ה-issue והאיש

במחלוקת הגוברת סביב מינויו של גל הירש למפכ"ל המשטרה, יש להבחין בין המישור העקרוני לבין המישור הנקודתי. בין הצורך להביא אדם מבחוץ לתפקיד לבין השאלה האם הירש הוא האדם המתאים. במילים אחרות: בין ה-issue לבין האיש.

כל מי שעיניו בראשו והוא איננו איש משטרה בעבר או בהווה, אמור להבין מדוע המפכ"ל החדש חייב לבוא מחוץ לשורות המשטרה. הגוף הזה כל כך מסואב, כל כך רדוף פרשיות, כל כך מרובה מחדלים, כל כך לא אמין - עד שאפילו האדם הטוב ביותר מתוך שורותיו לא יוכל להתמודד עם כל אלו. בלתי אפשרי לנקות ארגון מן היסוד - וזה מה שהמשטרה צריכה - כאשר המנקה גדל בו. יש לו חברים, יש לו מחויבויות, יש לו תפישת עולם - וכל אלו מפריעים כאשר דרושה טלטלה עזה.

אכן, מדובר בגוף מקצועי שהעומד בראשו צריך להבין מה קורה בו. אבל אין זה אומר שהמפכ"ל צריך לדעת כל טכניקת חקירה, להכיר את היכולת של כל יחידה ולהבין מתי בדיוק חיפוש הופך לבלתי חוקי. הוא צריך קודם כל ומעל לכל ואחרי הכל להיות מנהיג, מנהל ומפקד. בדיוק כמו שבמגזר העסקי אפשר למנות למנכ"ל גם מישהו מחוץ לחברה ואפילו מחוץ לענף. ניהול הוא ניהול, מנהיגות היא מנהיגות, ובמקרה של המשטרה - פיקוד הוא פיקוד. את השאר אפשר ללמוד, ובעיקר - להאציל לשוטרים המקצועיים.

כדי לנהל את היום-יום של המשטרה, צריך המפכ"ל החיצוני צוות טוב ומנוסה מבפנים שיעבוד לידו. זוהי בדיוק ההזדמנות של הניצבים המתוסכלים להראות כל מה שהם יודעים, לקבל סמכויות שלא היו להם בעבר, ולהוכיח שהשירות והמדינה חשובים להם יותר מאשר האגו והקריירה. בסגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל יש כאלו, אפילו באוגוסט 2015.

כאמור, שאלה נפרדת היא האם הירש הוא הבחירה הנכונה. צודקים אלו הטוענים, שאין לו שום ניסיון בניהול ארגון הדומה במשהו למשטרה. אוגדה בצה"ל אינה מתקרבת למשטרה - לא בגודל ולא במורכבות. לכן, מוטב היה אילו בנימין נתניהו וגלעד ארדן היו מוצאים אלוף במילואים, שפיקד הן על כוחות גדולים בשטח והן על אגף מטה. הבעיה היא, שכל מי שקיבל פנייה - דחה אותה. שאלה נפרדת היא, האם היה זה משום שהאלופים במילואים חושבים שהמפכ"ל צריך להיות שוטר, או בגלל המצב העגום של המשטרה; יש לי תחושה, שהתשובה השנייה היא הנכונה.

מכל מקום, הירש כנראה היה הקצין הבכיר ביותר שאמר "כן". בשקלול שבין יכולותיו ומגרעותיו של הירש לבין צרכיה של המשטרה, נראה שנכון היה לבחור בו, אפילו כברירת מחדל. אבל אם מועמדותו של הירש תפול מסיבה כלשהי, אסור לנתניהו וארדן לוותר על העיקרון. הם חייבים למצוא מועמד מתאים אחר מחוץ לשורות המשטרה, ולא רק משום שוויתור שלהם כעת יהיה בבחינת כניעה לאיומים וללחצים פסולים, אלא גם ובעיקר משום שזה הצורך החיוני של המשטרה והמדינה.