מה עוד דרוש כדי להעיר את השמאל?

מראה עצומת ממדים הועמדה אמש מול השמאל הישראלי. ובצדק. נוכח הצדקנות המדינית והחברתית, גילה ד"ר ג'מאל זחאלקה מה חושבים ערביי הארץ על השמאל הישראלי. ואכן, אם כדברי השמאל אנחנו גזלנים בלב ארצנו, במקום שהוא ערש היותנו לעם - זחאלקה צודק ואז אנחנו, חלילה, גזלנים בכל הארץ. אין צדק לחצאין. אחרי מאות שנות גלות שבנו הביתה לציון, וציון היא ירושלים וגב ההר, ארץ התנ"ך והנביאים. מישור החוף היה עדיין באותה תקופה פלשת. היושב במישור החוף ומכנה את חלוצי ההר "גזלנים" - מקבל את טענת זחאלקה: "ליסטים אתם, שכבשתם את מולדתנו". אבל מי שכבש את הארץ היה דווקא האיסלאם במאה השביעית, שדחק את תושביה היהודים בתהליך ארוך להתאסלם או לגלות. את השיטה של בניית קיבוצים על חורבות יישובים ערביים, למדו היהודים מהכובשים המוסלמים, שבנו את בית יראתם על חורבות המקום הקדוש ביותר לעם היהודי והיום טוענים שלא היה שם מקדש. מול שיח הזכויות השקרי שערביי האזור פיתחו לדרגת אמנות - והשמאל הישראלי קיבל כמעט אחת לאחת - הוצב בעיקר "שיח ביטכשחוני". רק שיגידו כן ל"הסדר מדיני" ושלום על ישראל. והם תמיד אמרו לא. משום שאם התפיסה היא שערביי האזור צודקים - גם הטרור שלהם צודק, ורוצחיהם מקבלים זמן שידור כלוחמי חופש, וחיילים "שוברים שתיקה" בעולם על קשיי ההתיישבות בארץ חמדת, המכונים בפיהם "כיבוש".

במשך שנים השתמש השמאל בערביי הארץ כתירוץ להפגנת עליונותו המוסרית כלפי הימין. כך יכלו להסתובב בעולם ולקבל פרסים, כי זה "הם" שלא רוצים שלום - הימין, הדתיים, המתנחלים; אבל "אנחנו" "הומניים" ומכירים בצדק הערבי. בשם הערכים הללו השמאל מוכן אפילו לוותר על ירושלים העתיקה. "עמישראל", "מנשקי קברים" ו"מקדשי אדמה" - כונו חלוצי ההתיישבות מעבר לקו הירוק ששָכַן רק בדמיונם של הישראלים, משום שהערבים מעולם לא קיבלו אותו. הקו הירוק שהם מכירים צבוע בטורקיז של ים. האירוניה היא שהתנגדות הח"כים הערבים למתווה הגז לא נובעת בהכרח מהרעיונות הכלכליים האסוניים של שפיר, יחימוביץ' וחבריהן לתקשורת. מבחינתם, שדות הגז אינם שייכים לישראל אלא לאומה הערבית המעטירה, היושבת פה מאז בריאת העולם, ושמפלגת העבודה "גירשה" ו"נישלה" את תושביה הערבים, ו"רצחה עשרות אלפי פלשתינים", כדברי זחאלקה על "מהנדסי הגזענות, האפליה, ההגליה וההפקעה" ש"עכשיו מטיפים מוסר". אני כבר רואה את רזי ברקאי ודומיו מקדישים שעתיים שידור לחשבון נפש.

אם לא נלמד את העובדות ההיסטוריות, אם לא נעסוק בערכי הנצח של עמנו ובחיבורם העמוק לארץ - עלולים, חלילה, יותר ויותר בתוכנו לאמץ את טענות זחאלקה. משום שזה עומק הדיון הגורלי: לא הקו הירוק וגם לא 1967 - אלא 1948, עצם הקמת מדינת ישראל על חורבות שאיפותיהם של ערביי האזור להשמיד את היהודים ולכונן בארץ ישראל עוד מדינה ערבית, אחת מיני אלף. לכן לעולם לא יסכימו למדינונת פלשתינית ביהודה ושומרון; הקיבוצים ימשיכו לשרוף את עיניהם. חבריי וחברותיי בשמאל, מה עוד דרוש כדי שתתעוררו?