בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בקדמי המשפט שומעים שופטים שצועקים על הצדדים להתפשר ובכך חורגים מסמכותם
מיצג שווא, שימוש לרעה בסמכות והתנייה על חקיקה קוגנטית, הינן רק חלק מהבעיות בהליך הרווח על-פיו "הכל גשיר". בתום שביעות הרצון הכללית מפתרון סכסוכים רבים בהפנייתם לגישור, הורדת העומס מהמערכת ופתרון סכסוך שלא באמצעות מנצח ומנוצח - אפשר וצריך לחדד את האספקטים הבעייתים יותר בהליך, אלו שנהירים לנו, עורכי הדין, אך אינם נהירים מספיק ללקוחות כלל ועיקר. המדובר בהליך "קדם המשפט". קוראים לו גם "דיון מוקדם", "קדם דיון" ועוד כהנה וכהנה שמות, כולם בראשי תיבות באופן בו הצדדים לא מבינים עד הסוף את משמעותו, ואף אם כן - הרי הם מוצאים את עצמם בבית משפט לכל דבר, יושבים בפני שופט בגלימה ועל כס השיפוט, שומעים כביכול את "חוות דעתו" על התיק. אף אחד לא טורח להגיד להם, בשום שלב, שלא מדובר בחוות דעת משפטית, בשופט שאינו יושב "בדין" כמשמעותו המלאה, אלא לעיתים אף ברשם, שמנסה, בסך הכל, למצוא אמצע אנושי בין כתב התביעה לכתב ההגנה, ואל עבר נקודה ערטילאית זו הוא מכוון ומפעיל לחצים, אף אם אותה נקודה הינו במוחו בלבד, כנקודה אבסטרקטית "יפה" של פישור שאינה מעוגנת בכל דין. אף אחד לא מגלה להם כי בסך הכל מדובר בניסיון להגיע לפשרה בעיקר מתוך רצון להוריד עוד תיק מסטטיסטיקת בית המשפט. במסגרת הזו, שומעים הצדדים, לא אחת, שופטים שחורגים מסמכותם. משפטים כמו "אתה עלול לשאת בהוצאות משפט", לעבר צד שלא רוצה להתפשר אך הדין עימו, הינו הפעלה של כוח שלא בסמכות. שופט בית הדין לעבודה שאומר: "הנה, היום הם מוכנים לקבל אותך לעבודה", בתום שלוש שנים בהם נותקו יחסי עובד-מעסיק וכלחץ על צד לסגת מתביעתו, הינה התניה על זכויות קוגנטיות שבחוק, תוך יצירת סכסוך בין הלקוח לבין עורך הדין. לפתע נדמה ללקוח, הדיוט בדינים, שעורך דינו השיא לו עצות שווא. שיחה עם הצדדים לבדם, בלא עורכי הדין, אף הם ניצול לרעה של כוח, שכן צד זכאי לדעת את זכותו המשפטית המלאה, וזו לא מוסברת לו על ידי השופט שנבחן, לא אחת, בכמות התיקים שהוא "מחסל". מטבע הדברים, הלחץ מופעל על התובע, ולא על הנתבע. יש ושופטים ממש צועקים על הצדדים להתפשר, אולם התובע המסכן אינו יודע שמדובר בטכניקה בלבד, כמוה לומדים בכל קורס גישור. מבחינתו, "השופט אמר", ומשכך, יש להיענות לו. אם עורך דינו יתווכח עם השופט, הלקוח יקבל את הרושם המוטעה כי "השופט נגדו". כבר קרה שלקוח החליף ייצוג משפטי לאחר קדם משפט מהסוג הזה, בעוד עורך הדין אך עשה את המוטל עליו לעשות - עמידה על זכותו של הלקוח, תוך ידיעה כי בתום הליך הוכחות ישיג זה הרבה יותר. ואולם, הלקוח פירש את דברי השופט כנזיפה בעורך הדין על שכביכול ביצע טעות משפטית גסה. אף המנדט שלעיתים נותנים צדדים לבית המשפט לפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, הינו מנדט חסר. לשון הסעיף מאפשרת לבית המשפט לפסוק לדין או לפשרה - ועל הצדדים להסמיך מראש את השופט כיצד לנהוג. נכון, פסקי הדין לפי הסעיף הנ"ל אינם מנומקים, אולם השופט צריך להבהיר מראש באיזה מהאופציות - לדין או לפשרה - הוא בוחר. במצב האופטימלי, דיון קדם משפט צריך להיפתח במילים: "לא אהיה השופט בתיק שלכם, אלא הנני שופט קדם בלבד, הדברים שאומר הינם ניסיון לפשר ביניכם, כמגשר לכל דבר, בלא קשר לנקודת המבט המשפטית. אתם רשאים שלא לעשות כן". המהפכה הגישורית, על פיה "הכל גשיר", נכונה, אולם הצדדים צריכים ללכת לקראתה במודע. הם צריכים לשקלל לתוך שיקוליהם סיכון מול סיכוי, כסף עכשיו או כסף בעוד שנתיים, סיכוי משפטי מול סיכוי פסיכולוגי, טיב עורכי הדין ועוד. שופטים כמגשרים חוטאים לעיתים למהות פישורית זו, כל עוד לא יציגו את עצמם ואת ההליך בשמו האמיתי - גישור ולא קדם משפט.
