לא ידוע מתי ואיך יסתיים גל הטרור הנוכחי. הפיגועים האחרונים מלמדים שהמוטיבציה עדיין קיימת, והצהרת החמאס על הרצון להסלמה אינה מבשרת טובות. אחד הדברים החשובים בגל הנוכחי ובכל משבר למעשה, הוא להבין את המניעים שעומדים מאחורי הדברים. הבנת המניעים יכולה להביא לפעולה ישירה נגדם, דבר שיעקור מהשורש את הפיגועים.

בגל הטרור הנוכחי מתחזקת תופעת החקיינות: אדם רואה פיגוע, מקבל ממנו השראה והולך לבצע פיגוע בתורו. כך למשל ישנה אפשרות שהמחבל מוראד אדעיס שרצח את דפנה מאיר ז"ל, קיבל השראה מבן-דודו שנהרג לפני כחודשיים בניסיון פיגוע. פיגועים אלו אינם בהכרח נובעים מהמניע הדתי או הלאומי, אלא מהמניע החברתי: לקבל את תמיכת החברה ואהדתה דרך ביצוע פיגוע.

השאלה היא, מה אפשר לעשות נגד זה. התשובה הטובה ביותר הייתה פעילות מסכלת של הרשות הפלשתינית, שתפעל לביטול אהדה זו כאשר תמנע את ההסתה נגד ישראל. מאחר שלא נראה שזה יקרה בקרוב, הפעילות הישראלית צריכה להיות הורדת הרצון של המחבלים לבצע פיגועים. הדבר צריך לבוא לידי ביטוי בהרעת תנאים וביטול זכויות של מחבלים בבתי הכלא. אם המחבלים יידעו שהם יקבלו את המינימום, יכולה להיות ירידה ברצון לבצע פיגועים.

הבעיה העיקרית היא התרבות הפלשתינית שמקדשת את המוות, בעיקר כשהמוות מגיע לאחר רציחת ישראלים. את זה לא ניתן יהיה לשנות בקלות או בקרוב. לכן על ישראל לעשות כל שביכולתה כדי לגרום למחבל פוטנציאלי להישאר פוטנציאלי.

לאחרונה פורסם הסכם רוסי-סורי שיאפשר לרוסיה להישאר ללא הגבלה בסוריה, בנוסף להקמת בסיס חיל אוויר רוסי במדינה. ההערכה היא שהבסיס יכלול מגדל פיקוח שיכול לקלוט מגוון מטוסים כמו גם מערכות מכ"מ מתקדמות. מבחינת ישראל, החשש הוא שהדבר יפגע בחשאיות הפעולות של חיל-האוויר, ושהמערכות הרוסיות יאספו מידע שעלול להגיע לידי אירן וחיזבאללה.

חיל-האוויר הישראלי נחשב לטוב ביותר באזור ולאחד הטובים בעולם, ועכשיו הוא עומד בפני אתגר של פעילות מול מערכות רוסיות מתקדמות. זוהי הזדמנות מיוחדת עבורו להראות את כוחו, ואת יכולתו לפעול מול אתגר קשה שכזה. לחיל-האוויר אין אתגר אמיתי באזור, והוא עדיין ממשיך להתעצם ולהתחדש. כעת ניתן יהיה לראות האם ההשקעה רבת השנים והכספים בחיל-האוויר אכן משתלמים.

התגובות בשני פיגועי הדקירה האחרונים, בו נרצחה דפנה מאיר ז"ל ונפצעה מיכל פרומן, יכולות ללמד הרבה על תושבי יהודה ושומרון. בעלה של דפנה מאיר אמר במהלך השבעה, שאין בהם כעס או שנאה כלפי הערבים, מאחר שאלו הערכים החינוכיים שלהם. מיכל פרומן אמרה שהיא מאמינה שישנם צדיקים בקרב הפלשתינים וצריך לטפח אותם.

אמירות אלו הן המייצגות האמיתיות של הימין, לא נוער הגבעות. צריך להבין שאין שנאה כלפי ערבים או פלשתינים, אלא התנגדות לטרור על כל סוגיו. אמירות מעין אלו צריכות להיות הגשר שבין שני העמים, כדי ששני הצדדים יוכלו לחיות בשקט ובבטחה.

הכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי כלל פורום סגור בו התקיימה סימולציה שהציגה תקיפה של דאעש בגבול הצפוני של ישראל. לפי הסימולציה, דאעש תוקף סיור צה"לי לאורך גדר המערכת, הורג ארבעה חיילים ומנסה לחטוף אחרים. בנוסף לכך, הותקף מעבר הגבול בין סוריה לירדן ודאעש השתלט על העיר דרעא שבדרום סוריה וקרובה לירדן.

ההערכה שהתקבלה היא שארה"ב תתמוך בזכותה של ישראל להגן על עצמה ולא תשתף פעולה עם רוסיה במלחמה נגד דאעש. ישראל תקיים שיתוף פעולה חשאי עם ירדן בו ייקבעו מטרות תקיפה באזור דרעא, ודאעש יפיץ סרטונים בהם המסר יהיה שישראל מפחדת מהארגון. רוסיה תקיים שיתוף פעולה מודיעיני עם ישראל ותתאם עימה פעולות, והאופוזיציה המתונה בסוריה תנצל את המצב כדי לבקש סיוע לוגיסטי מהמערב. בשאר אסד לא יתערב מאחר שהוא יתמקד בהגנה על השטחים שבשליטתו, אך הוא ינצל את המצב כדי להכריז שהוא החלופה הטובה ביותר לדאעש.

הרצון של דאעש לתקוף את ישראל וירדן ידוע, והארגון אף הכריז זאת מספר פעמים. ההרגשה היא שפעילות דאעש נגד ישראל היא רק עניין של זמן, דבר המקבל חיזוק מדבריו של הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, שאמר בכנס שתבוסת דאעש בסוריה תביא להפניית נשקו לעבר ישראל וירדן. השאלה היא עד כמה דאעש אכן מוכן להילחם גם נגד ישראל וירדן. הארגון נוחל תבוסות בסוריה ובעירק, מקומות בהם הוא זוכה לתמיכה מקומית והכנסות. פתיחת חזית נוספת תהיה טעות חמורה מצד הארגון, שכן אין לו סיכוי מול צבאות סדירים ומסודרים. לכן נראה שהארגון ימשיך להתמקד בסוריה ובעירק, ותומכיו ואוהדיו הם שיפגעו במטרות מערביות.

זוהי השנה השלישית שבה השתתפתי בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, כאשר לאורך תקופה זו הייתי גם בכנסים רבים אחרים. בכנסים מעין אלו ניתן לשים לב בקלות למגוון השומעים והאורחים, ובעיקר לממוצע הגילאים שלהם.

ברוב הכנסים אותם סיקרתי, הבחנתי בנוכחות מעטה של שומעים בני גילי. עם זאת, בכנס האחרון של המכון, נדהמתי לגלות את כמות בני הנוער והצעירים שנכחו בו. אני לא יודע כיצד בדיוק הדבר נעשה, אולם עורכי כנסים שונים יכולים ללמוד מהמכון כיצד למשוך את בני הנוער, שילמדו ממומחים בכירים על האיומים והאתגרים של מדינת ישראל.