|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביהמ"ש העליון קובע: אין חובה להשלים את כל הליכי ההפקעה, כדי לקבל את ההטבה במס שבח הניתנת בגין פיצוי בגין הפקעת מקרקעין
|
בעניין ויז'ניץ נקבע תקדימית, כי אין חובה להשלים את כל הליכי ההפקעה, כדי לקבל את ההטבה במס שבח הניתנת בגין פיצוי בגין הפקעת מקרקעין. כך עולה מפסק דינו של בית המשפט העליון (8.10.2015).
מדובר על פיצוי שניתן לפי הסכם בין עיריית ירושלים, בשמה ובשם הוועדה המקומית, לבין ישיבת ויז'ניץ, במסגרתו הסכימו הצדדים, כי העירייה תשלם לויז'ניץ פיצויים כדין בגין ההפקעה של זכויותיה בחלקות והפגיעה בשווי נכסיה.
הסכם הפיצויים מנה במפורש את רכיבי הפיצוי השונים: פיצוי בגין הפגיעה בשווי נכסי ויז'ניץ על-פי סעיף 197 לחוק, פיצוי בעקבות ההפקעה של זכויות ויז'ניץ בחלקות על-פי התוכניות הרלוונטיות, פיצוי בגין הפקעת זכויות ויז'ניץ ביתרת החלקות שלא נכללו בהפקעה שבתוכנית וכן הוצאות משפטיות והוצאות נלוות אחרות כדין. עם זאת, בהסכם לא נקבעו הסכומים בגין כל אחד ממרכיבי פיצוי אלה.
בהלכה הפסוקה נקבע, כי פיצוי בגין הפקעת מקרקעין יינתן, במקרים המתאימים, כפיצוי דו-שלבי: תחילה בגין הפגיעה שנגרמה לקרקע בגין שינוי ייעודה לפי סעיף 197 לחוק, ובהמשך פיצוי בגין עצם ההפקעה. הפיצוי בגין פגיעה במקרקעין לפי סעיף 197 לחוק משולם על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בעוד שהפיצוי בגין ההפקעה משולם על-ידי הרשות המקומית.
ביהמ"ש קיבל את טענת ויז'ניץ, לפיה על ההסכם חלה חזקת הכשרות והחוקיות מבחינת העירייה והוועדה המקומית, וחזקה עליהן, כי הסכמתן לפצות את ויז'ניץ בהתאם לארבעת ראשי הפיצוי שבהסכם - שאינו כולל ראש פיצוי בגין מכירה מרצון - ניתנה כדין, תוך התייחסות לשיקולים ענייניים בלבד. החלוקה לארבעה ראשי פיצוי מעוגנת היטב בחוות הדעת שניתנה לעירייה על-פי הזמנתה על-ידי השמאי. ראשי הפיצוי הופיעו בחוות הדעת של השמאי, והם עולים בקנה אחד עם לשון ההסכם.
חזקה על העירייה ועל הוועדה המקומית, כי לא פעלו כמתנדבות.
לפיכך, ההסכם מהווה מעין הודאה של העירייה והוועדה המקומית, כי הקרקע נפגעה ויש לראותה כאילו הופקעה, מה עוד שיתרת הקרקע מיועדת ממילא למטרה ציבורית.
אין סמכות למנהל מיסוי מקרקעין להתערב ולקבוע כי לא בפיצויי הפקעה עסקינן, אלא במכר מרצון. אכן, הצדדים הגיעו להסכמה ללא צורך בהליכים משפטיים ממושכים, אך תופעה זו יש לעודד, והיא אינה צריכה להיות בעוכריה של ויז'ניץ.
סוף דבר, קיבל בית המשפט את עמדתה של ויז'ניץ לפיה הסכם הפיצויים בינה לבין העירייה והוועדה המקומית משקף את ארבעת רכיבי הפיצוי עליהם הוסכם בהסכם, וכי לא היה מקום להתערבות מנהל מיסוי מקרקעין ברכיבי הפיצוי תוך הוספת רכיב של מכירה מרצון.
|
| תאריך:
|
25/10/2015
|
|
|
עודכן:
|
25/10/2015
|
|
עו"ד ורו"ח רמי אריה
|
|
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, שאול שוחט, ביטל (21.10.2015) את החלטת בית המשפט למשפחה בתל אביב לבירור אבהות אזרחית, מחשש לממזור הקטין.
|
|
|
|
|
בנימין נתניהו אדם חושב והוגה דעות מקורי וכבר עשה ודיבר הרבה מאוד בחייו. אבל כנראה שזה לא הספיק לו. הדברים שהשמיע בגרמניה בהקשר לאחריותו המשנית של אדולף היטלר לשואה שברו את כל השיאים ומעלים את החשד שראש ממשלת ישראל החל מחפש לעצמו קריירה חדשה שמטרתה לעשות צדק היסטורי עם היטלר ולהציג בפני העולם המשתאה את התזה הנועזת והמקורית שבמסגרתה יהיה ברור, כי היטלר כלל לא היה הוגה הרעיון של הפתרון הסופי אלא רק מי שצבאותיו דאגו להוציא אותו אל הפועל, וכי היזם המקורי לחיסול העם היהודי היה לא אחר מאשר המופתי חאג' אמין אל חוסייני שכל מטרתו הייתה למנוע השתלטות של היהודים על הר-הבית.
|
|
|
|
|
דבריו של נתניהו על "תפקידו ההיסטורי" של שי'ח אמין אל חוסייני, חושפים כמה בעיות עם ראש הממשלה הישראלי, בעיות שאינן מתחילות ומסתיימות בויכוח על פרט זה או אחר בשואה המרה. נתניהו רחוק מלהיחשב היסטוריון ומבין גדול בתולדות האנושות בכלל ובתולדות עם ישראל בפרט. אבל זו לא הפעם הראשונה שהאיש הזה מחווה דעות רעיוניות והיסטוריות מבלי שיהיה להן שחר. אבל נושא השואה הוא בכל זאת נושא רגיש מדי מכדי לירות בו דעה לא מבוססת ולהשתמש בו לפוליטיקה רגעית, מבלי להבין מה הדבר יגדום בעתיד.
|
|
|
|
|
שלוש יריות בגב שינו את ההיסטוריה. נבל, פחדן ופונדמנטליסט מן הסוג האירני המצוי, שימש כזרוע ארוכה של משלחיו הפנטיים שבינם לבין משטר דמוקרטי אין ולא כלום. בעוד כמה ימים יערכו טקסים לציון יום השנה ה-20 לרצח המתועב, ושוב נשמע נאומים חוצבי להבות ופתטיים באותה המידה, נאומים מן השפה אל החוץ, נאומים המהווים מס שפתיים ותו לא. אחרי 20 שנה מצבה של ישראל גרוע יותר, משוסעת יותר, אלימה יותר, גסה כלפי השונה, האחר, בצורה מעוררת סלידה.
|
|
|
|
|
"היטלר לא רצה להשמיד את היהודים. באותו זמן הוא רצה לגרשם". משפט זה, המתייחס לאירוע שהתרחש ב-28 בנובמבר 1941, לא אמר תלמיד, שקיבל בלתי מספיק במבחן בהיסטוריה ישראלית. את המשפט הזה אמר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בפני כל באי הקונגרס הציוני העולמי בירושלים.
|
|
|
|
|