|
|
המאמר התפרסם במקור במגזין הפרקליטים (www.praklitim.com) - מגזין ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין
|
|
תאריך:
|
08/06/2005
|
|
|
עודכן:
|
08/06/2005
|
|
עו"ד עמית גורביץ'
|
|
דרישה לאשר לאלתר תוספת תגמול ייחודית ל-20 קציני המעבדה הניידת של המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, הונחה לפני כשלושה חודשים על שולחנם של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, מבקר המדינה היוצא אליעזר גולדברג ושר המשטרה, גדעון עזרא.
|
|
|
מאמר זה מתאר את מדיניות החוץ האמריקנית הנוכחית - כפי שהתפתחה מימי רייגן ויושמה בקווים רייגניסטים בולטים בתקופת ממשל בוש הנוכחי - דווקא כפיתוח תנגודת (אנטיתזה) למדיניותו של האיש שנחשב לאדריכל הגדול של המדיניות האמריקנית בתקופת ממשל ניקסון: ד"ר הנרי קיסינג'ר - מפשיר המלחמה הקרה, אבי מדיניות הדטנט וגישת הרב-קוטביות במערכת הבין לאומית (כתחליף לבי-פולריות של תקופת המלחמה הקרה), ומציב הגישה המערכתית של מאזן כוחות ביחס למערכת הבין לאומית. וכללית, אדם שהעלה על נס את מיתון השימוש בכוח, ויתור על הניסיון להשגת עליונות והכרעה, ואת הדטנט ושיתוף הפעולה עם בריה"מ.
|
|
|
לאחרונה שומעים הרבה מאנשי רוח כי אין טעם למאבק כוחני נגד ההינתקות. ילדותי לחשוב - כך הם מסבירים ביישוב דעת של זקנים - כי המיעוט יוכל לאלץ המונים להסכים ולהתרצות שדברים יקרו אחרת מרצונם, ואפילו לו יצוייר שהרבים יכנעו לעקשנותו של המיעוט, הרי אין בתוצאה הזאת שום חן וטעם טוב, ושום יתרון, ולטווח ארוך נזקה גדול מתועלתה. לכן, הדרך הנכונה היא הדרך הארוכה, דרך השכנוע וההסברה, אשר ירוממו את הנפשות אל חזון גדול, עד שמרצון ובשמחה יבוא השינוי הפנימי בעם.
|
|
|
במשך כל הדורות היו יהודים שהקפידו יותר על שמירת המצוות והיו שהקפידו פחות. היו שהחמירו והיו שהקלו. היו שחטאו אפילו חטאים חמורים, ובכל-זאת לא הוצאו מכלל-ישראל, שכן "ישראל אף-על-פי שחטא, ישראל הוא". אולם היה קו אדום ברור וחד-משמעי - יהודי אינו מתחתן עם לא-יהודי. אם קרה מקרה כזה, הוא נתפס כאסון נורא, כחציית הגבול.
|
|
|
חג השבועות מאופיין בלבוש לבן וחגיגי, חגיגות קציר, טקסי הבאת ביכורים, ערבי שירה, ואפיית מאפים ועוגות גבינה...
|
|
|
|