בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרשת מקרא ביכורים מלמדת אותנו בדיעבד מה היה כוחה של צעקת בני ישראל אל ה' מתוך שעבוד מצרים. את הלקח הזה צריך ללמוד כל מנהיג
לעיתים אנו לא מודעים עד כמה חיוך ברגע הנכון יכול לשנות, מה רב כוחה של מילה טובה קטנה ועד כמה צעקה עשויה לחולל שינוי. הדברים הקטנים הללו, שברגע התרחשותם נראו שוליים, מתגלים לאחר זמן כמחוללי מציאות. דוגמה לכך יש בפרשת השבוע הפותחת במצוות הביכורים. כל אדם מישראל מחויב להביא את ביכורי פירותיו לבית המקדש וכך להעניק משמעות רחבה ועמוקה להצלחתו הכלכלית. מעבר להעלאת הפירות למקדש, ישנה חובה גם לומר טקסט המכונה "מקרא ביכורים", המורכב מחמישה פסוקים המגוללים את סיפור הירידה למצרים, היציאה משם והכניסה לארץ. בליל הסדר, בו אנו מצווים להרבות ולספר ביציאת מצרים, מהווה מקרא הביכורים חוט השדרה של ההגדה. הדבר לכאורה תמוה, שהרי הסיפור מופיע בצורה מפורטת בהרבה בספר שמות. הבחירה במקרא ביכורים נובעת מכך שבספר שמות התורה מנסחת את סיפור יציאת מצרים מנקודת מבט של מי שחי בזמן השעבוד במצרים, בעוד מקרא ביכורים מביא את הסיפור מנקודת מבט של מי שחי בארץ ומפרספקטיבה אחרת לגמרי. הפסוק הראשון של מקרא ביכורים מתאר את הירידה למצרים, הפסוק השני מתאר את השעבוד והעינוי של מצרים את ישראל, הפסוק השלישי מתאר את הצעקה של עם ישראל לקב"ה, הפסוק הרביעי מתאר את יציאת מצרים והפסוק החמישי את הכניסה לארץ וירושתה. כשמשווים את המקום של כל חלק מהסיפור בפסוקים הללו, לעומת המקום לו הוא זכה בספר שמות, אי-אפשר שלא לשים לב לפרופורציות השונות שמקבלים חלקי הסיפור השונים. בספר שמות עיקר הסיפור הוא על עשר המכות, על המורא הגדול, האותות והמופתים. במקרא ביכורים רכיב זה מתומצת לפסוק אחד. לעומת זאת, הצעקה של בני ישראל שבספר שמות מקבלת מקום קטן מאוד, שני פסוקים בלבד, מקבלת במקרא ביכורים פסוק שלם כמו כל מרכיב אחר בסיפור. מסתבר שזעקה קטנה זו, שבהווה נתפסה כשולית וחסרת משמעות, היא זו ששינתה בפועל את פני ההיסטוריה של עם ישראל. מיד אחרי זעקתם של ישראל מופיע סיפור התגלותו של הקב"ה למשה בסנה, שהוא הצעד הראשון בתהליך של יציאת ישראל ממצרים. יש הבדל נוסף ביחס לצעקתם של בני ישראל המתוארת במקרא ביכורים למתואר בספר שמות. במקרא ביכורים נאמר "ונצעק אל ה' אלקי אבותינו וישמע ה' את קולנו" (דברים כ"ו, ו'). הצעקה מופנית אל הקב"ה, בעוד שבספר שמות כתוב: "ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלקים מן העבדה" (שמות ב', כ"ג). לא כתוב כאן שבני ישראל צועקים אל ה', אלא כתוב שזעקתם ואנחתם הכללית עלתה אל ה'. מסתבר שמצבם של בני ישראל לא אפשר להם פנייה מסודרת ומודעת אל הקב"ה. מותו של מלך מצרים העניק להם יום חופש לאחר שנים של עבדות יומיומית. ההפוגה הקטנה אפשרה התייחסות שלהם לעצמם ולמצבם, מה שהביא אותם להיאנח ולזעוק. באופן גלוי זעקתם הייתה לא יותר מביטוי לתסכול ולחוסר תקווה. אולם הקב"ה ראה שבעומק ליבם האנחה והזעקה הללו מופנות אליו. לאחר זמן, בפרספקטיבה, גם עם ישראל הבין שהזעקה הייתה מופנית לקב"ה, ולכן במקרא ביכורים התיאור הוא "ונצעק אל ה' אלקי אבותינו". מסתבר שאפילו צעקה לא מסודרת ומודעת, יכולה לשנות את פני ההיסטוריה. כשם שזעקת בני ישראל עלתה את הקב"ה והוא שמע בה יותר ממה שעם ישראל השמיע בה במודע, כך ראוי לכל מנהיג לקלוט את צעקותיהם של אלו שבעקבות סבלם לא מסוגלים לבטא באופן ברור ומודע את מצוקתם ולהיענות להם.
