צעירה הגישה תביעה נגד משרד החינוך לתשלום מיליוני שקלים, על נזק נפשי שנגרם לה לטענתה כאשר הותקפה על-ידי תלמידות בית ספרה, בטענה שבית הספר לא טיפל בבעיה ואף ניסה לטייח אותה.
למרבה הצער, מקרים של אלימות תלמידים כלפי תלמידים אחרים הם נפוצים. מדובר הן במקרים של אלימות פיזית (קטטות שגורמות לפציעה, שבירת אצבעות באמצעות טריקת דלתות, בעיטות בראש, שבירת איברים) והן במקרים של אלימות מילולית והתעללות נפשית.
תלמידי ישראל מבוטחים בפוליסת ביטוח תאונות אישיות כל עוד הם רשומים במוסד חינוכי ולומדים בו הלכה למעשה. פוליסת הביטוח חלה על התלמידים גם מחוץ לשעות הלימודים, 24 שעות ביממה. היא מכסה נזקי גוף שנגרמו לתלמידים מכל מקור שהוא. אולם מדובר בפוליסה קבוצתית שהכיסוי בה נמוך, ופעמים רבות הוא אינו מספיק לפצות את התלמיד בגין נזקיו.
במקביל פתוחה הדרך להגשת תביעה נזיקית כלפי הגורמים האחראים לתלמיד במועד האירוע. על-פי הדין בישראל, מוטלת על צוות בית הספר אחריות לדאוג לביטחונם של התלמידים. בתי המשפט קבעו, שרשויות בית הספר צריכות לבצע פיקוח נאות. מטבע הדברים, מידת הפיקוח לה נדרשים המורים, טיבה ומהותה, משתנה בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, בהתאם לגיל התלמידים, מקום הימצאם, סוג הפעילות בה הם עוסקים וחשיבותה, טיב הסיכון הכרוך באותה פעילות והיקפו. כמו-כן יש להוכיח, שהאחראים במקום לא מנעו את התרחשות האירוע ולא עשו מספיק מאמצים כדי למנוע את הפגיעה.
בהתאם לפסיקת בתי המשפט, על צוות המורים לגלות בעצמו מקרי אלימות אשר מתרחשים בבית הספר, עקב חובת הזהירות המוטלת עליו. צוות בית הספר אמור לנקוט את כל האמצעים הדרושים על-מנת להילחם בתופעת האלימות, ואם יתרשל - ייתן את הדין. בכלל זאת, חובה על סגל בית הספר להתייחס גם לאירועים נקודתיים של אלימות כקצה הקרחון להתנהגות משפילה, אלימה וחמורה יותר.
על סגל בית הספר מוטלת חובה לצפות פגיעה של תלמידים בתלמידים אחרים, להקדים טיפול חינוכי ומשמעתי בתלמידים המועדים לפגוע, ולגלות ערנות ורגישות לתלמידים המועדים להיפגע. על צוות בית הספר מוטלת גם חובה לפקח ולהשגיח על תלמידים, על-מנת להבטיח את שלומם וביטחונם ולמנוע כל פגיעה בהם.
נכון שיש מקרים שלא ניתן למונעם. כפי שקבע בית המשפט העליון: "ראוי שהמורה יהיה בקרבת מקום, כדי שיוכל להתערב במידת הצורך בקטטה או בפעולה מסוכנת אחרת, או כדי שניתן יהיה להזעיקו על אתר; אך מובן, מאידך-גיסא, כי המורה אינו יכול למנוע פעולת פתע ספונטאנית, שאינה צפויה מראש". אולם כאשר מוכח שצוות בית הספר לא עשה מאמצים מספיקים כדי למנוע את האלימות, למרות שיכול היה לצפותה - ישא באחריות לנזקים שנגרמו.
באחד המקרים של צעיר שלקה בנפשו לאחר התעללות ממושכת בבית הספר, קבע בית המשפט, כי בית הספר התרשל בכך שלא חשף את ההתעללות בזמן ובכך שלא ערך שיחות אישיות עם התלמיד כדי לאבחן את מצבו. כמו-כן התרשלו השירותים הסוציאליים בכך שלא העבירו לבית הספר את המידע שברשותם. השופט חייב את המדינה לפצות את הצעיר במיליון שקל.
אם חלילה הורים נתקלים במקרים כאלו, חשוב מאוד לאסוף ראיות מהר ככל הניתן. למשל: צילומים של מקום הפגיעה, צילומים של הפגיעה עצמה, איסוף עדויות של עדי ראייה ושמיעה על שהתרחש באירוע עצמו, לרבות איסוף פרטי העדים (לצורך התקשרות עתידית), איסוף עדויות הקשורות להתנהלות שהובילה לאירוע (כדוגמת עדויות על אי-פיקוח של הצוות על התלמידים בזמן ההפסקה), צילום התיק שנפתח במשטרה, איסוף כל התיעוד הרפואי, בדיקת תלונות קודמות וכיצד טופלו, איסוף הוכחות לעניין נזקים מכל סוג שנגרמו בגין האירוע, ועוד.
