים. אין סמכות הורית, אין חינוך במוסדות, המשטרה היא לא הפתרון. בטח שלא, אבל אולי למשטרה יש חלק הרבה יותר גדול. אם אלו שממונים על אכיפת החוק והסדר הם הראשונים להגיב באלימות לא פרופורציונאלית לגודל האיום, להתנהג בגסות ובבהמיות, מה הפלא שהאלימות לא הולכת מכאן לשום מקום?
קבוצה של סטודנטים לאמנות, שמבקשים לאפשר לבית הספר שלהם להמשיך ולהכשיר אותם כקולנוענים, כצלמים, ככותבים, כאמנים. סטודנטים שהגיעו מכל הארץ לגור בתל אביב כדי להגשים חלום. לא בשביל כסף, לא בשביל תהילה, רק כי יש להם מה להגיד ו-מה לעשות? אותם מעניינת רק תרבות. מה צריך לקרות כדי שלמישהו יהיה אכפת? נראה שרק דם שנשפך מושך תשומת לב. אם כך הכל בסדר - עוד כמה הפגנות ומפגשים עם הגורילות של היס"מ וגם המאבק של "קמרה" יתפוס כותרות ראשיות.
