משרד החינוך בשירות של ימין הזוי

שנת הלימודים תשע"ו בפתח. שנה שמחייבת חשבון נפש במשרד החינוך. מה קרה לנו, שבשנים האחרונות בעיר ענייה, בבירתה של ישראל, חלה נסיגה בזכאים לבחינות הבגרות, המספרים מדאיגים גם באופקים ובנתיבות, ישובי פריפריה ענייה. מנגד מסתמנת במספר הזכאים עליה בריכוזי אוכלוסייה מבוססת - שוהם וכוכב יאיר.

שנת תשע"ו בפתח, ולמרבה הצער, למרות קיצוצים לא מעטים, ממשיכה להיות מתוקצבת ומרופדת היטב מערכת מסועפת של תוכנית לימודית-נעה, שכל תרומתה להעלות על נס את חובת ההנצחה של שהותנו בשטחי יהודה ושומרון. תוכנית המורה במפורש, שהמצדדים בפתרון של שתי מדינות לשני העמים הם בחזקת עוכרי ישראל.

אחד התחומים, שלא נגרע ממנו אגורה, אלא זכה לתוספת תקציבית נדיבה, זה תחום ההסעות הלימודיות לחברון. גם השנה יפקדו אותנו תמונות כואבות של סיורים, כמו הסיור בחברון הנפתח בקריאת השיר של שאול ושרנחובסקי - "מִי אַתֶּם דָּמַי רוֹתְחִים בִּי? דְּמֵי דּוֹר הַמִּדְבַּר? כֵּן! דַּם כּוֹבְשֵׁי כְּנַעַן דָּמִי הוּא, קוֹלֵחַ וְאֵינוֹ נָח, שׁוּב קָרָא לִי הַשִּׁיר הָעַז, מַנְגִּינַת דָּם וָאֵש: עֲלֵה בָּהָר וּרְעַץ הַכַּר, כָּל מַה שֶׁתִּרְאוּ - רַשׁ"!

עם השורות מתוך השיר "מנגינה לי" של שאול טשרנחובקי, יפתחו גם השנה סיורי תלמידים, הבאים לסיור מורשת בעיר חברון, ההופכת ללא לגיטימית את מגוריה של אוכלוסייה ילידת העיר הזו.

על-רקע של רחובות ריקים, בהם נושבות רוחות רפאים, כי נמנע מאלפי תושביהם הערבים לחיות בבתיהם ברחובה הראשי של העיר, שומעים תלמידים בסיור, שזכה לשם סיורי מורשת - "כָּל מַה שֶׂתִּרְאוּ - רַשׁ!"

נראה, שמשרד החינוך זכה לתגבורת משמעותית בקדקוד, לכן גם בשנת תשע"ג נמשיך להתעקש לשנע תלמידים לסיורים בעיר האבות כשרחובות רפאים בעיר חברון יהוו תפאורה מתאימה וחינוכית לדברי מתנחל, שיקרא בפני תלמידי מערכת החינוך הישראלית מדרום, ממרכז וצפון את הפסוק המנווט דרך ומשמש מורה הלכה - "כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרוֹך כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתָתִיו" (יהושע א' 3)

משרד החינוך יוצר ערוץ תקשורת של תרבות ומורשת, בו הוא מעמיד במקום אויב כנעני את מה שהוא רואה האויב הערבי. למתנחל חמוש ברובה ניתנת כל הבמה ומתאפשר לו להקריא בפני תלמידים בסיור המורשת פסוק מספר דברים כ' 16 - "מֵעֲרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶה... לֹא תְּחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה".

על-רקע רחוב רפאים בלב חברון מתנחל גאה קורא בפני תלמידי מערכת החינוך - שמוצאים עצמם בסיור לימודי - "לֹא תְּחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה", כשנמנעת השמעת קולה של ישראל שוחרת שלום בפני התלמידים.

בסיורי המורשת של משרד החינוך פוגעים במורשת אבות. אל מול רחובות ריקים לא קראו בפני תלמידים פסוקים, המחייבים קליטת האחר ושיתופו בחברה. לא ניתנת במה לביטוי המחייב שוויון הגר ואהבה כלפיו (דברים י' 19, כ"ד 17).

בסיורים אין מקום גם לביטויי כמיהה לחרות האדם לשירים אחרים של שאול טשרנחובסקי, כמו - "נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת, לֹא מְכָרְתִיָּה לְעֵגֶל פַּז". אין מקום לביטויי כמיהה בשירתו לשאת רק שלום מלאום אל לאום תוך הכרה במאווייו של האחר. למרבה הצער, הבמה היא רק לרעיונות המתירים דמם של תושבים ערביים בני הארץ הזו.

מתן גיבוי לגישה בסיור לימודי מטעם משרד החינוך, שבבסיסו קיימת התעלמות מאנושיותם של עמי כנען ודמוניזציה מוחלטת שלהם, תוך העתקת הגישה כלפי בן הארץ הזו החי כיום בחברון. זו לא עשייה חינוכית, זו נתינת יד למעשה פשע בלתי נסלח. זה מעשה טבח בנשמות של ילדי ישראל.