|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אם הבריטים שמחים בבית מלוכה ממוצא גרמני, מה רע שלפלשתינים יהיה מלך מצאצאי מוחמד? אולם, השאלה מי ישלוט בפלשתין שממזרח לירדן היא עניינם של הערבים. למה ישראל משתיקה את האמת הזאת? - כדי שלא להרגיז את המלך
|
|
בנימין נתניהו, עבדאללה מלך ירדן [צילום: AP/Yousef Allan/Jordanian Royal Palace]
|
|
|
|
|
ה מלך הירדני שוב משתלח בנו, מייחס לנו "פרובוקציות נוספות" בהר-הבית ומאיים בפגיעה ביחסים בין שתי המדינות. וישראל, כדרכה, שותקת. מדוע? לשאלה הזאת מצטרפות שאלות קשות יותר, כמו: מדוע מסרה ישראל דווקא לירדן את השליטה בפועל על ההר? היא הממנה את הווקף, היא הפוסקת האחרונה על כל תיקון בחומה, ווטו שלה מכשיל בניית גישה בטוחה ומכובדת לשער המוגרבים. במה זכתה? האם בכך שפלשה למערב הירדן, הפגיזה ברצחנות את ירושלים, הרסה את הרובע היהודי ו-50 בתי כנסת, חיללה את הר הזיתים וממצבותיו לקחה לבתי שימוש, מנעה כל שנות שלטונה גישת יהודים למקומותיהם הקדושים, כולל הכותל, למרות התחייבותה בהסכם הפסקת האש מ-1949? ואולי מגיע לה הפרס על הפיכת ירושלים (הערבית!) לעיירה מוזנחת, שריח תמידי של ביוב רבץ בה או על התחברותה ל סדאם חוסיין כאשר שילח בנו רקטות? ולמה, למרות כמויות המים שירדן מקבלת מאיתנו מן הכנרת כ'מחווה', למרות המפעלים שהקמנו אצלה והוויתורים הטריטוריאליים שעשינו לטובתה בהסכם השלום, הגינויים מצידה אינם פוסקים - ואנחנו שותקים? השאלה הזאת מתחדדת נוכח קשר השתיקה של ישראל לגבי הפרק הירדני בתולדותיה, שהוא חיוני לה במלחמת הדעות על הלגיטימיות של קיומה. שואלים אותנו: גם אם הוכחתם, ש'העם הפלשתיני' התגבש רק כתגובה לאתגר הציוני, מה זה משנה מן העובדה שהיום 'הפלשתינים' נותרו עם ללא מדינה? השאלה הזו היא הקשה מכולן, בהיותה נוגעת לחוש הצדק הטבוע בכל אדם, ויש לנו עליה תשובה ניצחת שאיננו נותנים אותה - אך ורק כדי שלא לקלקל את יחסינו עם ירדן!. ב-1922, כמה חודשים אחרי אישור המנדט, שחייב את בריטניה להקים "בית לאומי לעם היהודי" בארץ ישראל מחופי הים התיכון עד לגבול עירק, השיגו הבריטים מחבר הלאומים את הוצאת "עבר הירדן", שלושה רבעים מכלל שטח א"י, מן הבית הלאומי היהודי והפיכתו ל"אמירות" בראשות עבדאללה ההאשמי. מזכיר האמירות, אלן קירקברייד, כתב בזיכרונותיו שכוונת הבריטים הייתה לשמר את מזרח-הירדן בעבור ערביי מערב הירדן, לכשתקום שם מדינה יהודית. כך או כך, ב-1922 חולקה ארץ ישראל וחלק הארי שלה נסגר בפני עלייה והתיישבות של יהודים. אחרי מלחמת העולם השנייה הפכה האמירות למדינה ואח"כ למלוכה, ולכאורה בכך התגשם 'חזון' שתי המדינות, שהרי בתודעת כל ערביי א"י הארץ משתי גדות הירדן היא "פלשתין", ולמעלה מ-70% מן התושבים במזרח הנהר מגדירים את עצמם כ"פלשתינים". היתר, בדווים, אינם מהווים לאום נפרד. יוצא, שהמלך היושב ברבת עמון מולך על פלשתינים במזרחה של "פלשתין", ועל כן טענת הקיפוח שבפי הערבים כוזבת: יש מדינה פלשתינית, והיא תופסת את רוב שטחה של "פלשתין", אלא שקוראים לה "הממלכה ההאשמית הירדנית", ובקיצור - ירדן. השם הזה יצר עוד עם, ה"עם הירדני", בעוד "העם הסורי" ו"העם העירקי" מתפוגגים, יוצרים בועת סבון חדשה: קוראים לאותו העם בשני שמות פלשתיני וירדני, וכך מפרנסים את הטענה שהיהודים גזלו לפלשתינים את ארצם. האמת הזאת אינה צריכה, בהכרח, לפגוע בבית המלוכה ההאשמי. אם הבריטים שמחים בבית מלוכה ממוצא גרמני, מה רע שלפלשתינים יהיה מלך מצאצאי מוחמד? אולם, השאלה מי ישלוט בפלשתין שממזרח לירדן היא עניינם של הערבים. למה ישראל משתיקה את האמת הזאת, העשויה לסתום פיות מקטרגיה? למה היא שותקת בכלל? - כדי שלא להרגיז את המלך. אלא, שהפייסנות אינה משתלמת. |
| תאריך:
|
29/09/2015
|
|
|
עודכן:
|
29/09/2015
|
|
אליקים העצני
