הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   חברה ומשפחה  ממשל  משפט  עלייה וקליטה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
אלי שרביט [צילום: דובר צה"ל]
צבא ובטחון
אלי שרביט (נולד: 13 באוקטובר 1966), איש צבא ישראלי.
עמוס ידלין [צילום: פלאש 90]
צבא ובטחון
עמוס ידלין (נולד: 20 בנובמבר 1951), איש צבא וחוקר ישראלי.
גדעון שפר [צילום: יחסי ציבור]
איש ציבור
גדעון שפר (נולד: 1948), אלוף במיל., מנהל ואיש ציבור ישראלי.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
11 סיבות להזהר מפייגלין
09/04/2019   |   עמוס שנער
 
 
 
למה לא למנות את גלנט לשר ביטחון
09/04/2019   |   משה נסטלבאום
 
 
 
ארמקו: החברה הגדולה בעולם
09/04/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
11 סיבות להיזהר מפייגלין
09/04/2019   |   עמוס שנער
 
 
 
דרך לא דרך
09/04/2019   |   אפרים הלפרין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
עו"ד ארתור בלאייר, עו"ד יצחק איתן (פרנלדס)
חזק ואימוץ
[צילום: פלאש 90]

חוק השבות הוא מהקצרים בספר החוקים הישראלי - אך הוא מעורר אין-ספור בעיות וסוגיות. אחת המורכבות שבהן היא שאלת הזכות לאזרחות ישראלית מכוח אימוץ

▪  ▪  ▪
כידוע, חוק השבות מעניק זכות לעלייה לישראל (ובהגדרתה המשפטית - זכות שבות) לכל יהודי באשר הוא. אך נוסף על כן, כתוצאה מפשרה פוליטית שהושגה בין מפלגות שונות בסוף שנות ה-60, נערך תיקון בחוק השבות ונקבע, כי זכות שבות מסורה גם לבני משפחה של יהודים עד לדור שלישי. בכך הצטרפו לקבוצת זכאי שבות בני זוגם של יהודים, ילדיהם, נכדיהם וכן בני זוגם.

כך אפוא לשון החוק. אך כל תיאוריה אפורה - ועץ החיים ירוק ופורח, כמאמר גתה. בית המשפט לעיתים נדרש להרהר בהיגיון שקבוע בדין במקרי בוחן לא-פשוטים. כך, בהקשר של חוק השבות, שהוא מדברי החקיקה הקצרים ביותר שבספר החוקים, אנו למדים מהפסיקה שכמעט כל מילה שמנויה בו, שופעת פרשנויות ומאפשרת דרכי יישום שונות בכל מערכת עובדתית נתונה.

החוק, כאמור, קובע כי זכות שבות מסורה לא רק ליהודים, אלא גם לילדיהם שאינם יהודים. יהודי, כהגדרתו בחוק, הוא מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת. נשאלת השאלה: כיצד צריך להחיל את החוק במקרים של אימוץ ילדים? אם, לדוגמה, ילד יהודי מאומץ על-ידי הורים שאינם יהודים, האם עובדת האימוץ שוללת ממנו את הזכות הבסיסית לעלות לישראל ולהיות אזרח ישראלי?

ובכן, לאורך שנים המדינה אחזה בעמדה לפיה במקרה כזה לא עומדת לילד המאומץ זכות שבות. רק בשנת 2009 נדרש היועץ המשפטי לממשלה על-ידי בית המשפט העליון, במסגרת פרשת ברניק, להציג עמדה בהירה בסוגיה. מני מזוז, ששימש באותה עת כיועץ המשפטי, קבע באופן מפורש בחוות דעתו, כי אין באימוצו של ילד יהודי על-ידי מי שאינו יהודי, כדי לשלול מהיהודי את זכות השבות. האימוץ אינו בבחינת המרת דת ואין לראותו ככזה, סבר היועץ המשפטי לממשלה. העמדה אפוא ברורה, ובאותה פרשה בית המשפט העליון אימץ אותה. אלא שמעניין לציין, כי למרות עמדה זו, המדינה אינה תמיד דבקה בה ולפעמים היא מערימה קשיים בפני מבקשי עלייה מאומצים.

