מכל הבלגן והרעש של פרשת הרפז מה יש לנו ביד?. יש לנו חשוד בזיוף, יש לנו שלושה עיתונאים בכירים שאחד מהם הפך לפוליטיקאי ואשר השתמשו המונית במסמך אשר המשטרה סוברת שהוא מזויף, אך כתב אישום על הזיוף לא מוגש. יש לנו רמטכ"ל (
יואב גלנט) שלא נכנס ללשכתו, וכעת הוא שר בכיר בממשלה, וחבר הקבינט המדיני ביטחוני (כמשקיף), ויש לנו עוד רמטכ"ל (
גבי אשכנזי) שנכנס לתפקידו בקול תרועה רמה, סיים את תפקידו במסכת מאוד ארוכה של טקסי ואירועי פרידה מתוקשרים, אך עם אקורד סיום צורם מאוד אשר מעיב וסביר שיעיב מאוד על עתידו הציבורי.
מחובתנו לדון אתו לכף חובה
ואם מעשיו של גבי אשכנזי אינם פליליים, כפי שכנראה צפוי היועץ המשפטי להחליט, האם עדיין תעיב כל הפרשה הזו על אפשרות ההצטרפות של אשכנזי לחיים הפוליטיים? ובכן זוהי החלטה של הציבור, ציבור הבוחרים, אם הציבור יפיח רוח גבית באפשרות שגבי יצטרף במקום ריאלי למפלגה כלשהי, הציבור ייתן לגיטימציה לכניסתו של אשכנזי לחיים הפוליטיים, ואף אם לא היה מתמנה לתפקיד רמטכ"ל או מנכ"ל משרד ממשלתי לאחר כזו פרשה הרי שלתפקיד ח"כ או שר אין לכאורה כל מניעה לבחירתו.
הנה דוגמה: היועץ המשפטי לממשלה סבר שיואב גלנט אינו ראוי להיות רמטכ"ל, הציבור סבר שהוא ראוי להיות שר, והנה גלנט הוא שר הבינוי והשיכון וגם חבר הקבינט המדיני ביטחוני (כמשקיף)
דוגמה נוספת: רבים בציבור חשבו שאריה דרעי אינו ראוי להיות שר בגלל עברו הפלילי, אני בטוח שעברו היה פוסל אותו מלהיות מנכ"ל משרד ממשלתי, אבל שר הוא יכול להיות, אם יש אנשים שיבחרו בו ובמפלגתו, ואם מפלגתו תצטרף לקואליציה, הוא יהיה שר ואפילו בית המשפט הגבוה לצדק שם על כך את חותמתו.
ולכן עתידו הפוליטי לחסד או לשבט של אשכנזי תלוי קודם כל בו ובהחלטתו, ולאחר מכן הוא תלוי בי, ובכל אחד ואחת מאיתנו, ולדעתי מחובתנו לדון אותו לכף חובה בעניין זה, אין זה ראוי לטעמי שגבי אשכנזי יקשט את מסדרונות החיים הציבוריים שלנו.
ומדוע?
האם היה זה גבי אשכנזי שסיכל את מועמדותו של גלנט לרמטכ"ל? או האם היו אלה הקרקעות עליהם השתלט גלנט?, האם היה פוטש או האם לא היה פוטש או אולי היה מעין פוטש?, ובכן התשובה לכל השאלות האלה איננה חשובה כלל, מה שחשוב הוא במה עסק גבי אשכנזי ובמה עסקה סביבתו בחודשים האחרונים לתפקודו כרמטכ"ל, וכיצד גויסה העיתונות או לפחות חלקים ניכרים ומאד משמעותיים ממנה, על מנת לתאר לאם העברייה קצין ומפקד העוסק במהות בעוד שהוא וסביבתו עסקו בשטויות.
החלילות הפוליטית של לפיד
גבי אשכנזי אינו בוגד, הוא לא אחראי למרד, אך הוא וסביבתו פעלו בחוסר שיקול דעת מאוד מאוד משמעותי, ולא מדובר במריבה עם השכנים על הזבל, וגם לא בעבירת תנועה, ואף לא בדיווח שגוי לחברת ביטוח, אלא במהות ובמוקד חוק יסוד הצבא, במוקד ובמהות הלכידות המחויבת בצבא ההגנה לישראל, במהות ומוקד מחויבותו של רמטכ"ל צה"ל לחיילים, למפקדים, למשפחותיהם ולציבור כולו - ועל חסר שיקול דעת כל כך קיצוני כנראה לא מעמידים למשפט פלילי, ומשכך מי שדן כאלה "נאשמים", זה הציבור והציבור בלבד.
קריאתו של
יאיר לפיד לגבי אשכנזי להצטרף אליו, יותר מאשר היא מצביעה על האטרקטיביות הפוליטית של גבי אשכנזי, היא מצביעה על החלילות הפוליטית של מפלגת לפיד, אכן שניהם ראויים זה לזה, שניהם ניצלו את הבמות הקודמות שניתנו להם על-מנת לקדם את עתידם הפוליטי, יאיר לפיד טיפס על עץ גבוה, בבחירות האחרונות איבד חצי גובה, ובבחירות הבאות יאבד להערכתי את
החצי השני, והאם גבי אשכנזי ישבור את הראש באותה מידה או אף במידה רבה יותר, זו שאלה לציבור, האם הציבור רואה את חוסר שיקול הדעת הענקי שאפף את אשכנזי באותם ימים או שמא הציבור עיוור לחלוטין, על כך הציבור יענה.
חקירות המשטרה תסתיימנה, והפרקליטות תסיים את דיוניה, מאוד סביר שרשויות החוק לא תוצאנה לציבור את הערמונים מן האש. ולכן האם גבי אשכנזי יהיה חבר כנסת או שר, זו איננה שאלה משפטית, זו שאלה ציבורית, מוסרית, אתית - וביתר פירוט השאלה היא האם הציבור הישראלי בגר, ולמד כבר להבחין בין מנהיגים העשירים בשיקול דעת, ובין אלה שהמצרך המבוקש הזה לא ביקר אצלם לאחרונה.