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אהרון שחר
|
29/09/15 12:28
|
|
|
|
|
|
גולדבלט משה
|
30/09/15 19:39
|
|
|
|
|
|
רואה נכוחה
|
1/10/15 00:51
|
|
|
|
|
|
משה, עורך-דין
|
1/10/15 05:49
|
|
|
|
2
|
|
פועה
|
29/09/15 21:17
|
|
|
|
|
|
רועה צאן
|
30/09/15 18:02
|
|
|
|
|
|
פועה
|
1/10/15 11:27
|
|
|
|
3
|
|
העצני יקירנו תמיד
|
30/09/15 12:52
|
|
|
|
4
|
|
ח"כ לשעבר
|
30/09/15 21:11
|
|
|
|
5
|
|
סניל
|
1/10/15 07:13
|
|
הנושא הסורי חזר לאחרונה למוקד ההתעניינות הבינלאומית בשל זרם הפליטים שנע לאירופה בעקבות אי-יכולתן של ירדן, לבנון וטורקיה לקלוט פליטים נוספים מסוריה, וכן עקב המהלך שביצע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לתגבור משמעותי של הסיוע הצבאי למשטר בשאר אל-אסד. סיוע זה כולל הקמת שדה תעופה רוסי קדמי בגזרת החוף הסורי, סמוך לנמלי הים בטרטוס ובלדקיה, באזור החבל העלאווי, שהוא בסיס התמיכה העיקרי בשלטון אסד. הגברת המעורבות הרוסית בסוריה קטעה את המגעים שנערכו בין השחקנים החיצוניים, המעורבים בנעשה בסוריה, בניסיון לגבש הסדר מדיני על בסיס הסכמה שלפיה אסד עצמו יפנה את כסאו, אך בתקופת המעבר יישמר אופי המשטר הקיים. זאת, על יסוד הערכה, כי הצבא הסורי ומנגנוני הביטחון חיוניים לייצוב המצב בסוריה בתקופת המעבר, כמו גם בשל הצורך לנטרל את מעורבות 'המדינה האיסלאמית' ושאר הכוחות הסלפיים-ג'יהאדיים, שיכולותיהם גוברות על אלה של שאר השחקנים המעורבים בלחימה בסוריה.
|
|
|
|
|
בשבועות האחרונים ניכרת הסלמה במציאות הביטחונית בירושלים, בדגש על שכונות התפר והר-הבית. המקרים של יידויי האבנים שהפכו לשגרת יומן של חלק משכונות התפר בירושלים, ובפרט שכונת ארמון הנציב הגובלת בצור באהר, הובילו במהלך ראש השנה למותו של אזרח ישראלי, שרכבו נפגע מיידוי אבנים בשכונה. לצד התערערות המצב הביטחוני והחיכוך הגובר בין משטרת ישראל למפרי סדר פלשתינים בשכונות התפר ולאורך כמה מהצירים הראשיים בירושלים ואליה, מתעצבת מציאות של חיכוכים אלימים גוברים ברחבת הר-הבית. תמונות של הפרות הסדר שהתרחשו במהלך ימי החג (15-14 בספטמבר 2015), המשודרות בערוצי הטלוויזיה השונים, הובילו מנהיגים ערבים, ובראשם מלך ירדן, להביע דאגה ומחאה חריפה, עד כדי איומים מפי המלך לגבי השלכותיהם של האירועים על היחסים בין הממלכה לישראל.
|
|
|
|
|
תנועת "האחים המוסלמים" העולמית, על שלוחותיה השונות, מנסה להסית את המוסלמים בישראל, בשטחים ובמדינות ערב למלחמת דת נגד ישראל על-רקע האירועים האחרונים בהר-הבית בירושלים.
|
|
|
|
|
שר החוץ של ארצות הברית, ג'ון קרי, קורא (שבת, 19.9.15) לרגיעה בין ישראל לפלשתינים ודוחק בכל הצדדים לנהוג באיפוק על-רקע המתיחות סביב הר-הבית. לאחר שנועד בלונדון עם עמיתו הבריטי, פיליפ המונד, אמר קרי כי שוחח עם ראש הממשלה נתניהו וכי זה הבהיר לו שהוא מחויב לשמירת הסטטוס-קוו ולמניעת כל סוג של מעשה התגרות.
|
|
|
|
|
סכנת הבידוד הפוליטי, הכלכלי והצבאי של ישראל איננה אומנם כל כך ברורה וקרובה כמו הסכנה מאירן החמושה בנשק גרעיני, או הסכנה מהקמת עוד מדינת פשע ערבית תוקפנית בשטחי הגדה המערבית, ממש על סף ביתנו, "מדינה" נוסח עזה, שתקרא מדינת פלשתין. על-אף זאת ראוי לתת את הדעת גם על סכנות פחות קרובות, ולנסות להתמודד אתן ככל יכולתנו. כי לבידוד ישראל במישורים שהזכרנו עלולות להיות תוצאות חמורות מאד, היכולות גם הן לסכן את קיומנו. בידודה הפוליטי והצבאי של ישראל עלול להקשות עלינו מאוד את המערכות הצפויות עם אירן או עם המדינה הפלשתינית אם תקום; בעוד שבידודה הכלכלי של ישראל, שכמחצית התל"ג שלה בא מיצוא, עלול למנוע מאתנו משאבים הדרושים למימון הכוח הצבאי שלנו, וגם לגרום לאבטלה רבתי שתערער את כוח העמידה של החברה הישראלית.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