ומה באשר למצב דברים הפוך, שבו הילד המאומץ אינו יהודי כהגדרתו בחוק השבות, ואילו ההורה המאמץ הוא יהודי? האם במקרה כזה עומדת למאומץ זכות שבות?

היועץ המשפטי לממשלה התייחס גם לאפשרות זו בחוות דעתו משנת 2009, וציין כי אימוץ על-ידי יהודי יכול, בנסיבות מסוימות, לזכות בשבות. אך לא תמיד. פסק דין של בית המשפט העליון בפרשת סמוילוב (2004) מסדיר את הסוגיה במידה כזו או אחרת וקובע, שעל-פי הדין יש לבחון את מהותה של פעולת האימוץ. אם האימוץ מעורר חשד לפיקטיביות, על המדינה לסרב להעניק אשרת עולה לילד המאומץ. במסגרת בדיקת כנות האימוץ, על המדינה ובית המשפט לתת את הדעת על גיל הילד המאומץ, פרק הזמן שחלף מעת האימוץ עד למועד הגשת הבקשה לעלות לישראל, היחסים בין ההורים המאמצים למאומץ ועוד.


כאשר האימוץ אינו רשמי


אך יש שמתעוררים מקרים מורכבים שנוגעים לסוגיית האימוץ וחוק השבות. המציאות מלמדת, שלא בכל מקרה של אימוץ התהליך נעשה באופן פורמלי ובהתאם לדין הנוהג באותה מדינה. במדינות ברית המועצות לשעבר, לדוגמה, הייתה רווחת למדי תופעה של אימוץ ילדים "דה-פקטו", במסגרת נישואין שניים, על-ידי בן הזוג החדש, וזאת בלא שדבר האימוץ נערך בהתאם לפרוצדורה החוקית. כלומר, ישנם מקרים רבים של אימוץ לא פורמלי, כזה שבוצע הלכה למעשה.

הסיבות לכך רבות ומגוונות ואין זה המקום לעמוד עליהן, אך עובדה היא שישנן משפחות לא מעטות שעברו את תהליך האימוץ הלא-פורמלי ומקיימות חיי משפחה כנים ומלאים. הילדים המאומצים רואים בהורים המאמצים אבא ואם לכל דבר ועניין, וגם ההורים אינם מבחינים בין ילדיהם הביולוגיים לבין הילדים המאומצים.

מה אפוא צריכה להיות עמדתה של מדינת ישראל בהקשר של זכות עלייה, מקום שילד שאינו יהודי אומץ הלכה למעשה על-ידי יהודי, אך ההורה המאמץ והילד לא קיימו תהליך פורמלי של אימוץ?

אנו סבורים, כי התשובה לשאלה זו תמיד תהיה תלוית נסיבות. על פני הדברים, לשון החוק לא מאפשרת הכרה בזכות שבות למי שאינו ילד של יהודי במובן המשפטי המלא. אך הפסיקה דוגלת בנקיטת פרשנות מהותית ותכליתית של הוראות חוק השבות. לכן אם הילד אומץ דה-פקטו, בלי שעבר תהליך פורמלי של אימוץ, עליו לעבוד קשה כדי לשכנע את המדינה שהאימוץ שעבר אומנם היה אימוץ כן ומלא. נטל הוכחת הטענה רובץ כולו על כתפי הילד הטוען לזכות שבות, אך אם הוא מציג בפני הרשות הוכחות ברורות לכך, אין כל סיבה לדחות את בקשתו ויש להכיר בזכותו לעלות לישראל מכוח חוק השבות.


הפקידים מול השופטים


עמדת המדינה במקרים המורכבים שהדגמנו במאמר היא לרוב חד-משמעית ונוטה לדחות את מרבית הבקשות. בנסיבות שכאלה מבקשי הזכות נענים לעיתים בדחייה על הסף, בנימוק שבקשותיהם נעדרות כל בסיס.

הדבר אינו מפתיע את מי שבקי ומצוי בהליכי הסדרת מעמד בישראל. גישתם המסורתית של משרד הפנים ולשכת הקשר "נתיב" דוגלת בקו פרשנות מצמצם ופורמלי של חוק השבות, ודוחה בתוקף כל ניסיון לקריאה מהותית ותכליתית של הוראותיו.

