מי לוחץ על דוושת הטרור הפלשתיני

BU>בלי בלמים

גל האלימות הפלשתיני נמשך בלי שיופיעו באופק סימנים של רגיעה כלשהי. יחד עמו, נמשכת ההסתה בכלי תקשורת של חמאס והרשות הפלשתינית. קיימות לכך שתי סיבות.

האחת, שאין כרגע גורם בינלאומי או ערבי המוכן לפעול כדי להביא לרגיעה. גם לא נראה באופק סיכוי לחידוש התהליך המדיני, והנשיא האמריקני התייחס לכך בפגישתו עם הנשיא ריבלין.

הממסד המצרי תמיד פעל ותיווך כדי לצנן את להט האלימות ולהביא להפסקת אש. המצרים תיווכו בין חמאס לישראל כשהיו להם קשרים עם הארגון. אפילו בעת שלטונם של "האחים המוסלמים", הייתה פעילות כדי להשיג הפסקת אש.

אבל כיום יש נתק כמעט מוחלט בין מצרים לחמאס. מעבר רפיח סגור, ובקושי נפתח לתנועה פעם בשלושה חודשים למשך יומיים-שלושה. המצרים מטילים מצור על חמאס ברצועת עזה והורסים מאות מנהרות. במצב יחסים כזה מצרים אינה מתווכת וגל הטרור נמשך.

הסיבה האחרת להימשכות גל הטרור היא שהיוזם העיקרי של הפיגועים הוא חמאס. הארגון מעודד פיגועים ביהודה ושומרון ומפעיל את כלי התקשורת שברשותו לשם כך. המגמה היא לפגוע ברשות הפלשתינית ובעומד בראשה, ולהציגו כעלוב וחלש ולהפילו. זאת במגמה להשתלט על האזור, כפי שעשה ברצועת עזה.

לאמיתו של דבר, עקרונית אבו-מאזן אינו מעוניין בהסלמה, והתיאום הביטחוני עם ישראל נמשך, כפי שמעידים על כך מקורות ישראלים. אלא שהוא מובל ונגרר על-ידי חמאס המאלץ את הרש"פ להסית נגד ישראל, כדי שזו לא תצטייר כמפגרת אחרי הארגון ותואשם בבגידה.

דאעש - לאן

ארגון "המדינה האיסלאמית", דאעש, מתמודד בימים אלה עם המתקפות האוויריות שהוכפלו בזמן האחרון עם כניסתן של רוסיה, ארצות-הברית, צרפת ובריטניה לזירת המלחמה נגדו.

דאעש מתמודד גם עם ירידה בהכנסותיו מהנפט בגלל המתקפות האוויריות על המיכליות המובילות ועל מתקני ההפקה.

צמצום הישגיו של דאעש עלול לדחוף אותו ליזום מתקפת טרור קטלנית בתוך ישראל או ביהודה ושומרון, שתשקם את מעמדו בקרב המוסלמים הקיצוניים וגם אצל פלשתינים קיצוניים ותיתן לו עדיפות על גורמים איסלאמיים קיצוניים אחרים, כמו חמאס, חיזבאללה ואירן.

גורמים אלה מוצגים בתקשורת של דאעש כנפלים וכמסתפקים באיומים מילוליים, בעוד שדאעש עושה פעולות בשטח, כביכול למען הפלשתינים. פעילות טרוריסטית כזאת עלולה להפיח תקוות שווא בצעירים פלשתינים וגם במיעוט שולי בין ערביי ישראל ולדחוף אותם להתגייס לשורותיו.

גורמים ביטחוניים בישראל כבר מזהירים מהתדרדרות כזאת. על ישראל אפוא לסכל ולהכשיל כל אפשרות מסוכנת כזאת.

חוגגים ומאיימים

ארגון חמאס חוגג 28 שנה להיווסדו, ולכבוד החגיגות, הנה כמה מהתבטאויות מנהיגיו:

איסמאעיל הנייה: "אנו מקיימים תהלוכות בכל רצועת עזה, כי אין כיכר שתכיל את כל תומכי חמאס".

מושיר אלמצרי: "הוי הפלשתינים של 48', אתם חיים בבטן הלוויתן הציוני. ביטול החרם על התנועה הציונית מצד מדינות ערב הוא טיפשות גדולה".

ד"ר חליל אלחיה: "אדמת פלשתין מן הנהר ועד הים - אדמה פלשתינית איסלאמית. יש לגרש את הכיבוש ולא לפתוח לו נציגויות בבירות ערב".

שר הפנים פתחי חמאד: "הוי היהודים! אנו נותנים לכם הזדמנות להזמין כרטיסי טיסה ולצאת מפלשתין כי הניצחון קרוב".

"התקשורת הזויה ומטורפת"

הסופר הכווייתי עבדאללה אלהדלק ממשיך למתוח ביקורת חריפה על התופעות השליליות בעולם הערבי, והפעם הוא משגר את חיצי ביקורתו נגד התקשורת הערבית הנוהגת אפליה נגד קורבנות המלחמות והטרור במדינות ערב, ומעניקה לפלשתינים יחס מועדף. לדברי אלהדלק (במאמרו בעיתון "אלווטן" הכווייתי 18.12.15):

"התקשורת הערבית לקתה במחלת האלצהיימר ואיבוד יכולת האבחנה. אין היא מפעילה עוד שיקול דעת והיגיון צרוף.

"למשל, התקשורת הערבית מכנה את קורבנות הטרור ומלחמות האזרחים בכל מדינות ערב כ'הרוגים', כך סתם הרוגים, בעוד שהפלשתינים ההרוגים ברצועת עזה ובגדה המערבית הם חללים (שהידים).

"תקשורת זו מזניחה כל מה שהוא אנושי, ערבי, איסלאמי, ורק הפלשתינים הם בעיניה חללים. אלפי ההרוגים נופלים מדי יום ברחבי העולם הערבי, אך התקשורת הערבית ההזויה והמטורפת אינה מכנה אותם חללים. ואילו כל פלשתיני שנהרג בתאונת דרכים, בריב, בירי בחתונות, מכונה בתקשורת הערבית המשוגעת - חלל (שהיד).

"מדוע הפלשתיני הוא חלל, ואילו שאר הערבים הם סתם הרוגים? מי הירשה לערוצי התקשורת העלובים האלה לקבוע מי חלל ומי סתם הרוג, ולמה רק הפלשתינים הם חללים? ומדוע האינטלקטואלים הנאורים אינם מביעים את תיעובם מן התופעה"?