|
|
המאמר מובא באדיבות ארגון צהר.
|
|
|
הכותב הוא יו"ר עמית בארגון רבני צהר.
|
|
תאריך:
|
04/09/2015
|
|
|
עודכן:
|
06/09/2015
|
|
הרב צחי להמן
|
|
משפט רומאי עתיק קובע, כי "הרוצה בשלום יכון למלחמה". הווה אומר: מותר לפחד ממלחמה, אבל לברוח ממנה, תוך מחשבה שכך היא לא תתפוס אותך לעולם - זוהי מחשבה טיפשית שהמחיר עליה יהיה גבוה. אין זה מפתיע שבתחילת הפרשה שלנו התורה מכינה את עם ישראל לכך שיהיו להם מלחמות ואף מצפים מהם להתכונן אליהן.
|
|
|
"כי יימצא חלל באדמה... לא נודע מי הכהו" (דברים כ"א, א'). הפרשה מתארת את מצוות עגלה ערופה, שבאה במקום בו נמצא הרוג אך לא נמצא הרוצח. נראה שתכליתו של המעמד להצביע על אחריותם העקיפה של מנהיגי העיר למה שהתרחש בעיר ובסביבותיה. "הזקנים" הם הגורם המרכזי שלוקח חלק בפרשה. תחילה זקני סנהדרין הגדולה, שמודדים וקובעים איזו עיר היא הקרובה ביותר אל החלל. לאחר שנקבעה העיר משתתפים במעמד כל זקני העיר, כלומר: כל שכבת ההנהגה של העיר.
|
|
|
לא פעם אנו שומעים על מנהיג שנותן הוראות שכל בר-דעת מבין שהן הוראות פסולות בעליל. לעיתים, זה יכול להיות מנהיג אזרחי. לעיתים, זו יכולה להיות פקודה צבאית (כגון: פגיעה באזרחים חסרי ישע ללא כל סיבה הנראית לעין), ולעיתים זו יכולה להיות הוראה הניתנת מסמכות דתית וגם היא נראית בעליל כבלתי אפשרית ובלתי סבירה (כמו: רב מקובל שידרוש מאשת איש להישמע לו בניגוד לדיני התורה). בכל אלו ודומיהם מצווה אותנו התורה שלא להתחשב במעלתו של האיש ואף לא באותות ובמופתים שיתן, "כי מנסה ה' אלקיכם אתכם, לדעת הישכם אוהבים את ה' אלקיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם".
|
|
|
פרשתנו, פרשת ואתחנן, היא המשכה הישיר של פרשת דברים. משה משמיע נאום ארוך ומדגיש בו את לקחי העבר, תוך שהוא מזהיר את בני ישראל לבל ישכחו את הברית אשר כרת ה' איתנו בהר סיני. פעם אחר פעם, הוא מזכיר את התגלות ה' בהר סיני ואת החובה לקיים את מצוות ה'. הוא אף מונה מחדש את עשרת הדיברות, וזהו עיקר תוכנה של פרשתנו.
|
|
|
איך מעבירים ביקורת? כיצד לומר תוכחה? עניין מורכב זה מצוי בכל מעגלי החיים שלנו - הורים וילדים, בני זוג ועבודה. דומני שנוכל למצוא מספר תובנות משמעותיות בהקשר של תוכחה וביקורת בפרשת השבוע - פרשת דברים.
|
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|