ואולי - יצהר תמורת בושהר?

כשעדיין קיוו שאובמה יילחם בפצצה האירנית, השמאל הציע לאמריקנים לדרוש תמורת חיסול הפצצה את חיסול ההתנחלויות. כך נולדה הסיסמה "בושהר תמורת יצהר". כעת, האמריקנים מציעים לנתניהו פיצוי בצורת כלי נשק משוכללים, ערובות ביטחון, תמרונים משותפים, ומה לא. מה לא? "יצהר תמורת בושהר", למשל. יש לומר לאמריקנים 'אם אתם מבקשים לחזק את ביטחוננו מול הפצצה האירנית שסללתם לה את הדרך, תנו לנשום קודם כל בירושלים וביהודה ושומרון. ביטחוננו מתחיל - שם!'. לדאבון הלב, ביבי מנצל את הסיפור האירני דווקא בכוון ההפוך, לפגיעה במפעל ההתנחלות.

נחום ברנע, ב'ידיעות אחרונות' מיום 31.7.15, הביא חדשה סנסציונית מדאיגה מן הבית היהודי. אני מצטט:

"במהלך המו"מ הקואליציוני הושגה הבנה חשאית...נתניהו הבהיר לשרי הבית היהודי שעד לחגים הוא לא מתחייב לקדם תכנון ושיווק של תוכניות בנייה ביהודה ושומרון. הלכה למעשה, הוא החליט על הקפאה לחצי שנה. הוא נימק.. באילוצים מדיניים - המאבק נגד ההסכם עם אירן והמאבק נגד הפלשתינים באו"ם. אנשי הבית היהודי אמרו שינסו לשכנע אותו, אבל השלימו עם רוע הגזירה. כאשר ראשי מועצות אזוריות מחו נגד ההקפאה, שרי הבית היהודי נאלמו דום; שתקו גם שרי האגף ההתנחלותי בליכוד."

עד כאן נחום ברנע.

מנהיגי הבית היהודי, בל ישלו נא את עצמם. אחרי שההליכים בוושינגטון יסתיימו והפצצה תהיה עובדה מוגמרת, נתניהו ימצא תירוץ אחר להצר את צעדי ההתנחלות, לבל תחצה אותו קו בלתי נראה, שאחריו "חזון שתי המדינות" לא יהיה עוד בר-ביצוע. החשש מפני צעדים פלשתינים באו'ם, למשל, אין לו סוף וכך גם תירוץ נוסף שהשמיע בישיבת סיעת הליכוד, כי "אינו רוצה לשחק לידי בית הדין בהאג". בית הדין הזה הוא קבוע, האם גם ההקפאה קבועה?

בכלל, ומבלי לחוות דעה בעניין האירני לגופו, שימו לב איך נתניהו פנה לקונגרס, פרלמנט של מדינה זרה, מעל לראשו של הנשיא, ואיך שידל אזרחים אמריקנים יהודים מעל 10,000 מרקעים ללחוץ על נבחריהם להצביע נגד הנשיא שלהם. מי כמוהו יודע את הרגישות היהודית לנקודת "הנאמנות הכפולה", שלא לספק חמרי תבערה לאנטישמים המאשימים את היהודים שנאמנותם האמיתית נתונה למדינת היהודים ולא למדינתם.

נתניהו סבור, שנוכח איומי השמדה כל השיקולים האחרים בטלים. אולי הוא צודק, אולם מתי ראיתם אותו נלחם כך, כארי, על נחלת אבותינו? כאן - להפך: הוא מנסה להשיג מרחב תמרון מול אובמה בעניין האירני על חשבון אחיזתנו בירושלים וביו"ש!.

אצלנו, האירועים רודפים זה את זה בקצב מטורף, ולמי יש ראש להקפאה? היו לה כמה ימי עדנה כשתפסה טרמפ על הריסת הבתים בבית אל, וגם זה עבר. אלא, שמרבית ה'אייטמים' בחדשות הם בני חלוף, בעוד עתידה של ההתנחלות גורלי להמשך קיומה של המדינה היהודית. לכן, אסור להרפות.

וויתורי נתניהו בתחום ההתנחלות הולכים ונעשים מסוכנים יותר. הוא ירד וחסם את העשייה בשורשיה, מאיסור על הבנייה הוא עבר לחסום את התכנון, ומה הפלא שלאירופים כבר הוגשה הצעה להחרים כל בנק בישראל שיש לו סניף ב"שטח כבוש", כולל ירושלים והגולן! מפני שזה מה שנתניהו משדר: שטח כבוש!.

יתר על כן, כל נסיגה, כביכול טקטית, של נתניהו הופכת לנורמה. מן היום שנתניהו נכנע ל'ברוגז' המבוים של סגן הנשיא האמריקני ביידן בגלל השלמת שלב כלשהו בתוכנית הבינוי של רמת שלמה בירושלים, לא היה עוד מעצור במדרון החלקלק. משלה את עצמו מי שחושב ש"אחרי החגים" ייפתח בפני ההתיישבות עידן חדש, ובינתיים אפשר להחשות ו"לחכות לגודו" שאף פעם לא יבוא. לפני זמן לא רב עוד טענו נגד מתפקדי הליכוד ביישובים שהם רק מנצלים את המפלגה, אבל לאמתו של דבר מצביעים למפלגות אחרות. היום נדמה כאלו המתנחלים נבלעו בתוך הליכוד ושכחו לשם מה הצטרפו.

הציבור אינו מודע כלל לממדי המצור שנתניהו הטיל על יהודה ושומרון. רק לרגל ההריסה בבית אל נתקיים אותו הדיון של ראשי המועצות וחברי סיעת הליכוד בכנסת, בו נתניהו הודה (אני מצטט):

"אנחנו לא יכולים לבנות עכשיו בבית אל או ביהודה ושומרון. יש לנו שיקולים אחרים", ובאותו המעמד התלונן ראש מועצת בית אל, שי אלון, כי "באזורים רבים ביו"ש נאלצים צעירים לעזוב מאחר שדיור - אין, אפילו לא קרוון אחד". וראש מועצת הר חברון, יוחאי דימרי, התלונן ששנה וחצי מעוכבות במועצתו 2,700 יחידות בגלל 'רגישות מדינית', ואפילו קווי המים והחשמל מעוכבים בגלל אותה 'הרגישות'.

רק לרגל הכוונה להרוס בית כנסת בגבעת זאב שמענו את ראש המועצה מתלונן מרה על 2000 יחידות לזוגות צעירים שנתניהו אינו מאפשר לבנות, וביישובים הגדולים המצב אינו טוב יותר - כל תוכניות הפיתוח מוקפאות. למשל: שני מכרזים גדולים למשרדים ולמסחר בעמנואל, מכרזים למלונאות, מסחר ומשרדים במעלה אדומים. מאז כינון הממשלה החדשה לא יצא מכרז אחד מעבר לקו הירוק. ראשי המועצות טוענים ששמעו מפי רה"מ במלים מפורשות: "אי-אפשר לפתח יותר את ההתיישבות. צריך לשמור על הקיים". מי שמתבטא כך, רואה כבר את הסוף לנגד עיניו, ובצדק העירו נציגי ההתיישבות: "ממשלה שלא בונה..מאבדת את זכות קיומה". דומה, שדרכיהם של נתניהו ומפעל ההתנחלות נפרדו, וכנראה לא ייפגשו עוד והזמן לנאמני א"י להפעיל את כוח הצבעתם בכנסת - הוא עכשיו!.