אך גישת המדינה אינה בבחינת סוף פסוק. ההכרעה בגורלו של מבקש זכות בסופו של דבר נתונה לבית המשפט, ובמקרה של חוק השבות מדובר בבג"ץ. בשונה מגישת הסרבנות האידיאולוגית של המדינה, שלעיתים מבקשת לקדם אג'נדה מסוימת, בית המשפט העליון מחויב לשקול שיקולים מסוג אחר לחלוטין. על החלטותיו לעלות בקנה אחד עם לשון החוק ועם תכליותיו, תוך שמירה על זכויות האדם הבסיסיות.

מי שטען לזכות שבות ונדחה על-ידי המדינה, רשאי להשיג על החלטת הדחייה בבית המשפט. סיכויי עתירה שכזו תלויים בהרבה באיכות הייצוג המשפטי שיבחר. חשוב לציין שבמקרים שבהם העתירה שמוגשת לבית המשפט העליון מגלה טעמים טובים ומבוססת על ראיות סבירות, לעיתים בכך נוצר אצל המדינה תמריץ חיובי להציע לעותר פשרה הוגנת ובכך להביא את העניין לידי גמר.


הכותבים הם ממשרד מקונן-בלאייר-איתן, העוסק בדיני הגירה ומשפחה.
תאריך:  07/01/2016   |   עודכן:  07/01/2016
עו"ד ארתור בלאייר, עו"ד יצחק איתן (פרנלדס)

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן



רשימות קודמות
בטהרן יעקבו בעניין רב אחרי התגובה המערבית בכלל והאמריקנית בפרט לדיווחים על הניסוי הצפון-קוריאני בפצצת מימן. תגובה רופסת של ממשל אובמה תאותת לאירנים שגם הם יוכלו להפר את הסכם הגרעין
07/01/2016  |  אריאל י. לוין  |  מאמרים
קריסתה הצפויה של הרשות הפלשתינית אמורה לעורר בישראל דאגה. הסיבה לכך ברורה ושקופה: את מקומו של מחמוד עבאס יתפוס, ככל הנראה, החמאס.
07/01/2016  |  ראובן לייב  |  מאמרים
מכל האנשים הרבים שהגיעו בשבוע שעבר לחגוג עם אורי לופליאנסקי את ביטול עונש המאסר שלו, שחר אילן אולי היה המפתיע ביותר בעיני מי שלא מכיר מקרוב את לופולינאסקי. מה לו, לאילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש האנטי דתית, אביר איכות שלטון עם היסטוריה של הוקעת חרדים, ולאורי לופוליאנסקי, ראש העיר לשעבר החרדי של ירושלים?
06/01/2016  |  מעיין כפיר  |  מאמרים
מאמר מערכת ב"וושינגטון פוסט" קונן על ה"סכנה לדמוקרטיה הישראלית". נחרדתי. ואז קראתי שהסכנה היא החוק שמקדמת שרת המשפטים איילת שקד לעידוד השקיפות בכנסת של נציגי ארגונים לא ממשלתיים המקבלים סיוע כספי ממדינות זרות. לא נחה דעתו של העיתון עד שהישווה אותנו למדינות כרוסיה וסין המדכאות ארגונים המתנגדים לשלטון. החוק "לא עומד בקנה אחד עם ערכי היסוד של ישראל כמדינה דמוקרטית".
06/01/2016  |  דרור אידר  |  מאמרים
במהלך השנים נכתבו בנושאים אלה מאות מחקרים ומאמרים על-ידי חוקרים, היסטוריונים, אנשי ביטחון, עיתונאים, דיפלומטים ואזרחים. מאמר זה מנסה לתמצת נושאים אל באמצעות כותרות של ראשי פרקים.
06/01/2016  |  מתי דוד  |  מאמרים

פורומים
חברה ומשפחה
ממשל
משפט
עלייה וקליטה
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מתי צריך עורך דין פלילי?
אורן ברנע
איך לעצב את חדר השינה שלנו?
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט