שישי השחור בבורסה

הירידות החדות בבורסות העולם בסוף השבוע החולף הינן נגזרת של חוסר היציבות השורר כיום בכלכלת סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם (לאחר ארצות הברית). סין הינה מדינה של שילובים וניגודים: מחד-גיסא, מדינה צעירה יחסית שנוסדה בשנת 1,505 ומאידך-גיסא, מדינה בעלת היסטוריה של 9,000 שנים; מחד-גיסא, אומה המונהגת על-ידי המפלגה הקומוניסטית ומאידך-גיסא, מדינה המפתחת כלכלת שוק; מחד-גיסא, בעלת ערים מודרניות עם גורדי שחקים ומנגד, מאוכלסת באיכרים רבים המעבדים את שדותיהם בשיטות מסורתיות. בשטחה אוצרות טבע רבים, כדוגמת פחם, עופרת ברזל, גז טבעי, כספית, אלומיניום, אבץ, אורניום ועוד אשר סייעו לכלכלת במשך שנים רבות להתפתח ולצמוח בקצב גבוה במיוחד הנחשב למהיר ביותר בעולם.

במשך עשורים ארוכים שמרה סין על משק כלכלי מבודד וסגור בפני כלכלות העולם השונות. בעשורים אלו היה היקף הסחר שלה מצומצם ביותר, והיא נדחקה אל שולי מפת הסחר העולמי. אולם התייצבותה הכלכלית הורגשה לקראת סוף עשור השישים ותחילת עשור השבעים של המאה הקודמת וזאת רבות בזכות רפורמות כלכליות רחבות שהונהגו בה באותה התקופה וכללו צעדים כדוגמת ליברליזציה הדרגתית של מחירים, הקמת מערכת בנקאית מגוונת, ביזור תקציבים ומתן אוטונומיה ליזמות ציבורית. רפורמות אלו אפשרו את התפתחותו שוק המניות המקומי ואת צמיחתו של המגזר הפרטי ובזכותם סיימה סין את עידן בידודה הכלכלי והפכה למשק פתוח וליברלי, אשר התפתח כאמור ברבות הימים למשק כלכלי מודרני ומוביל בעולם.

מדיניות כלכלית מושכלת

תחילתו של המילניום החדש לא בישר כל שינוי במגמת הצמיחה הגבוהה של כלכלת סין, וגם בעשור הראשון של שנות האלפיים המשיכה הכלכלה המקומית לצמוח בקצב מרשים, אשר הלך וגבר מאז שנת 2000 (8.4%) ועד לשנת 2007 (14.2%). מאידך-גיסא, במקביל לעלייה מרשימה זו בקצב צמיחת התוצר גבר גם שיעור האבטלה במשק הסיני והגיע בשנת 2007 ל-4%. צמיחתה של סין באותה התקופה הייתה כה עוצמתית, עד כי לא זו בלבד כי משבר הדוט.קום שהתרחש בארצות הברית בשנים 2003-2001 לא הורגש כלל וכלל במדדי התוצר המקומי של אותן השנים, אלא נהפוך הוא, קצב צמיחת התוצר הלך וגבר בתקופת שנות המשבר (8.3%, 9.1% ו-10% בהתאמה). צמיחתה המהירה של כלכלת סין נמשכה ואף התגברה בתקופת הביניים בין שני המשברים העולמיים שהתרחשו באותו העשור: משבר הדוט.קום בשנת 2004 (10.1%) ומשבר הסאב-פריים בשנת 2007 (14.2%).

לפיכך, חרף עוצמתו הקיצונית של משבר הסאב-פריים, אשר זעזע את כלכלות העולם השונות, ניצבה כלכלת סין חסונה מולו. חוסנה של כלכלת סין הושג בזכות מדיניות כלכלית מושכלת, אשר גובשה ויושמה בשנים שקדמו למשבר העולמי וכללה מדיניות מוניטרית מצמצמת אשר באה לידי ביטוי בהעלאת הריבית במשק וקביעת יחס רזרבות שמרני בבנקים. כתוצאה ממדיניות זו הצליחה סין לשמור בשנים 2008-2009 על יציבות ברמת האבטלה הכוללת במשק (4%-4.3%) ועל קצב צמיחה גבוהה יחסית למדינות העולם (9.6% ו-9.2% בהתאמה). גם בתקופת משבר החובות שהחל מתפתח ביבשת אירופה בשנים 2012-2011, המשיכה הכלכלה הסינית להציג נתוני צמיחה מרשימים, אם כי קצב הצמיחה החל פוחת בהדרגה (9.3% ו-7.8% בהתאמה) עד כי נראה כי היה כי שנת 2012 מהווה שנה קריטית לכלכלה ולחברה הסינית, כשלראשונה זה שנים הציגה סימני האטה משמעותיים בדהרה הכלכלית של העשורים האחרונים. בשנה זו הפערים הכלכליים שנוצרו בחברה הסינית היו רחבים מתמיד ואף גלויים יותר משהיו בעבר, וכתוצאה מכך גרמו לתסיסה ולביקורת. המשטר הסיני מצדו הצהיר על מספר מטרות עיקריות בשנה זו והן: לשמור על היציבות הכלכלית-חברתית במדינה, לקדם מדיניות מוניטרית זהירה, לתכנן וליישם מדיניות פיסקלית פרואקטיבית שתכלול תוכנית תמריצים כספיים במטרה למנוע את התפשטות משבר החובות אל תוך גבולות המדינה וכן "לפוצץ" את בועת הנדל"ן שהחלה מתפתחת בסין וזאת על-ידי צעדים מתמשכים להורדת מחירי הדיור, הכוללים הגבלת רכישה של דירות והעלאת הריבית במשק.

משניכר כי שצעדים אלו לא עזרו ונתוני התוצר של סין המשיכו להראות מגמת האטה גם בשנים 2013-2015 החליט הממשל הסיני לבצע צעדים נוספים לעידוד הצמיחה כדוגמת הורדות ריבית, הקלה על מתן האשראי במערכת הבנקאית, רגולציה בבורסה ופיחות במטבע המקומי. אולם חרף צעדים אלו ניראה כי מגמת האטת הצמיחה בכלכלת סין עדין נמשכת ומאיימת על המשק הסיני בפרט ועל כלכלות העולם בכלל. חששות אלו הם העומדים בבסיס הירידות החדות בבורסות העולם בסוף השבוע החולף. מן ההיבט הישראלי ניתן לבחון את הדברים לחיוב ולשלילה. מחד-גיסא, בריחת המשקיעים מסין בפרט ומן הכלכלות המתפתחות בכלל יכולה להוות בשורה למשק הישראלי שעשוי להוות חלופה ריאלית עבור אותם המשקיעים . מאידך-גיסא, האטת הייצור בסין וירידת הביקושים עלולים לפגוע בהיקף הסחר של ישראל מול מדינה גדולה וחשובה זו . כך או כך, סביר להניח כי הממשל הסיני הדוגל בשלטון כלכלי מרכזי והתערבות ממשלתית בכוחות השוק החופשי, ימצא בהקדם את הדרכים למתן את הנסיגה בשווקים ולהאיץ את מגמת הצמיחה במשק הסיני.