לקרוא את "אַלְטנוֹיְלַנְד" ולהקשיב לד"ר טיבי

ממשלות ישראל לדורותיהם פסחו על נושאים קיומיים, עליהם דיבר הרצל בהרחבה רבה בספר "אלטנוילנד". פסחו על הקמת חברה חילונית שוויונית ומדינת רווחה. למרבה הצער, פסחו על תעלת הימים, שתשמש אמצעי להפקת חשמל זול ואמצעי תעבורתי שיהווה גשר לשלום. כבעל חזון שראה חומר נפץ דתי העלול להתלקח מרעיון בניית מקדש בהר-הבית, הרצל כותב שבית המקדש שיוקם מחדש לא יהיה על מקומו של המסגד אל-אקצה אלא במקום סמוך לו.

כלפי בנימין הרצל מסתפקים בכנסת ישראל בתליית תמונתו באולם המליאה, ולא בהכרח מקשיבים לדברים שכתב בשנת 1902. כשחבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי פנה בפנייה נרגשת לכל חברי ועדת הפנים עוד בתקופת כהונתה של הכנסת ה-19, שיש להירתם למניעת הצתת אש בהר-הבית, הוא נתקל בבוטות יהירה של מי שהייתה באותה תקופה יושבת-ראש וועדת הפנים, ח"כ מירי רגב.

בבוטות ובגסות רוח ביטלה מירי רגב כל הצעה אחראית של ד"ר אחמד טיבי, ואף הוסיפה כדרכה בקודש מנות גדושות של רדידות לשונית ונפיחות לאומנית. למעשה דיון רציני בוועדת הפנים של הכנסת הפך ל"דיון" מתלהם בכיכר צעקנית, המלווה בקריאות עידוד של עשרות מתנחלים שהגיעו במיוחד לדיון. קציני משטרה שהוזמנו לדיון היו סטטיסטים במופע משיחי, שהועלה סביב שולחן "הדיונים" באולם, בו התכנסה וועדת הפנים.

בקריאה המזלזלת "אנחנו נורא פוחדים" ביקשה - הנושאת בתפקיד האחראי של יושבת-ראש הוועדה - להפגין את עוצמת הזלזול בבקשותיו של ד"ר אחמד טיבי, כשהיא מְפַנָּה את כל במת הדיון לסבב של פרץ קריאות משיחיות, פרץ שלמעשה מניח את הנדבך למלחמת דת בהר-הבית.

היחיד שהקשיב באיחור רב, באיחור רב מאוד, לבקשות של ד"ר אחמד טיבי הוא ראש הממשלה, שהחליט לאסור על שריו וחברי הכנסת היהודים לעלות להר-הבית. כעבור יומיים בלחץ נציגי הימין החליט "לאזן" ולמנוע גם מחברי הכנסת מהרשימה המשותפת.

מצער, שהיום אנחנו משלמים ביוקר את מה שניתן היה למנוע. ניתן היה למנוע מציאות שהורים נרצחים ברכבם לעיני ילדיהם. ניתן היה למנוע מציאות שילד והוריו נשרפים חיים בשנתם בכפרם. ניתן היה למנוע מציאות שילד אחד מבקש לקחת חייו של ילד אחר.

וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי ¹

בֵּין הַיַּרְדֵּן לַיָּם
בִּדְוֵי עֶרֶשׂ טְבוּל זָהֳרֵי רָקִיעַ
עֲלוּמִים אָכַל הַשָּׁרָב.
לא שְׁלוּלִית אַחַת שֶׁל דָּם
רִשְׁפָּה וְרִפְשָׁהּ גָּמְאוּ
מַתַּת רֶחֶם וָשַׁד-
מַתַּת חַיֵּי שָׂרָה וְהָגָר
בְּבִצּוֹת שִׂנְאַת חִנָּם.


כָּל עוֹד הָרֶגַע עָלַי זוֹרֵחַ
יְהִי דְּבַר אֱלוֹהִים אֵלַי לֵאמוֹר:
קַח לְךָ עֵץ אֶחַד
וּכְתוֹב עָלָיו - יִצְחַק
וְקַח לְךָ עֵץ אֶחָד
וּכְתוֹב עָלָיו - יִשְׁמַעאֵל
וְקָרֵב אותם אֶחָד אֶל אֶחָד
"וַעֲשִׁיתֶם לְעֵץ אֶחָד
וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי."

(בעקבות חזון העצים של הנביא יחזקאל).