עשרים שנה אחרי רצח רבין ממשיך הממסד להאשים את
בנימין נתניהו בריקוד על הדם.
מרטין אינדיק, שגריר ארצות-הברית בישראל בשנות ה-90' של המאה הקודמת אומר לרשת השידור הציבורית האמריקנית כי נתניהו אמר לו בעת שישב לידו במהלך הלוויה הממלכתית לראש ה
ממשלה שנרצח
יצחק רבין, שרבין ייזכר לתהילת עולם בשל נסיבות מותו, אך כמדינאי היה מובס בבחירות הבאות. כך בקליפ של 31 שניות, שהתקשרות הישראלית עטה עליו כמוצאת שלל רב.
מעבר לעובדה שאינדיק לא ישב ליד ראש האופוזיציה לא בלוויה, לא בכנסת ולא בשום מקום מתועד אחר המתקשר ללוויה של רבין, אין לחשוד באינדיק, שושבין עיקרי להסכמי אוסלו, באהבת נתניהו. מבחינתו, נתניהו אינו מנהיג, אלא מדיד מדויק של תחושות בוחריו: "הוא יודע מה ממריץ אותם ומה מפחיד אותם... הוא משחק עם הקיצוניות הפופוליסטית הימנית", אומר אינדיק.
לעומת נתניהו, אין גבול להערצת רבין אצל מורו ורבו של אינדיק,
ביל קלינטון. רבין היה מוכן לוותר לפלשתינים וגם לסורים, כולל ירידה מן הגולן. קלינטון ממש נפעם מן הגבורה של האיש, אומר אינדיק. אבל נתניהו פעל נגד הסכמי אוסלו, תינוק המחמדים של ביל קלינטון והמורשת של יצחק רבין, וקלינטון חש חובה לפעול למען אוסלו, דהיינו, נגד נתניהו, בלחץ "על כל המגרש", ובכלל זה התערבות בבחירות, מדגיש אינדיק, כאשר קלינטון וחוסיין עובדים יחד כמתאבקים כדי להכניע את נתניהו - וכשלו בכך.
היחס האמיתי של אינדיק כלפי ישראל מתבטא במילים שהוא מיחס לקלינטון: נתניהו הוא "ראש ממשלה קטן המגיע ממדינה קטנטונת עם אוכלוסייה זערורית". יותר מכל חורה לו שנתניהו "רואה עצמו כפוליטיקאי אמריקני, רפובליקני, שווה בין שווים". לעומת הננס נתניהו, ראש ממשלת ליליפוט שלחוף הים התיכון, אינדיק, יהודי חצר, משרת את ארצות-הברית של אמריקה שאינה מבינה מדוע נתניהו אינו מבין "מי היא מעצמת-העל כאן", כאמרתו המפורסמת של ביל קלינטון.
מיכאל אורן, שגריר ישראל בארה"ב, יליד ארה"ב ואיש מתון ופשרני, אומר כי הדרך הטובה ביותר של אובמה להכשיל שיחות שלום בין נתניהו לאבו-מאזן הייתה למנות את אינדיק כמתווך. אובמה האמין כי בניית יחסים עם האיסלאם מחייבת היפרדות מישראל, יצירת שסע בינה לבין ארה"ב. לכן מינה את אינדיק - הדיפלומט המתנגד ביותר לנתניהו ולדרכו. ישראל, אומר אורן, מוכנה להתאמץ למען ידיד, אך מתבצרת בעמדותיה מול מי שאינו נתפס בעיניה ככזה. מצד אחד זעם אינדיק על אורן שהסביר דינמיקה זו, וכינה את דבריו "מזיגת דלק למדורה". מצד שני, אומר אינדיק, נתניהו היה מחוק אצל אובמה מן הרגע שנבחר שוב ב-2012.
הדברים נכונים ביתר שאת ביחס לאירן. האמירה שכל התרחישים אפשריים, כולל שימוש בכוח, הייתה שקרית מעיקרה. לאובמה לא הייתה שום כוונה להפעיל כוח, ולא משנה האיום על ישראל. אינדיק מספר שהממשל בגד בישראל כשמצד אחד שיתף מודיעין ומאחורי גבה ניהל משא-ומתן עם האירנים. אבל מבחינת אינדיק, בנתניהו מותר לבגוד, כי נתניהו כבר אינו רציונלי, אינו פועל בהגיון, אלא רק בהתלהמות בנושא האירני. הוא לא רציונלי, כי מי זה מלאו ליבו להתייצב נגד הנשיא האמריקני בפני הקונגרס ולצאת מזה חי?
וכל אותה עת משמש אינדיק נשיא מכון ברוקינגס, שקיבל 15 מיליון דולר מממשלת קטר למימון פעילותו, כולל משכורתו היפה ומשרדו המפואר של אינדיק עצמו, ממשלתה של רשת אלג'זירה המפארת את הרוצח נשאת מילחם, שנזרקה ממצרים על תקן של מסייעת לארגון הטרור "האחים המוסלמים" בראשות השייח' יוסוף אלקרדאווי המתגורר בקטר ופועל ממנה.
עכשיו, משהיכרנו את אינדיק, האם יש להתייחס לדברים שהוא משמיע על-אודות ראש ממשלת ישראל? עתה, משהיכרנו את שליחו של הנשיא שמחק, ממש כך, את ראש ממשלת ישראל, האם ראוי לה למפלגת העבודה האבודה להיאחז בדברי הבלע היוצאים מפיו?
לבוז'י הפתרונים.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
