כידוע לכולנו אחד השלבים שעוברים ילדים בחייהם הקצרים הוא ההליכה לבית-הספר שנעשה לרוב בגיל שש. אך, לאחרונה נראה שמרבית המשפחות בישראל מעדיפות לחנך את ילדיהם הרכים בבית, ולא לשלוח אותם למוסדות החינוך השונים. לפי נתוני משרד החינוך חל השנה גידול של 22% במספר הילדים אשר במסגרת שיטת "החינוך הביתי". כלומר: לפי הנתונים לומדים כיום 550 תלמידים במסגרת זו, לעומת 448 שלמדו בשיטה זו בשנת 2014.
נשאלת השאלה: איך עובדת שיטה זו ההיסטוריה של "החינוך הביתי בישראל"' עד שנת 1993 משרד החינוך לא הכיר בשיטה זו כשיטת חינוך.
בשנת 1994 פנו הורים לשר החינוך דאז פרופסור
אמנון רובינשטיין בבקשה שישקול לכלול את שיטת "החינוך הביתי" כשיטת חינוך חלופית לגישה הממסדית.
רובינשטיין נענה לבקשה והקים את "ועדת גורדון" אשר המליצה לתת אישור מוגבל להורים שיש להם "תפיסת עולם מגובשת בחינוך". אך כפי שקורה לא-פעם שרי החינוך השונים שהתיישבו במשרד בטלו הנחיות אלו.
בשנת 2002 קבעה ועדת זיילר כי משרד-החינוך ייתן רישיון להורים שיציגו בפני משרד החינוך תוכנית לימודים מגובשת, להוכיח כעבור שנה שאכן שיטה זו מובילה את הילד להישגים, וכן, על ההורה להציג תפיסת עולם מגובשת בנושא זה.
הסיבה להנחלת השיטה
הורים רבים טוענים כי בישראל קיים מזה שנים רבות משבר כבד במערכת - החינוך. משבר זה בא לידי ביטוי במספר פרמטרים כגון: עלייה במקרי האלימות במוסדות החינוך, ירידה חדה בהישגיות התלמידים, שחיקה בקרב המורים והמורות.
יתרונות השיטה
במסגרת שיטה זו יכול הילד ללמוד נושאים שמעניים אותו, וכן להרחיב את עולמו בנושאים המעניינים אותו (מבלי להיות כבול לתוכנית הלימודים של אותו מוסד חינוכי).
כמו-כן, יכולים הילדים לחקור נושאים מסוימים ולגלות דברים שספק אם הייתה להם הזדמנות במסגרת הבית-ספרית.
האם השיטה עובדת
מחקרים שנערכו בישראל ובעולם הראו שתלמידים שלמדו במסגרת "החינוך הביתי" הם בעלי ידע כללי רחב יותר מתלמידי החינוך הממוסד, אך דווקא במסגרת רכישת מיומנויות יסוד (קריאה, וכתיבה) קיים יתרון קל לתלמידי החינוך הממוסד היות שהם לומדים לפי תוכנית מוסדרת הכוללת יעדים מסוימים שעל כל תלמיד להגיע אליהם בסופו של דבר.
לגבי מיומנויות חברתיות אם הילד הולך לחוגים או שההורים מקימים חוג משלהם לפיתוח נושא מסוים, הדבר עשוי לחזק את המיומנות החברתית של הילד.
לכל שיטה יש דברים טובים, ודברים רעים, ולכן צריך לשלב אותה לצד שיטות החינוך הממסדיות והנוקשות.