א. הרועץ

מישהו אצלנו - בתמיכת מועצת גדולי הבג"ץ - איבד את המילון, וחושב, שהיועץ המשפטי לממשלה הוא ראש הממשלה, ואין להמרות את פיו.

לא אתייחס כאן לאישיותו הרעועה של יהודה וינשטיין, אך הרועץ המשפטי לממשלה - גרוע ככל קודמיו בניסיונותיו להשתלט על המדינה, ולאכוף עליה את עקרונותיו - אינו מצליח להבין, שהוא רק פקיד ולא נבחר ציבור. ומצד שני מנסה להסיר מעל גבו חטוטרות, שצומחות עליו בשפע. בהתחלה - העובדת הזרה, שהעסיקה אשתו כביכול (המסכן אפילו לא ראה מי מנקה את ביתו); ועכשיו מסתבכת פרשת רונאל פישר, ובולעת את עלוב-הנפש לתוכה.

לעגלה קפץ היועץ המשפטי של הכנסת, שחוות-דעתו הפכה פתאום למחייבת - כאילו היא צו עליון, שאין בלתו. ללא כל קשר ליחסי לחוק ההסדרים הבעייתי, לא אופתע אם יהיה מי שיילך למועצת גדולי הבג"ץ, כדי להקנות לה מעמד כזה.

ב. התעמרות

בג"ץ החליט לבדוק עד כמה הציבור הישראלי יהיה מוכן לסבול את התעמרותו. שוב הוא פסל סעיף בחוק המסתננים, שבא להקל על תושבי דרום תל אביב, שאף שופט לא מתגורר בה; ולכן, חייהם מופקרים.

לדעתי, התגובה הציבורית מלמדת עד כמה טעו השופטים ביומרתם. מעמדו של בג"ץ מתערער מאז ימי הדיקטטורה השיפוטית של אהרן ברק. לכאורה, זה טוב, כיוון שבג"ץ כבר חרג מזמן ממתחם הסבירות של טעם טוב בהתערבותו הלא-מידתית בסדרי השלטון.

עם זאת, ראוי לזכור, בתי-משפט, שמאבדים את הלגיטימציה שלהם (גם במו-ידיהם), הם אסון לדמוקרטיה.

המסתננים הם עבריינים, ומקומם במעצר - עד שיגורשו מהארץ. איננו רוצים להיות כמו אירופה, המוצפת במסתננים, שמביאים אתם (גם לדרום תל אביב) אלימות ופשע. ישראל אינה ארצם, ואין לתת להם לעבוד, להסתובב בארץ ולהשתולל. כנראה, מעלו רשויות המדינה בתפקידיהן כשלא בדקו בקפידה כל אחד מהמסתננים, לבדוק האם יש ממש בטענה, שהוא פליט. אזי, לאחר הבדיקה, יש לגרש ביד רמה את כל המסתננים, ולא לתת להם להיאחז בארצנו, כדי שלא תאבד לנו (וקשה שלא להתרשם, שזו מטרת כמה מהארגונים, התומכים במסתננים).

ועוד הערה - החוק הישראלי קובע, שהסתננות (גם לא-חמושה) הנה מעשה פלילי. הגיע הזמן להחיות את האות המתה בספר החוקים, ולכלוא את המסתננים, עד שיגורשו, כדי שנוכל להיות עם חופשי בארצנו.

סיפורי המידתיות של בג"ץ לא עמדו מעולם במבחן, כשזה נגע לשופטים עצמם (עיינו בערך הנעל, שהושלכה על ביניש). הם טובים רק כלפי חלשים, כלפי מוחלשים וכלפי מי שהמדינה הפקירה בידי המסתננים.

ג. ההר יוליד עכבר

אם נכונים דיווחי התקשורת - בקרוב ייסגר תיק החקירה בעניין "פרשת הרפז" נגד הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, נגד אל"ם ארז וינר, עוזרו, ונגד תא"ל אבי בניהו, דובר צה"ל - כפי שנסגר התיק נגד אלוף אביחי מנדלבליט, גם כן מעורב בפרשה, שלא היה כמותה בארצנו.

היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין עומד, כנראה, להודיע, שסגר את התיק נגד השלושה בחשד שביצעו עבירות של הפרת אמונים, שיבוש מהלכי חקירה ומסירת מידע בלתי מוסמך. זאת, בניגוד להמלצת חוקרי המשטרה.

מלשכת וינשטיין נמסר, כי חוות-הדעת של פרקליטות מחוז תל אביב, שבחנה את המלצות המשטרה להעמיד לדין בפרשה את אשכנזי, את וינר ואת בניהו לא נמסרה עדיין לפרקליטות המדינה, והיועץ המשפטי טרם גיבש את עמדתו בנושא.

חוות-הדעת בפרשה מועברת כעת לפרקליטות המדינה. להוותנו, שי ניצן, פרקליט המדינה, יהיה הפוסק האחרון בפרשה זו. מעריכים, כי וינשטיין יפרסם החלטה בעניין לפני תום כהונתו, בינואר 2016.

כך, אחרי סחיבת רגליים ממושכת יוליד ההר עכבר, למרות חומרת ההתנהגות של אנשי הצבא בפרשה. נראה, כי הדבר מיועד ליישר את ההדורים בדרכו של אשכנזי אל הפוליטיקה הישראלית - מקומו הטבעי, לכאורה.

ד. זיכרון ושכחה

כותב לי המשורר יעקב ברזילי, שאני מפרסם את שיריו: "לא אחת נשאלתי מדוע אני שולח רק שיר אחד מדי חודש.

"התשובה פשוטה ומתפצלת: אינני נוהג להפריז, וגם מעדיף שהקורא יזכור שיר אחד, במקום לשכוח שניים או יותר, לו שלחתי".

ה. מרענן

ושוב - מתכון מרענן של סלט, שמציעות הדיאטניות של "דרך המלך" בבית-החולים מאיר בכפר-סבא:

גרדו גזר בפומפייה גסה.

הוסיפו מיץ מלימון אחד, שן שום קצוצה ושמן זית.

אפשר להוסיף פלפל אדום (גמבה), או עגבניות קצוצות ועלי סלרי, או פטרוזיליה, קצוצים.

ערבבו, תקנו תיבול, וקררו כמה דקות לפני הגשה.