מתי הממשלה תדע לנהל?

נושא המנהיגות נחקר ונלמד שנים ואנו עוסקים בו בכל תחום בחיינו. הציבור מחפש מנהיג פוליטיראוי לפני הבחירות,חברה עסקית מחפשת את המנכ"ל המוכשר שיוביל אותה. כהורים אנו מחפשים את מנהלבית הספר והמורים שינהיגו את הילדים להצלחות ואת עצמנו לכאלו שצריכים לתת דוגמה אישית טובה לילדינו. עולם המנהיגות עשיר במונחים של מה נדרש להיות מנהיג: כריזמה, ערכים מוסריים, השפעה, חזון ועוד. על דבר אחד מדברים פחות בתחום המנהיגות והרבה יותר בתחום הניהול והוא - ניהול המשברים. ניהול משברים הוא הפונקציה המנחה כיצד משתלטים על משבר, מצמצמים נזקופגיעה בשמו הטוב של הארגון, תוך גריפת יתרונות מהמצב.

ניהול משברים מקצועי כולל: איתור והערכת חולשות הארגון, מניעת התרחשות המשבר, מניעה מחולשות להתפרץ ללא שליטה, תכנון לקראת ניהול המשבר וניהול המשבר עצמו. כשמסתכלים על המציאות בישראל בקיץ 2015 רואים את המשבר כגורם כמעט קבוע. משבר בתחום הדיור ועליית מחירי הנדל"ן, מתווה הגז שנדחה ונדחה עד קיומו מוטל בספק. תקציב המדינה וחוק ההסדרים שספק אם יעברו כמתוכנן. משברים נוספים לא כלכליים בולטים בזירה המדינית מול ארה"ב, משברים בזירה הפנימית מול הפלשתינים וערביי ישראל, שיטת הבחירות בה משברים קואליציונים הם רק ענין של זמן.

השיקול הכלכלי צריך להיות המכריע

ניהול משברים מפורסם בעולם הפוליטי מוזכר באופן טיפולו של הנשיאקנדי במשבר הטילים בקובה בתחילת שנות ה-60. משבר זה לדעת חוקרים בתחום, הביא את העולם לסיפהשלמלחמת עולם שלישית,כאשר ברית המועצה הציבה טילים בליסטיים בקובה עם אפשרות לראשי חץגרעיניים שטווח פגיעתם סיכן את ארצות הברית. בניגוד למשברים קודמים התייעץ קנדי יותר זמן ועם יותר אנשים מחוץ לממסד הצבאי, פתח את הדיונים לאווירה בלתי פורמלית ורגועה. האופן בו ביצע קנדי סיעור מוחות עם מגוון משתתפים ודעות הביא לבחירת אופציה של הטלת סגר צבאי על קובה. אופציה זו הייתה איזון נכון בין שמירה על מעמד השל ארצות הברית אך גם לא היה בה מהלך התקפי כלפי הרוסים. בכך בעצם נימנעה כנראה מלחמת עולם שלישית. תוכנית הייצוב הכלכלית שהונהגה במשק בממשלת האחדות הלאומית (פרס ושמיר 1985) הינה דוגמה נוספת לניהול נכון של משבר, בה חברו הן הממשלה, בנק ישראל וההסתדרות למהלך כולל מתואם ומשותף של צימצום בגרעון הממשלתי. הצלחתה המקרו כלכלית של תוכנית זו הייתה - הורדה דרסטית ברמת האינפלציה שהגיעה לקצב של מאות אחוזים.

כשחוזרים למציאות בישראל 2015 נשאלת השאלה כמה מהמנהיגים הפוליטיים שלנו יודעים לצפות משברים, למנוע אותם ואם אנו נמצאים כבר בתוכם כיצד לנהל אותם. יש משברים שנראים פתירים יותר כמו משבר הדיור, לפחות בטווח הארוך - ע"י הגדלת ושיווק היצע הקרקעות תוך קרטריונים ברורים לזכאים לדירות ראשונות והקלות מיסוי רלוונטיות שיפעלו על צד הביקוש. סוגיה נוספת היא מחירם הכלכלי של המשברים. לדוגמה האם ההעברה (מבלי להיכנס לצידקתה או לא) בימי אלה של 600 מיליון שקל למיגזר הערבי על-מנת לאפשר פתיחת שנת הלימודים אצלם לאחר איומם בשביתה, אינה חלק מ"פיצוי" על משבר אמון שהתחזק בין מדינת ישראל וראש הממשלה לבינם בבחירות האחרונות.

בתקופה הכאוטית בה אנו חייםברור כי כישורי מניעתמשברים ובעיות כלכליות, ניהולם והפקת יתרונותהםדברמרכזי במנהיגות אפקטיבית. במצב הקיים בכלכלה נראה שניהול המשברים אינו במיטבו. משברים לא נימנעים ולא מנוהלים ולפעמים אפילו נוצרים כתוצאה מהתנהלות כושלת של הממשלה. במישור הכלכלי הנתונים הכלכליים צריכים להיות השיקול המרכזי היחידי בקבלת החלטות. לא כך נוהגת הממשלה בחלק מהבעיות.