להשלים עם מגבלות הכוח

בימים אלו אנחנו מסיימים את קריאת התורה ועומדים בפני תחילה חדשה. הפרשה האחרונה בספר דברים פרשת "וזאת הברכה" מפגישה אותנו עם נקודת סיום, ובעקבותיה נקודת התחלה חדשה. נקודת סיום בחייו של מנהיג הצופה בעיניו את עתידה של החברה, עתידו של העם שיצא מעבדות לחרות בתקווה גדולה שכל ברכותיו ימומשו. קדמה לפרשה זו פרשת "האזינו", פרשה של שירה, שירת פרידה של מנהיג נערץ מעמו רגע לפני הקץ, רגע לפני הסוף, רגע לפני התחלה חדשה.

לפנינו דבר שירה של אדם, שקנה את חייו ברגע של חסד, כאשר נמשה מאימת הכיליון, נמשה מאימת המוות, שציפה לו בתחתיות נהר. את חייו הוא קנה ברגע של חסד, שהעניקה לו אישה זרה, נסיכה מצרייה, "חסידת אומות העולם". אישה אחת שניצבה במלוא עוצמת אנושיותה מול עוצמת רוע ואכזריות של השלטון.

בן מאה ועשרים הוא ניצב טרם פרידה מחיים עשירים ורוויי מעש. שירת פרידה של אדם העולה אל "הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב", מנגד הוא רואה את הארץ לה הוא ייחל, שאליה הוא לא יבוא, כי נאמר לו: "מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָה לֹא תָּבוֹא...". (דברים ל"ב 50-52).
מוענקת לנו שירה של אדם העומד "מִנֶּגֶד", שם על הר נבו, הוא שח לנו הקוראים את הטקסט - אתם חייבים לעצור!. כל צעד במעלה הר נבו הוא בבחינת קריאה לנו לעצור ממרוץ החיים, לקיים חשבון נפש, להתמודד עם סופיות החיים ולהפנים כי לא לעולם חוסן. חיינו נתונים בסד של מוגבלויות וסופיות.

השירה הנאמרת לעם טרם עליית משה אל פסגת הר נבו כדי להיאסף אל עמיו - היא למעשה קריאה לנו להשלים עם אי-הגשמת כל הציפיות בחיים. כבר לא נממש את כל החלומות, ולא נגשים כל מה שרצינו. כן, חובה להשלים עם מגבלות גוף ועם גבולות כוח ויכולת.

ההפנמה של ההכרה, שאיננו יכולים לחיות לעד ולהספיק הכול, מחייבת אותנו גם להפנים ולאמץ את הראייה, שכל עוד אנחנו חיים, עלינו להיות נחושים לממש בחיינו חברה המבוססת על אדנים של צדק חברתי, חברה המבוססת על ההון אנושי ולא על ההון כתכלית לכל.

ולסיום, כל עוד אנחנו נהנים מהזכות לחיות, חשוב לאמץ את התביעה כלפינו במגילת "קהלת" - מגילה אותה אנחנו קוראים בחג סוכות - "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב" (שם ט' 18). קריאה לא להשתית את חיינו על כלי קרב, אלא על דיאלוג של שלום, כי "טוֹבָה חֶכְמָה מִגְּבוּרָה" (שם 17). כל עוד אנחנו חיים, עלינו לא לשים את כל יהבנו על חוסן ועוצמה צבאית. עלינו לשנן את המלים, המחייבות אותנו לתת להם ביטוי בחיינו - טובה החכמה מהגבורה ומכל כלי הקרב, יהיו גם כלים מגורענים.

וכשאני מסיים את כתיבתי, אינני יכול להישאר אדיש לנוכח הזוועה של רצח זוג הורים לנגד ילדיהם בעת נסיעה לביתם. מי שמבקש בשם אללה לרצוח, הוא כופר באללה. אלוהי אברהם ואברהים הם אלוהי חסד ורחמים, דרך הדמים היא דרך הכפירה והפשיעה בשמו.